בדיקת כלכליסט
שנה לקבינט הדיור: 8 החלטות שטרם יושמו
לפני שנה התאחדו משרדי הממשלה כדי לנסח פתרונות לבעיית הדיור, אלא שרבות מההחלטות המוצלחות שהתקבלו נותרו על הנייר. כלכליסט בדק כיצד הכוונות הטובות לא הגיעו לשלב המימוש
קבינט הדיור של הממשלה בראשות שר האוצר יאיר לפיד התכנס לישיבתו הראשונה בדיוק לפני שנה. באותה הישיבה התקבלו ההחלטות שבבסיס כל תוכניות הדיור הלאומיות: הוקם המטה לדיור לאומי, צוות מקצועי שגיבש המלצות עבור שרי הקבינט, והתקבלה ההחלטה המפורסמת לבנות 150 אלף יחידות דיור חדשות עד 2023, לפחות שליש מהן להשכרה.
ההבטחה היתה גדולה: סוף סוף איחדו כוחות כל משרדי הממשלה המעורבים בהקמת דירות - שמחיריהן עלו ב־3.2% בשנה החולפת – משרד הפנים שאחראי לתכנון, משרד הבינוי והשיכון שאחראי לשיווק קרקעות לבניית דירות ומשרד האוצר, מי שאמור לתקצב את מאמץ הבנייה העצום שמתכננת המדינה בעשור הקרוב.
אורי אריאל ויאיר לפיד צילום: נמרוד גליקמן בשנה החולפת קיבל הקבינט כמעט 30 החלטות - חלקן אופרטיביות, חלקן הצהרתיות - וכולן קיבלו תוקף של החלטות ממשלה. באשר לרוב ההחלטות כולם מסכימים שהן מועילות ונוגעות למוקד בעיית מחירי הדירות המאמירים: הפחתת עלויות הבנייה, הורדת מחירי הקרקעות, הענקת פטור ממסים לרוכשים ועוד. אלא שכמה מאותן החלטות מועילות שקיבל הקבינט נותרו, למרבה הצער, על הנייר.
זה יותר מחודשיים לא התכנסה ישיבה של קבינט הדיור, וכל העיניים נשואות להטבת 0% מע"מ, להגבלת שכר הדירה ולפיקוח על מחירי הדירות - החלטות שחלקן צריכות לעבור תהליך חקיקה בכנסת. החלטות קבינט נוספות שהיו עשויות להקל את מצוקת הדיור נשארו מאחור. "כלכליסט" סוקר כמה מהמרכזיות שבהן.
1. חוק מע"מ 0%
החלטה: 24 במרץ 2014
חריגה: שבועיים. לאוצר ניתנו 45 יום להפצת תזכיר חוק; התזכיר שהופץ באיחור נתקל בביקורת נוקבת
החוק נועד לפטור ממע"מ רוכשי דירה ראשונה מקבלן שמחירה עד 1.6 מיליון שקל. לפני כשבועיים הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק המפרט את תנאי הזכאות במסגרת ההטבה, אך היועץ המשפטי לממשלה שוקל מחדש את גובה ההטבה למי שלא שירת בצבא לעומת מי שכן שירת.
גם משרד השיכון מתכוון להעלות את הערותיו בימים הקרובים. כפי שנחשף ב"כלכליסט", משרד השיכון צפוי לבקש להכניס לחוק דרישה לקיום הגרלה בין הזכאים להטבה, שכן הביקוש לדירות שמחירן עד 1.6 מיליון שקל צפוי לעלות על ההיצע.
