קיבוצי עוטף עזה ביקשו לבנות עוד דירות ערב המבצע

ימים ספורים לפני תחילת מבצע צוק איתן, ב־1 ביולי האחרון, ביקשה התנועה הקיבוצית ממינהל התכנון במשרד הפנים לאפשר הגדלה של מספר יחידות הדיור המאושרות לבנייה בקיבוצי עוטף עזה ב־1,350 דירות. כך נודע ל"כלכליסט".

בימים האחרונים הגבירו ראשי התנועה הקיבוצית את הלחץ המופעל על משרד הפנים לאשר את תוספת יחידות הדיור המאושרות לקיבוצי עוטף עזה, מתוך המחשבה כי מדובר בעיתוי שבו סביר יותר שיקבלו אוזן קשבת לדרישותיהם.

התוספת המבוקשת של 1,350 יחידות דיור מתייחסת ל־14 קיבוצים שהוגדרו כחלק מקיבוצי עוטף עזה וכקו עימות דרומי. בנוסף, רשימת היישובים שהוגשה למשרד הפנים מבקשת לאשר תוספת של 100 יחידות דיור גם לקיבוץ רוחמה הממוקם כ־10 ק"מ מזרחית לשדרות.

גדעון סער צילום: עמית שעל

במכתב שהגישו ראשי התנועה הקיבוצית למשרד הפנים בשבוע שעבר הם טוענים כי דחיות חוזרות ונשנות בדיונים שנועדו לאשר הגדלה של מספר יחידות הדיור בקיבוצים מונעות מהם לענות לצמיחה הטבעית בהם. "עצירת צמיחה שרירותית מסיבות פרוצדורליות היא גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה ואין לה מקום במדינה מתוקנת", נטען במכתב.

בסך הכל מבקשת התנועה הקיבוצית להגדיל ב־1,450 את מספר היחידות המאושרות לבנייה בקיבוצים הממוקמים בסמיכות לצפון רצועת עזה. יישובים אלה הם ותיקים וגדולים יחסית ביחס לקיבוצי עוטף עזה הדרומיים יותר, ולכן גם קרובים יותר למיצוי מכסת יחידות הדיור המאושרות להם. לפיכך מבקשת התנועה הקיבוצית לשנות את תוכנית המתאר הארצית 35 (תמ"א 35) הקובעת בין היתר את היקף יחידות הדיור המאושרות לבנייה בכל יישוב בארץ.

בבקשתם ציינו נציגי התנועה הקיבוצית כי היא נובעת משיקול אסטרטגי ואינטרס לאומי מהותי, וכי על המדינה לעודד את הרחבת הקהילות בעוטף עזה ולחזקן, שכן הן המהוות את חגורת הביטחון החזקה והיציבה ביותר בפני איומי חמאס. בתנועה הקיבוצית מעריכים כי חרף התסכול מההחרפה במצב הביטחוני בחלק מהקיבוצים עקב חשיפת איום המנהרות, יימשך תהליך קליטת חברים חדשים בקיבוצים. מרבית קיבוצי עוטף עזה נמצאים בתהליכי קליטת חברים בשנים האחרונות חרף "טפטוף" הרקטות המתמשך.

במכתב שהעביר בשבוע שעבר מזכיר התנועה הקיבוצית איתן ברושי לשר הפנים גדעון סער נכתב כי הצמיחה בקיבוצי עוטף עזה מתעכבת בגלל קשיים מבניים בתוכנית המתאר: "תמ"א 35 אושרה בראשית שנות האלפיים, ושם נקבעה מגבלת יח"ד קשיחה, תקרת הברזל, בכל אחד מהיישובים הכפריים (קיבוצים ומושבים). כבר בעת אישורה היו קיבוצים שבפועל היו בהם יותר בתי אב ויחידות דיור מהמגבלה.

"מגבלה זאת מונעת בפועל המשך צמיחה טבעית דמוגרפית באותם קיבוצים לרבות באזורי עדיפות לאומית. כחלק מתמ"א 35, נקבע בתוכה מנגנון עדכון מדי ארבע שנים. העדכון הראשון (והיחיד עד כה) היה אמור להסתיים ולהיות מאושר עוד בשנת 2009, אולם נכון להיום טרם אושר. הצוות שמונה להמליץ על עדכון התמ"א היה ער למצב ואכן אישר וממליץ לקבל פניות של כ־20 קיבוצים, תוך המלצה להגדיל בצורה מתונה את מספר יחידות הדיור לכל אחד מהם".

בהמשך ציין ברושי כי, "הדיון באישור המלצות צוות עורכי התיקון, במועצה הארצית לתכנון ובנייה, נדחה בכל פעם מחדש ואיננו מגיע לכדי גמר, ובינתיים אין באפשרות הקיבוצים הנ"ל לבנות יחידות להמשך הצמיחה הטבעית הדמוגרפית".

יניב גלברד, מרכז המשק של קיבוץ בארי הממוקם 4.5 ק"מ מעזה, מכיר את הנושא מקרוב היות ובארי נמצא על גבול המכסה של 500 יחידות הדיור שהוקצבו לו בתמ"א. "ההחלטה של תמ"א 35 להגדיר יישובים של עד 500 יחידות דיור בפריפריה היא אמירה קשה ובעייתית. אני יכול להבין כשזה קורה ביישובים אטרקטיבים במרכז הארץ אבל כאן זה מסר מאד בעייתי. אי אפשר לחשוד שאנחנו רוצים לפתח את המקום הזה בגלל נדל"ן. הקליטה אצלנו מרשימה והבנים חוזרים ומגדלים כאן ילדים. כרגע אנחנו במחסור עצום של יחידות דיור, וזאת מבלי שאנחנו משכירים דירות לאנשים מבחוץ. אנחנו בונים עכשיו 42 יחידות דיור, ואז נגיע ל־500 ולא נוכל לפתח את הקיבוץ מבלי אישור ל־100 יחידות דיור נוספות".

ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה עד למועד הורדת העיתון לדפוס.