באירופה נותנים דיור, בארצות הברית כסף

הוויכוח על שני המודלים הללו, סיוע בשכר דירה מול מערך דיור ציבורי, אינו ייחודי לישראל. ברוב מדינות אירופה, כמו בישראל, קרנו של הדיור הציבורי ירדה מאז שנות השבעים, והוא סובל מדימוי של דיור לעניים ומוחלף בפתרונות פרטיים. אבל בבריטניה למשל, קרוב ל־20% מהאוכלוסייה עדיין מתגוררים (נכון ל־2012) ב"בתי המועצה" המפורסמים, שרובם מנוהלים על ידי רשויות מקומיות. בצרפת ניכרת בעשור האחרון נטייה מחודשת לתמוך במודל הדיור הממשלתי, ולפי חוק מ־2007 ערים מחויבות להקצות 20% מהבנייה בהן לדיור ממשלתי, מה שהביא לבניית עשרות אלפי יחידות חדשות.

ארצות הברית, לעומת זאת, מובילה במודל הסיוע בשכר דירה, שמוענק לכ־3.5 מיליון מאזרחיה. מאז חוק הדיור שנחקק שם ב־1998, משפחות עניות רבות עברו משיכונים של דיור ציבורי, שתוארו כגטאות לאוכלוסייה חלשה, לדירות שכורות בשכונות שלעתים קרובות גם הן חלשות ובעייתיות. מנגד, לאורך שנות התשעים וה־2000 נבנו מיזמים חדשים של דיור ציבורי בכמה ערים מרכזיות כמו ניו יורק וניו אורלינס. אחת המסקנות העיקריות מהניסיון הזה, נכתב במחקר מפורט של מכון ברוקינגס ב־2005, היא מעבר לשיכונים קטנים הרבה יותר המעורבים בבנייה למעמד הבינוני, כדי לא ליצור ריכוזים של אוכלוסייה מוחלשת. לדברי לוי־אבקסיס, זה הפתרון המועדף גם אצלנו: "אני מסכימה שדיור ציבורי עלול ליצור שכונות חלשות, ולכן צריך לפזר ולהקצות דירות ציבוריות בכל פרויקט שבונים. אנחנו מנסים כרגע גם לבחון אפשרויות של שכר דירה מפוקח, שעשוי להיות פתרון בחלק מהמקרים".

מפגינים בהונג קונג דורשים לחדש את בניית הדיור הציבורי צילום: בלומברג

אחת המובילות העולמיות בבנייה של דיור ציבורי היא הונג קונג, עם אוכלוסייה דומה לזו של ישראל על שטח קטן בהרבה, ועם מחירי נדל"ן מהגבוהים בעולם. יותר מ־30% מהאוכלוסייה בהונג קונג מתגוררים בדירות בבעלות החברה הממשלתית לדיור, וכמעט 20% נוספים מקבלים סבסוד כלשהו של שכר הדירה. בשנים האחרונות לא נבנו דירות ציבוריות חדשות בטריטוריה, והדרישה לחדש את הבנייה עמדה במרכזן של הפגנות סוערות על יוקר הדיור בשנה האחרונה.

מנגד, כלכלנים מאוניברסיטת הונג קונג פרסמו אשתקד מחקר שהראה, בעזרת חישובים מתמטיים, כי סיוע בשכר דירה מהווה הקצאת משאבים יעילה יותר מאשר בניית דיור ממשלתי. במחקר שנערך בצרפת, לעומת זאת, הראו החוקרים כי כל יורו שניתן כקצבה לשוכרים הביא לעלייה של 78 סנט במחירי השכירות, מה שמחזק את טענתן של לביא ולוי־אבקסיס בדבר ההשפעה השלילית שיש למתן סיוע בשכר דירה על שוק השכירות למעמד הביניים ולצעירים. מחקר אחר מ־2001 הראה כי בעוד ההשקעה בדיור ציבורי בצרפת דומה במונחי אחוז מהתמ"ג למה שארצות הברית משקיעה במתן סיוע בשכר דירה (כ־1.5% מהתמ"ג של כל אחת מהמדינות), בצרפת ההוצאה מסייעת בפתרונות דיור לכ־17% מהאוכלוסייה; בארצות הברית, לעומת זאת, הסיוע הזה מגיע רק ל־2% מהאוכלוסייה.