נוסף לכך, קבוצות הרכישה דורשות להיכלל בהטבה וכך גם ההתיישבות הכפרית, העולים החדשים, מתנדבי השירות הלאומי וכמובן קבוצות שלא גויסו לצבא - בעיקר חרדים וערבים, שטוענות כי הטבה לדירות עד סך 600 אלף שקל היא מפלה. לכשתגיע הצעת החוק לוועדת הכספים, שבראשה עומד ח"כ ניסן סלומינסקי, בן סיעתו של שר השיכון (הבית היהודי), היא עשויה לעבור שינויים. לציבור, לממשלה וליועץ המשפטי נותר עוד כשבוע להעיר על הצעת החוק.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "עם פרסום תזכיר הצעת חוק מס ערך מוסף הרי שהדברים פתוחים להערות מן הציבור. העיקרון המנחה בעניין זה הוא שמירה על פרופורציה ראויה מבחינת מצאי הדירות שבהן עוסק התזכיר בין אלה שזכאים למלוא ההטבות לבין קבוצות אחרות באוכלוסייה אשר פטורות משירות צבאי או לאומי. זאת כדי להימנע מאפלייתן לרעה באופן לא מידתי. עמדתו הסופית של היועץ המשפטי לממשלה תגובש לקראת העלאת התזכיר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים".
2. תוכנית מחיר המטרה
החלטה: 24 במרץ 2014
חריגה: 45 יום. לצוות האוצר והשיכון ניתנו 20 יום להחליט היכן ומתי ישווקו הדירות
התוכנית נועדה לפרסם מכרזים לקרקעות לבנייה למגורים, שבמסגרתם ייקבע מחיר מרבי לדירה הנמוך מרמת המחירים באזור בכ־20%. אמנם שר השיכון הכריז לאחרונה שהושגו רוב ההבנות ושבשנים הקרובות ישווקו 46 אלף דירות חדשות, אך סוגיה עיקרית בנושא עדיין לא נפתרה: האם מכרזים אלה יוכלו להתפרסם גם בערים שנחתם וייחתם עמן הסכם גג, המעניק מימון של המדינה לתשתיות ולמבני ציבור. משרד השיכון מעוניין לשווק מכרזי מחיר מטרה גם בערים שיש להן הסכמי גג, ואילו במשרד האוצר חוששים שהמדינה לא תוכל לספוג את כל הפסדי ההכנסה - גם לממן את התשתיות ומבני הציבור בערים הללו וגם לחתוך את מחירי הדירות בהן, מה שגוזר הצעות מחיר נמוכות יותר על הקרקעות מצד קבלנים. בינתיים המחירים ממשיכים לטפס. ברבעון הראשון של 2014 עלו מחירי הדירות ב־3.2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, והם עומדים כיום על 1.26 מיליון שקל בממוצע. מלשכת שר השיכון לא נמסרה תגובה. מלשכת שר האוצר נמסר כי "המתווה המדויק להסדרת מכרזי מחיר מטרה טרם הושג".
הפגנה בת"א למען דיור בר־השגה. בינתיים מחירי הדירות ממשיכים לעלות צילום: ענר גרין
3. חוק השכירות ההוגנת
החלטה: 24 במרץ 2014
חריגה: שבוע. לצוות האוצר והשיכון ניתנו 60 יום להפצת תזכיר חוק; טרם הופץ תזכיר
החוק נועד לשפר את המסגרת הקיימת בנושא יחסי משכיר־שוכר. בניגוד למרבית מדינות המערב, שבהן קיים פיקוח על יחסי שוכר־משכיר, הן ביחס למחיר והן ביחס לתקופת השכירות, בישראל עדיין אין רגולציה בנושא. החוק אמור להגביל את העלאת שכר הדירה לפעם אחת בשלוש שנים, שבמהלכן יוצמד למדד בלבד. בינתיים שכר הדירה הממוצע בישראל במגמת עלייה: ברבעון הראשון של 2014 היה שכר הדירה 3,649 שקל בחודש, זינוק של 7% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לרבעון הרביעי ב־2013 עלה שכר הדירה הממוצע ב־1.4%.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "עבודת הצוות הבין־משרדי מצויה בעיצומה. לאור הבחינה המעמיקה של הדברים תהליך זה טרם הסתיים".
