תוכנית 0% מע"מ של שר האוצר מתפוררת
שר השיכון מאיים לסכל את הטבת המע"מ לדירה ראשונה; מסתמן: יו"ר ועדת הכספים לא יקיים דיון אם הקריטריונים לא ישונו; שרת המשפטים בודקת אם משרדה הוטעה
10:3213.05.14
נמשכת הסערה סביב תוכניתו של שר האוצר יאיר לפיד לפטור מתשלום מע"מ רוכשי דירה ראשונה. בדיון בוועדת הכספים של הכנסת אתמול תקף שר הבינוי והשיכון אורי אריאל את כוונת לפיד להעניק את ההטבה על דירה שמחירה עד 600 אלף שקל למי שלא שירת בצבא (לעומת 1.6 מיליון שקל על דירה למי ששירת בצבא). ביום ראשון בלילה הציע אריאל להעלות את הרף ל־950 אלף שקל.
קראו עוד בכלכליסט:
- נקבעו הקריטריונים למע"מ אפס: העדפה ברורה למשרתים בצה"ל
- לפיד על הקריטריונים לפטור ממע"מ: "מי שנותן ותורם יותר, יקבל יותר"
- לפיד ממשיך ללחוץ על הקבלנים: "אם לא תמכרו בהנחות תפסידו כסף"
"ההטבה צריכה להיות שוויונית. ההחלטה על דירות של 600 אלף שקל למי שלא שירת לא תתקבל. תרשמו לפניכם", אמר אריאל. "אין דירות כאלה, ונוסף לכך, ועדת הכספים לא תאפשר את זה. אין חיה כזו 600 אלף שקל, אולי דירה בביתר עילית וכמה מחסנים פה ושם".
ייתכן כי הדיונים סביב הרף בין משרד היועץ המשפטי לממשלה לבין האוצר יימשכו: טיוטת תזכיר החוק שמכין האוצר והגיעה לידי "כלכליסט" לא כוללת את הקריטריונים שפורסמו ביום ראשון בלילה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה ומשרד האוצר הגיעו לפשרה על רף המחיר לדירה למי שלא שירת בצבא, וגררו ביקורת נוקבת בטענה לאפליה. מכל מקום, בלשכת לפיד דוחים את הטענה שהרף ישתנה.
פרויקט בנייה בירושלים (ארכיון) צילום: דוד הכהן השיחות בין האוצר ליועץ המשפטי לממשלה התקיימו בהשתתפות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, יועצי לפיד נעמה שולץ ואורי שני וכן הדרג המקצועי באוצר, לרבות אגף התקציבים, נציגי רשות המסים והיועץ המשפטי של משרד האוצר. ואולם, הקריטריונים עצמם נסגרו סופית בשיחת טלפון שקיים לפיד עם היועץ המשפטי לממשלה ביום ראשון השבוע. מחר צפוי האוצר להפיץ את תזכיר החוק, ובו ההטבה ללא משרתים תיקבע על 600 אלף שקל. כך נודע ל"כלכליסט".
לאחר מכן צפויה להגיע הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, ואז לאישור המליאה.
גורמים במערכת הפוליטית העריכו אתמול כי אם משרד המשפטים לא יעלה את רף מחיר הדירה - שככל הנראה לא קיבל לידיו את הנתונים על מספר העסקאות הזעום שהתבצעו בסכומים אלה בשנים האחרונות - יפעיל אריאל את חבר סיעתו ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים, כדי שזה יפיל את הצעת החוק במתכונתה המוצעת. מסתמן כי סלומינסקי מצדו מתכוון לא להעלות לדיון בוועדה את הצעת החוק, וזאת עד שלא יוסכם על העלאת סכום רכישת הדירה ללא משרתים ל־950 אלף שקל.
ח"כ זהבה גלאון (מרצ), למשל, אמרה בדיון בוועדת הכספים אתמול: "ביזיון שהיועץ המשפטי לממשלה נתן לגיטימציה לזה. שוק הדיור לא צריך להפלות. הערבים והחרדים היו פטורים עד כה משירות צבאי, אז לעשות עכשיו חקיקה שפוגעת בהם? ועדת הכספים לא קונה את הבלוף הזה. אני קוראת לך, אדוני שר השיכון, לא להסתפק בחצי השוויון הזה: כמו שאין חצי היריון, אין חצי שוויון. צריך להיות שוויון מלא".
אריאל מציע 950 אלף שקל
יש המעריכים במרצ, אך גם בבית היהודי, שגם הסכום שהציע אריאל, 950 אלף שקל, לא יתקבל בוועדת הכספים, כי הוא בבחינת "חצי שוויון". אריאל הציע את הרף הזה מכיוון שלפי ניתוחי אנשי משרדו, מרבית המשפחות החרדיות מוציאות 800–900 אלף שקל על רכישת דירה צנועה עם מפרט פשוט בערים כגון בית שמש. השר אריאל מסר כי הוא "תומך במתן העדפה למשרתים בשירות צבאי ולאומי, אבל מתנגד להדרה מוחלטת של קבוצות אוכלוסייה מתוכנית 0% מע"מ, וזאת בהתאם לעמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו. מתוך הכרת שוק הדירות וצורכי קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הישראלית יש להעמיד את מחיר הדירה בהטבת 0% מע"מ עבור מי שלא שירת בצבא על 950 אלף שקל".
