הקואליציה לדיור בר־השגה: גם רפורמת הפרגולות לא תקל על מצוקת הדיור
בעמותות למען דיור מוזל לא מתרשמים מהקריטריונים החדשים, וטוענים שהמדינה ממשיכה להשתמש בקרקעות המינהל לגריפת רווח ומתעלמת ממחויבותה לפתרון הבעיה. כעת בעמותות נערכים לקרב להכללת סעיף מחייב לדיור בר־השגה בחוק
08:4025.07.13
"המדינה מתנערת מהחוק בכל דרך, גם מתוכנית מתאר ארצית וגם מחוק הוד"לים, וכעת היא גם הסירה לחלוטין התייחסות לדיור בר־השגה מהתיקונים לחוק התכנון והבנייה, המכונים 'רפורמת הפרגולות'". כך אמר אתמול בתדרוך לעיתונאים עו"ד גיל גן־מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח וחבר הקואליציה לדיור בר־השגה, המקדמת שורה של הצעות חוק, עתירות לבתי המשפט והתנגדויות בוועדות התכנון.
בתים מוזנחים בשכונת עג'מי ביפו צילום: ג'רמי פלדמן
עורך דין גיל גן-מור צילום: תומי הרפז
קראו עוד בכלכליסט:
- הרפורמה שאמורה להוזיל את הדירות - עלולה דווקא לייקר אותן
- "רפורמת הפרגולות תפתח פתח למעשי שחיתות בוועדות מקומיות"
- עיריית ת"א: יוקצו דירות בנות השגה במגדל הצעירים
הפתרון היצירתי של עיריית תל אביב
תנו 10% לדיור בר־השגה, קבלו תוספת זכויות בנייה
בכל פעם שיזם מבקשת להגדיל את זכויות הבנייה במגרש שלו, בעיריית תל אביב מתנים כי בתמורה יכלול דיור בר־השגה שיהווה 10%–15% מהפרויקט
עינת פז-פרנקל
לכתבה המלאה 
הקואליציה דורשת לעגן בחוק דיור בר־השגה, כדי שכבר בשלב התכנון תינתן הדעת לשיקולים חברתיים ולהקצאת דירות להשכרה ולמכירה במחירים מופחתים בכל תוכנית בנייה למגורים.
לפי מחקר של פרופ' רחל אלתרמן וד"ר אמילי סילברמן עבור משרד הפנים, באנגליה ובקנדה נע שיעורו של דיור בר־השגה בכל תוכנית עירונית בין 20% ל־50%; בספרד הדרישה היא 30%; בצרפת - 20%; ובאירלנד דיור בר־השגה מהווה חמישית מכל פרויקט מגורים. לדברי גן־מור, גם בישראל יש להנהיג מדיניות דומה.
"קריטריונים עקומים ובעייתיים"
ההגדרה הרצויה של דיור בר־השגה מבוססת על היכולת הכספית של הרוכש או של השוכר, ולא על ההנחה במחיר ביחס למחירים בשוק. "השאיפה היא שההוצאה על דיור תהיה קטנה מ־30% מתוך ההכנסה הפנויה של משפחה", אומר גן־מור. "הקריטריונים הנוכחיים עקומים ובעייתיים. ככה לא בונים חומה. זו לא תוכנית דיור חברתית. בניו יורק, דיור בר־השגה מבוסס על 'מי זקוק יותר'. כך זה צריך לעבוד גם כאן".
לאחרונה אישרו הממשלה ומועצת מקרקעי ישראל את הקריטריונים לדיור בר־השגה. קריטריונים אלה מבוססים על מיצוי כושר השתכרות (כתנאי סף לחילונים וכקריטריון מתעדף לדתיים, חרדים ומיעוטים), וכן על מבחני הכנסה, מספר ילדים, ותק בנישואים, שירות צבאי ונכות. הגדרות אלה מקוממות את האדריכלית שרי קרוניש מעמותת "במקום. "מה הקשר בין כמה שנים אני נשואה לבין כמה אני זקוקה לדיור בר־השגה?", היא קובלת.
בתים מוזנחים בשכונת עג'מי ביפו צילום: ג'רמי פלדמן לדברי גן־מור, "הממשלה מסכלת שילוב של דיור בר־השגה בתכנון שכונות מגורים, וזה אלמנט שצריך להיפתר ברמת התכנון, כי אלו היעדים של מה ייבנה במדינה. יש גם התעלמות בוטה מחוק הווד"לים, שבו כבר יש סמכות לתת דיור בר־השגה".