4. הקמת חברה ממשלתית לדיור
החלטה: 29 בספטמבר 2013
חריגה: שמונה חודשים לאחר ההחלטה להקים את החברה; טרם נמצא מועמד מתאים למשרת המנכ"ל
קבינט הדיור החליט להקים חברה ממשלתית חדשה בשם דירה להשכיר
, שתאתר, תתכנן, תפתח ותשווק קרקעות לבניית עשרות אלפי דירות להשכרה. בהחלטה נקבע כי שרי השיכון והפנים ורשות מקרקעי ישראל יעבירו בתוך שבוע רשימת מועמדים לדירקטורים בחברה, ולא נקבע תאריך יעד להקמתה. יו"ר הדירקטוריון מונה לפני כחודש, הדירקטורים מונו לפני כארבעה חודשים, אבל כפי שנחשף ב"כלכליסט", שמונה חודשים מיום ההחלטה על הקמתה טרם מונה מנכ"ל לחברה. בשבוע שעבר התקיימה פגישה של ועדת האיתור של החברה, והיא פסלה חמישה מועמדים מובילים לתפקיד. כעת חברת השמת הבכירים עמדה תנהל ציד ראשים למציאת מנכ"ל. נוסף לכך, עד שלא תעבור בכנסת הצעת חוק הותמ"ל (הוועדה לאישור תוכניות מגורים נרחבות של יותר מ־500 יחידות דיור בהליך מואץ), החברה לא תוכל לשווק קרקעות.
5. 100 מיליון שקל לרשויות המקומיות
החלטה: 24 במרץ 2014
חריגה: למעלה מחודש. לצוות האוצר, השיכון והפנים ניתנו 30 יום לגיבוש מנגנון
הממשלה רוצה לעודד בנייה מסיבית למגורים, אך משרדי האוצר, השיכון והפנים טרם גיבשו את מנגנון המענקים שהבטיח קבינט הדיור לרשויות המקומיות במרץ. המענקים, שהיקפם עד 100 מיליון שקל, נועדו לרשויות שבתחומן ייבנה מספר רב של דירות.
לפי ההחלטה, המענקים יינתנו בנפרד מהסכמי הגג, וגם רשויות שחתמו על הסכמים אלה יהיו זכאיות למענק בתנאים מסוימים. המענקים נועדו לרשויות שלהן היתרי בנייה ל־200 יחידות דיור או יותר ובתחומן חלה עלייה שנתית של לפחות 10% במספר יחידות הדיור. הקבינט קבע כי המענק יינתן רק על יחידות דיור שמעבר לממוצע השנתי בשנים 2010–2012 באופן הבא: 7,000 שקל לדירה (10,000 שקל לדירה במסגרת פינוי־בינוי) ברשויות שהציגו עלייה של 10%–50% ביחידות הדיור; ו־9,000 שקל לדירה (או 12 אלף שקל בפינוי־בינוי) ברשויות שהציגו עלייה גבוהה מ־50%.
בישיבת הקבינט ב־24 במרץ הוחלט שצוות של משרדי האוצר, השיכון והפנים יגבש את המנגנון בתוך 30 יום, כלומר באפריל. בהחלטה נקבע כי תקציב המענק "יועבר לכל רשות מקומית ברבעון הראשון של השנה העוקבת בעד השנה שנסתיימה בגין הנפקת היתרי בנייה". אלא שחודשיים לאחר קבלת ההחלטה המנגנון המדויק להפעלת תוכנית התמריצים טרם נקבע.
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרדי הפנים, האוצר והשיכון פועלים לגיבוש נוהל עבודה לרשויות המקומיות בהתבסס על החלטת קבינט הדיור".
