הרפורמה בענף המלט כמעט לא תשפיע על עלות הדירות

קבינט יוקר המחיה אישר אתמול את הצעתם של שרי הכלכלה והאוצר לעידוד התחרות בשוק המלט. במסגרת ההחלטה תחויב חברת נשר, המהווה מונופול בענף המלט, למכור את אחד משלושת מפעליה ותפחית 2% ממחיר הצמנט שהוא המרכיב העיקרי בייצור המלט.

נתח השוק של נשר בתחום המלט עומד כיום על 88%, כאשר היתר נמכר בייבוא. במסגרת ההסדר עם המדינה, היא תידרש להוריד את נתח השוק שלה ל־74% באמצעות מכירת המפעל שלה בהרטוב, שאחראי לייצור של פחות משליש מהמלט של נשר (כמיליון טונות). שני המפעלים האחרים של החברה, ברמלה ובטמרה, יישארו בידיה.

מכירה או סנקציות

בשלב זה לא ברור מי יהיה רוכש המפעל, אך בהתאם להסכמות שהושגו עם האוצר הרוכש יהיה שחקן חדש בענף שאין לו זיקה לנשר או לענף המלט. אי מכירת המפעל תכניס את נשר למעגל סנקציות שנקבעו מראש, ובהן איסור על התמודדות במכרזי מחצבות חדשים, איסור ליבוא מוצרים שונים והגברת הפיקוח עליה.

ההסדר עם נשר נקבע לתקופה של תשע שנים, כאשר נקודת יציאה נקבעה לתקופה של חמש שנים מיום חתימת ההסכם. נקודה זו נועדה כדי לאפשר למדינה לבחון אם יעדי התחרות בשוק הושגו. אם נתח השוק של נשר ימשיך להיות מעל 74% משוק המלט, ההסדר יבוטל.

בנוגע ליבוא המלט, הכמות שנמכרת כיום מחו"ל מהווה כ־80% מקיבולת הרציף של נמל אשדוד, כך שהיבוא לא יכול לגדול משמעותית. עם זאת, באוצר לא שוללים הכנסת יבואן נוסף לשוק. במסגרת ההסכם החדש גם תנאי ההצמדה הוקשחו: אם עד כה היה נהוג להצמיד את מחיר המלט למדד תשומות הבנייה באופן ישיר, הרי שכעת רק שינוי מצטבר של 3% ומעלה יאפשר שינוי במחירי התשומות. כמו כן, שיעור השינוי יהיה עד 80%, כלומר אם מדד התשומות עלה ב־3%, המחיר יעלה בשיעור של 2.4%.

שוק המלט מורכב משלושה לקוחות עיקריים: הרשות הפלסטינית (ללא עזה), והחברות רדימיקס והנסון, שצורכות במשותף 1.1 מיליון טונות מלט בשנה. יתר השוק מורכב מלקוחות פרטיים ובינוניים, ובהם הקבלנים.

אילוסטרציה צילום: בלומברג

אלא שלהורדת מחיר המלט לא תהיה השפעה משמעותית על מחיר הדירה. אמנם לפי הנתונים היבשים, המלט ומוצריו מהווים את המרכיב השני בגודלו בעלות הבנייה (11.3%). אך בפועל מדובר במוצרי צמנט שונים והמלט מהווה כ־4% מעלות הבנייה. בהנחה שעלות בנייה של דירה ממוצעת בישראל נע סביב 750 אלף שקל, עלות המלט נאמדת בכ־30 אלף שקל בלבד; כך שהנחה של 2% תוריד ב־500–600 שקל ממחיר הדירה. עם זאת, באוצר טוענים כי למהלך תהיה השפעה המשמעותית יותר על ענף התשתיות, ולחסכון אפשרי של 100 מיליון שקל בשנה למשק.

בעקבות ועדת טרכטנברג

הצעת ההחלטה שאושרה בקבינט מתבססת על ההחלטה שהתקבלה ביולי 2013 בקבינט ואימצה את מסקנות דו"ח "ועדת המלט" בראשותו של גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים לשעבר במשרד האוצר. הוועדה הוקמה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, במטרה להוריד את יוקר המחיה בישראל.