המושבניקים יוכלו לרשום נחלות על שמם

ביום שני הקרוב צפויה מועצת מקרקעי ישראל לאשר את החתימה וההארכה על חוזי החכירה של המושבים, הן בחלקות המגורים והן בשטחי האגודה השיתופית. מדובר בהחלטה הרת גורל למושבים שמשמעותה אישור חוזי חכירה ארוכי טווח, וזאת לאחר משא ומתן של כשבע שנים בין האיגודים החקלאיים ובהם תנועת המושבים, לבין רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל).

מושב אביחיל צילום: עמית שעל

אריק שרון יזם

החוזה שצפוי להיחתם הוא למעשה יישום החלטה 823 אשר התקבלה כבר ב־1998 על ידי מועצת מקרקעי ישראל, אך טרם יושמה. מי שעמד בעת ההיא בראש מועצת מקרקעי ישראל היה אריק שרון והוא גם זה שביקש לתת את הדגש על חוזי חכירה ארוכי טווח. החוזים יתחלקו לשני חלקים: חוזה עם בעל הנחלה על חלקת המגורים (חלקה א') וחוזה חכירה עם האגודה השיתופית של המושב אשר תכלול את חלקות ב' ו־ג' - כלומר, השטחים החקלאיים. בשני המקרים ההסכם יאפשר לרשום את תקופת החכירה ל־196 שנה (ארבע תקופות חכירה של 49 שנה).

לפי הערכות, לא צפויות התנגדויות לתוכן ההחלטה, מכיוון שהיא גובשה על ידי כל הגורמים הרלבנטיים במשך תקופה ארוכה. מי שיביא אותה לשולחן המועצה הוא ראש הרשות בנצי ליברמן, אשר נתמך בחוות דעת של המחלקה המשפטית ברשות ושל האגף החקלאי. גם בקרב תנועת המושבים יש הסכמה כי יש לחתום על ההסכמים ולקדם אותם, אם כי לדברי עו"ד עמית יפרח, ראש אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועה, עדיין קיים ויכוח פנימי האם זה החוזה הטוב ביותר שהיה אפשר להגיע אליו והאם זה הזמן הנכון לחתום עליו. "יש כאלה שעדיין טוענים כי מדובר בחוזה מקפח בהשוואה למגזר העירוני", הוא אומר.

בשלב ראשון, העברת ההחלטה צפויה לעשות סדר במושבים. כיום לכל המושבים שהוקמו אחרי קום המדינה אין כלל חוזי חכירה לנחלות, ובאגודה חוזה החכירה מתחדש אחת לשלוש שנים ואין חוזים ישירים אלא חוזים מול האגודה. "אנחנו נמצאים במצב שבו אין למתיישבים חוזים בבית. זה מייצר הרבה מאוד בעיות ירושה מכיוון שהמשק הוא לא חלק מהעיזבון, וגם כשאתה מגיע לבנק לבקש משכנתא אתה מקבל תנאים טובים פחות מפני שאין חוזה חכירה. ההסכם ייצר תנאי ודאות לחברים ל־196 שנה, ועושה סדר בתוך המושב בעניין הקרקעות שבהן הם מחזיקים", אומר יפרח.

לאחר אישור החוזים במועצת מקרקעי ישראל, כל מושב יוכל לחתום עליהם, ובשלב השני כל בעל נחלה יוכל לעשות זאת. חתימה זו צפויה לשדרג את מעמדם של המושבים מול הרשות, מכיוון שהיום חלקם נחשבים ל"בני רשות" בקרקע - מעמד נחות יותר בהשוואה לחוכר.

בשלב השני יש להחלטה זו משמעות ישירה לרישום הבעלות על הקרקע במושבים, אשר התקבל בתחילת 2012 מתוקף החלטה 979. החלטה 979 אפשרה לכל בעל נחלה במושב להוון את זכותו בקרקע בהתאם למנגנון שנקבע על ידי הרשות, אלא שעד כה לא ניתן היה ליישם זאת ללא חוזי חכירה, כך שחוזי החכירה ארוכי הטווח הם למעשה פורצי דרך בכל הקשור לרישום זכויות המגורים בנחלות.

החלטה 979 נוגעת לכ־410 מושבים (וכן לקיבוצים) ול־33 אלף בעלי נחלות, ומאפשרת את עיגון זכויותיהם בחלקת המגורים, דבר שיאפשר להם לפצל מגרש, להשכיר, למכור ולבנות בחלקת המגורים. לפי החלטה זו, חלקה א' - עד 2.5 דונם, תוחכר לבעל הנחלה לפי בחירה (מדובר בהחלטה שיישומה הוא וולנטרי), ובשלב א' מי שירצה לממש את זכותו לבנות עד 375 מ"ר יידרש לשלם דמי היוון של 3.75%, ואילו תשלום דמי היוון בשיעור של 33% יאפשר לאותו בעל נחלה לרכוש את כל זכויותיו בקרקע וכן לפצל את חלקת המגורים.

"מתנתקים מהמינהל"

לדברי דודו קוחמן, יו"ר האיגוד החקלאי, ההיוון יעצור את תשלום דמי ההסכמה (תשלום שמועבר למינהל בעת מכירת הנחלה) המיותרים והגבוהים שהגיעו לעתים עם מס השבח ל־40%–45% ממחיר המכירה. "בעתיד יידרש תשלום של דמי רכישה כרגיל, וגם אם יהיה אפשר לבנות יותר יחידות על כל קרקע לא ייגבה תשלום נוסף מאלה שישלמו את מלוא דמי ההיוון. כמו כן, כיום ניתן לרשום נחלה רק על משפחה אחת ויהיה אפשר לפצל את זה. מי שישלם אמור להתנתק באופן מוחלט מהמינהל". לדברי יפרח, "יש ביקוש אדיר ליישום החלטה 979, והמינהל מוצף בפניות של בעלי נחלות. כעת זה ייושם בתוכנית פיילוט, ראשית במושבים אמץ וקדרון ולאחר מכן ביתר המושבים בארץ".

לדברי עו"ד חגי שבתאי, אשר ייצג את התנועות המושביות בעתירה לבג"ץ בנושא 979,"חברי מושבים שאין להם חוזה היסטורי ישיר מול רמ"י או שאין להם חוזה לחידוש, אני ממליץ להם להתקדם לעבר חתימת חוזה. לגבי כל היתר, כדאי לבדוק את המשמעות המשפטית של חתימת החוזה כי יכול להיות שוני בין נחלה לנחלה, ויש חברי מושבים בעלי חוזים מול קק"ל שהם טובים יותר עבורם".