6. הפחתת עלויות הבנייה ב־50 אלף שקל לדירה
החלטה: 1 ביולי 2013
חריגה: חמישה חודשים. חלק מהתקנים בוטלו, תקנים אחרים עדיין נבחנים
קבינט הדיור החליט להטיל על שרי השיכון והכלכלה להגיש לקבינט בתוך שישה חודשים הצעות להפחתת עלויות הבנייה ב־50 אלף שקל לדירה, באמצעות ביטול או שינוי תקני בנייה. כוונת קבינט הדיור היתה לבטל או לשנות תקנות בנייה המנפחות את עלויות הבנייה והפיתוח ותורמות לעלייה במדד תשומות הבנייה, וכך להפחית מחיר דירה ל־50 אלף שקל. כמו כן הוחלט לקצר את תהליך ההכשרה של מנהלי עבודה בבנייה כדי להזרים כוח אדם לענף המשווע לידיים מקצועיות וכך לתרום לגידול בקצה הבנייה.
ממשרד הבינוי והשיכון לא נמסרה תגובה. ממשרד הכלכלה נמסר: "לאחר התייעצות ציבורית וקבלת הסכמה ממשרדי ממשלה הנוגעים לתחום (משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון), חתם שר הכלכלה במרץ 2014 על הסרת הרשמיות מ־61 תקנים רשמיים, מהם 10 תקנים בתחום הבניין. אנו ממשיכים בתהליך ונמצאים במהלך רחב של בחינה והתאמת התקנים למקובל בעולם בכל התחומים ובכלל זה בתחום הבניין".
7. שיפור ואיחוד מסד הנתונים של הנדל"ן
החלטה: 3 ביוני 2013
חריגה: לא ננקב דדליין, אך זה שנה לא אוחדו הנתונים של משרדי הממשלה השונים על שוק הנדל"ן
הקבינט החליט להקים ועדת היגוי בין־משרדית לשיפור מסד הנתונים הממשלתי על שוק הנדל"ן. המטרה היתה ליצור בסיס נתונים אחיד שימנע בלבול בקרב מוכרי ורוכשי דירות ויסייע לשוק לקבל החלטות מכירה וקנייה מושכלות. יתרה מכך, מדיניות הדיור של הממשלה, נקבע, צריכה להיות מושתתת על מסד נתונים אחד כדי שתוכל לקבוע יעדים ולמדוד את הצלחתה ביתר דיוק.
לתוכנית האחדת הנתונים הקצה קבינט הדיור תקציב של 5 מיליון שקל בשנה. בדברי ההסבר להצעת ההחלטה שקיבל הקבינט ביוני נכתב כי למצב כיום יש "השלכות שליליות משמעותיות על שוק הנדל"ן. לצורך קבלת תמונה מאוחדת, דרושה יצירת תשתית שתאפשר שילוב נתונים ממוחשב".
ועדיין, שנה אחרי שנתקבלה ההחלטה גופים שונים מדווחים על נתונים שונים. רק החודש יצאו שני דו"חות על מחירי הדירות ברבעון הראשון של השנה: האחד מהשמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, והשני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. משרד הבינוי והשיכון ממשיך לפרסם פעם ברבעון חוברת מידע משלו הכוללת נתונים על מחירי הדירות.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הוועדה שהוקמה עוסקת בטיוב נתונים שוטף והנגשה של מידע רלוונטי".
8. הפחתת ערבות חוק מכר
החלטה: 2 בספטמבר 2013
חריגה: שבעה חודשים. להקמת הצוות ניתנו 60 יום; מאז הדדליין לא פורסמו המלצות והתוכנית טרם יושמה
הוחלט להקים צוות שיבחן הפחתה משמעותית בשיעור ערבות חוק המכר לדירות שנבנו על קרקע מדינה. כיום הערבות מוחזקת בבנק עד שנחתם חוזה חכירה בין הדייר לרשות מקרקעי ישראל, בתהליך שאורך כחצי שנה ממסירת הדירה. להערכת עו"ד אמיר הלר, סמנכ"ל יזמות ובנייה בהתאחדות בוני הארץ, הפחתת שיעור ערבות חוק מכר מ־100% ל־10% תשחרר אשראי בהיקף 8.8 מיליארד שקל.
ממשרד המשפטים לא נמסרה תגובה.