בימים אלה מנהלת הקואליציה לדיור בר־השגה מאבק בוועדות הדיור הלאומיות, שעד כה לא אישרו אפילו דירה אחת בת־השגה. "דירות קטנות לא נחשבות דיור בר־השגה", מדגיש גן־מור. "שנתיים שהמדינה משרכת רגליים, שכן כבר ב־2011 נקבע בסעיף 3 לחוק הווד"לים שתפקידם לאשר תוכניות גדולות בהליך מזורז, ואף שניתן לקבוע ש'בניין, כולו או חלקו, ייועד להשכרה'".
לאחר ש"רפורמת המרפסות", שכללה התייחסות לדיור בר־השגה כבר משלב התכנון נכשלה בכנסת, המצב לא בדיוק השתפר, לאחר שרפורמת הפרגולות שהחלה בהליכי החקיקה, מתעלמת לחלוטין מדיור בר־השגה. בקואליציה פועלים כדי לשלב את הדרישה התכנונית לדיור בר־השגה בתיקוני החוק שיגיעו לקריאה ראשונה בכנסת ככל הנראה כבר בשבוע הבא. "שנתיים מאז נכנס לתוקפו חוק הווד"לים ונראה שהממשלה החליטה 'לשים קצוץ' על דיור בר־השגה. אפס דירות", אומר גן־מור שהגיש התנגדויות לתוכניות בווד"לים. "תפעילו את הסמכות. בתוכניות של הווד"ל בירושלים זה ממש מתבקש כי יש שם מצוקת דיור גדולה. אז אולי המדינה לא תגרוף מיליונים במכרז על הקרקע, כי הוא משלב גם דיור בר־השגה, אבל היא תיתן את הדעת על תושבי ירושלים ועל מצוקת הדיור שלהם, וזה תפקידה".
עורך דין גיל גן-מור צילום: תומי הרפז הדיון בעתירה מינהלית שהגישה הקואליציה בנושא תידון בספטמבר וגן־מור מציין כי "אם יקבלו את העתירה שלנו זה יהיה תקדים, כך שאי אפשר יהיה לאשר תוכנית בווד"ל ללא דיור בר־השגה". אתמול נועד גן־מור עם בכירים באוצר ושטח בפניהם את הצעות הקואליציה אך זו הסתיימה בלא־כלום.
"המדינה הפכה לעוד שחקן בשוק"
לדברי קרוניש, לא מספיק שנקבעו קריטריונים לזכאות, מכיוון שמדיניות זו חלה רק על שיווק הקרקע. "בשיווק אפשר לתת או לא לתת, לתת מעט או הרבה דירות בנות השגה. אבל כשזה מעוגן בחוק, בתכנון, יש חשיבה על האנשים בתוך מכלול השיקולים הפיזיים וההנדסיים. אם זה מוכתב בתוכנית, זה מייתר את ההחלטות בדבר הקצאת הקרקע". לדבריה, "כמו הרבה דברים, הסעיף בחוק הווד"לים שמעניק סמכות לוועדות לקבוע בתכניות גם רכיב של דיור בר־השגה נועד להשתיק את המחאה החברתית".
לאחרונה עתרה הקואליציה נגד תוצאות מכרז ל־40 דירות בשכונת עג'מי ביפו שבמסגרתו נמכרה קרקע ליחידת דיור בקרוב למיליון שקל. גן־מור: "התעלמו מהצורך בדיור בר־השגה במקום. המדינה יכולה היתה לעצור את הג'נטריפיקציה. כל המגרשים מסביב בבעלות פרטית. ומה תפקיד המדינה אם לא זה?". קרוניש: "בשביל מה צריך מדינה אם היא הופכת לשחקן בשוק הנדל"ן? המדינה חיכתה עד שהמחיר עלה ואז מכרה את הקרקע".
ממשרד הפנים נמסר ש"דיור בהישג יד מחייב חקיקה שתסדיר שורה של נושאים מהותיים, שאינם קשורים לתחום התכנון, למשל חבות בעל הנכס מול הדיירים, שיטת ניהול הנכס, סטנדרט תחזוקה, פיקוח ממשלתי על התהליך ויישומו, הגדרת מסלולים שונים לדיור בהישג יד ועונשין. לכל אלה אין קשר לחוק התכנון והבנייה. הוועדות לדיור לאומי פועלות בהתאם לחוק".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה כי "מאז שנות התשעים אנו מנסים לסייע בדיור לתושבי יפו בהקלות ברכישת בעלות על נכסים של דיירים מוגנים או בוויתור על חובות. בעיית יוקר הדיור היא לאומית".
