למה דווקא קרנות ריט ולמה עכשיו

הקבינט שם לעצמו למטרה לבנות 150 אלף יחידות דיור חדשות, לפחות שליש מהן להשכרה, בתוך עשור. במהלך דיוני צוות 90 הימים שהוקם כדי לייעץ לקבינט הדיור, "עלה הצורך לאפשר את קיומם של מבני מימון מגוונים ומורכבים יותר מאלו הקיימים כיום, שישמשו למימון פרויקטי בניין להשכרה, וזאת לאור היקף הפרויקטים הצפוי", נכתב בהצעת החלטה שנידונה בקבינט הדיור של הממשלה ב־18 בנובמבר האחרון. כלומר, כדי לשכלל את שוק השכירות הוצע לנהל את ההשקעות במיזמים הללו גם באמצעות קרנות ריט, ולאו דווקא על ידי השקעה ישירה של מוסדיים. בדיון נקבע כי קרנות הריט יהיו מעין זרוע ביצועית שדרכה ישקיעו גופים מוסדיים והן "יאפשרו פיזור קל יותר בין פרויקטי ההשכרה, השתתפות קטנה יותר של המוסדיים, השקעה פיננסית של המוסדיים בלא צורך לפתח התמחות בתחום, השקעה דרך חוב והון, נטרול סיכוני המוניטין, וכן סחירות ונזילות של הנכסים", כך לשון הצעת ההחלטה.

יאיר לפיד, יו"ר קבינט הדיור צילום: עמית שעל

לשם כך הוקם צוות בין־משרדי לבחינת מנגנון זה ושכלולו. הצוות כולל את נציגי האוצר, רשות ניירות ערך, משרד המשפטים, הבורסה והמועצה הלאומית לכלכלה. מהצעת ההחלטה שנידונה בקבינט עולה עוד שהצוות אמור היה להגיש את המלצותיו לשר האוצר ויו"ר קבינט הדיור יאיר לפיד בתוך 60 יום מהחלטת הקבינט בדיונה, כלומר כבר ב־18 ינואר. לפני יותר מחודש ומחצה.

במקביל להיערכות להכנסת קרנות הריט לשוק השכירות, מוקמת בימים אלה חברה ממשלתית חדשה, "דירה להשכיר", שתאתר, תפתח, ותשווק קרקעות לבניית מתחמי דיור להשכרה.

בשנה האחרונה החלה הממשלה לנקוט מהלכים שונים בתחום הדיור להשכרה שאמורים להגדיל את היצע הדירות להשכרה ולהוזיל את השכירות, מתוך תקווה שהציבור יסתפק בפתרון של שכירות זולה ויזנח את השאיפה המסורתית הישראלית לרכוש דירה.