תביעה נגד עיריית חולון: נתנה קרקע כפיצוי ואז מכרה אותה
הקרקע הופקעה מבעלים פרטיים בשנות ה-70 והקרקע החלופית שהובטחה לבעליה נמכרה גם היא על ידי העירייה בשנת 2007
עיריית חולון מכרה קרקע למגורים לאחר שאותה קרקע הובטחה כפיצוי עקב הפקעה למטרת הקמת מוסד ציבורי, כך טוענים בני משפחה אשר החזיקו בקרקע בעיר.
בתביעה שהוגשה לאחרונה על-ידי עו"ד יורם חגבי-חגי עולה, כי במסגרת הסכם שחתמה עיריית חולון עם בעלי קרקע פרטיים בשנות ה-70 הובטח להם כי עבור הפקעת קרקע בבעלותם בשטח של 683 מ"ר לצורך הקמת קריית חינוך, תוקצה להם קרקע חלופית המיועדת למגורים במחם ח-300 ובשטח של 260 מ"ר. תוכניות בנייה שקודמו עם השנים אפשרו באזור זה בניית צמוד קרקע בשטח של 160 מ"ר בנוי.
עם זאת, בתביעה נטען כי העירייה למרות התחייבותה מכרה את הקרקע שהובטחה לבני המשפחה בשנת 2007 תמורת 920 אלף שקל. שנתיים לאחר מכן קיבלו בעלי הקרקע הודעה מעיריית חולון בדבר התיישנות ההפקעה, מה שלא מאפשר להם, לטענתה, לדרוש פיצוי כלשהו עקב ההפקעה. בהתאם לחוות דעת שמאית שנערכה דורשים כעת התובעים פיצוי של 1.6 מיליון שקל, לפי שווי קרקע למגורים באזור זה.
אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק "התובעים יטענו כי היה על הנתבעת כרשות ציבורית, החבה חובה מוגברת, להציע את המגרש לנתבעים שכן קרקע זו נקבעה כקרקע חלופה בתכנית ח/300. מה ראוי יותר היה להציע לתובעים את הקרקע שהוקצתה להם תמורת הקרקע שנלקחה מהם?!", לשון התביעה.
עוד נטען בכתב התביעה, "עיריית חולון שטוענת כעת טענה של התיישנות אשר אינה תקפה עקב החלטת בית המשפט העליון שהתקבלה לפני כשנה. החלטה זו האריכה את תקופת ההתיישנות בכל התביעות והמקרים של הפקעות בכשלוש שנים עד 2016".
מעיריית חולון נמסר בתגובה: "העירייה נמצאת בשלבי סיום כתיבת כתב הגנה אשר יוגש לבית המשפט. מדובר בנושא מורכב, בשנת 1973 הפקיעה העירייה חטיבת קרקע לצורך הקמת קריית חינוך (כיום המכון הטכנולוגי HIT). לאחר ההפקעה הציעה העירייה לבעלי הזכויות המופקעות לבחור בין פיצוי בכסף לפיצוי בקרקע חליפית, כאשר מעט מאד מבעלי הזכויות חתמו על חוזה לקרקע חליפית מאחר ובתקופה הרלבנטית, ככל הנראה, הנושא לא היה אטרקטיבי. בתחילת שנות השמונים העירייה שינתה את עמדתה והודיעה לכל הפונים שהפיצויים ישולמו מעתה ואילך רק בכסף ומאז הוגשו תביעות רבות בבקשה לאפשר חתימה על חוזים לקרקע חליפית. כל התביעות, ללא יוצא מן הכלל, נדחו (לרבות על ידי בית המשפט העליון). במקרה הנדון הוצע לבעלי הזכויות המופקעות לחתום על חוזה לקבלת קרקע חליפית ואולם הם לא עשו כן. כיום העירייה אינה מוכנה לפצות בקרקע חליפית ומכאן התביעה".