ההטבה הגדולה למי ששירת בצה"ל צילום: יובל חן האג'נדה של לפיד היתה מלכתחילה להעניק את ההטבה למי ששירת בצבא, כפי שאמר היום בוועידת "כלכליסט" ה־8 לעסקים קטנים ובינוניים: "צעיר שתורם שלוש שנים מחייו, שבמקרים רבים מסכן את חייו, הוא אזרח טוב יותר וראוי יותר. מגיעה לו העדפה בולטת וברורה". אך מכיוון שהיה עליו להגיע להסדר עם היועץ המשפטי לממשלה, נקבע שתהיה הטבה גם לאלה שלא שירתו, לדירה עד 600 אלף שקל. אך, כאמור, ייתכן שהרף יעודכן מעלה במשרד המשפטים.
"זה יעלה כמו טייסת חמקן"
בשיחה עם "כלכליסט" אתמול אמר אורי שני, יועץ קבינט הדיור של הממשלה: "שר האוצר ואני גורסים שהיה צריך לתת הטבה של עד 1.6 מיליון שקל לבוגרי צבא, והשאר לא יקבלו. דור שלם שמשרת ומשלם מסים, הדירה מתרחק ממנו עוד ועוד. בשלוש השנים של השירות יש לערבים ולחרדים הזדמנות לעבוד ולהרוויח". לדבריו, "בית המשפט העליון לא יראה בכך אפליה כי ערבים וחרדים יכולים לעשות שירות לאומי. אם צריך, האוצר יקצה עוד תקנים כדי לאפשר שירות אזרחי ולאומי ולתת את ההטבה לעוד אנשים. זכותה של המדינה לתעדף את מי שמעניק לה שירות".
לדבריו, העלות של ההטבה מתקרבת ל־3 מיליארד שקל בשנה. "טייסת חמקן חדשה עולה 2.8 מיליארד שקל. משמעות ההטבה שלנו שווה כל שנה טייסת של חמקן. וזה שווה לנו". לטענתו ניתן למצוא דירות ב־600 אלף שקל בעיקר בצפון ובדרום. שני העריך שבחודש אוגוסט יעבור החוק בכנסת, וכי בסוף ספטמבר יוכלו להתפרסם מכרזי מחיר מטרה, במסגרתם יפוקחו מחיר הדירות ויוזלו בכ־20%.
לפי נתוני משרד השיכון, בשנת 2013 היו 364 עסקאות בלבד בסכום הנמוך מ־600 אלף שקל ובשנת 2012 היו 212 עסקאות כאלה בלבד. מספר זה כולל גם עסקאות למכר חלקי דירות ודירות במסגרת "מחיר למשתכן" אשר על פי החלטת קבינט הדיור לא יכללו בהטבות המע"מ או עסקאות בדירות במסגרת פינוי־בינוי וכו'.
בכל הארץ בוצעו פחות מ־1.4% מרכישות דירות מקבלנים ב־2013 במחיר של עד 600 אלף שקל, ולמעשה פחות מכך, כאמור בשל העובדה שלא בהכרח מדובר בעסקאות שלמות. אתמול פנתה לראשונה שרת המשפטים ציפי לבני לשמאי הממשלתי במשרדה, בבקשה לבחון את סוגיית רף 600 האלף שקל, וזאת לאחר הסערה שפרצה. זו הפעם הראשונה שנדרש השמאי הממשלתי לסוגיה זו.
טיוטת תזכיר החוק מפרטת, את עבודת השמאי הממשלתי הראשי, שנמצאת בעיצומה. השמאי הממשלתי יקבע רף שקלי שונה לכל אזור ואזור, כאשר הרף המקסימלי ישאר 1.6 מיליון שקל. עם זאת, בערים בהן מחירי הדירות זולים יותר ייהנו הזוגות הצעירים מההטבה ברכישת דירה חדשה, אך עד רף מחיר נמוך יותר.
שוק המשכנתאות בהקפאה
בחודש אפריל נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 3.95 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שמפרסם בנק ישראל. בהשוואה לחודש מרץ 2013, אז חל חג הפסח, מדובר בירידה קלה של 1%. בהשוואה לפברואר הנתונים משקפים ירידה של 11.5%. 56% מסך המשכנתאות ניטלו בריבית משתנה והיתר בריבית קבועה.
"עיקר הירידה בחודש אפריל היא בגלל חג הפסח", אומר גורם בכיר בשוק המשכנתאות. "החופשה מורידה את פעילות המשכנתאות אך מתחילים להרגיש גם את ההשפעה של הרפורמות בשוק הנדל"ן שתלויות כרגע באוויר. חוסר הוודאות בשוק הנדל"ן, בגלל הטבת המע"מ ומחיר המטרה, ירגיע את המשכנתאות ב־15%–20% בחודשים הקרובים", להערכתו.
בסיכום השליש הראשון של 2014 עולה כי הבנקים חילקו משכנתאות בהיקף של 16.45 מיליארד שקל, לעומת כ־15.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של 4.1%. זאת אף שב־2013 נרשם שיא בהיקף המשכנתאות שנטלו לקוחות, שהגיע ל־51.7 מיליארד שקל.
