החזית הקרקעית: הצצה למלחמה של פקחי רשות מקרקעי ישראל

באזור התעשייה של אור עקיבא ניצב גן אירועים מפואר - מתחם פלנטה - שעד לאחרונה אירח חתונות ענק עם מאות מוזמנים. מדובר בקרקע שבעליה קיבל אותה בפטור ממכרז, לאחר שטען כי בכוונתו להקים במקום מתפרה. אלא שמתפרה מעולם לא פעלה שם, ומיומו הראשון הוא פעל במרמה כגן אירועים - אומר שי קרפ, מנהל המרחב הצפוני וסגן מנהל החטיבה לשמירת הקרקע ברשות מקרקעי ישראל. בעוד הוא מדבר, מגיח מהכביש הסמוך רכב 4X4 מפואר ונוסע בדרך העפר שמקיפה את המתחם. "זה בעל המקום", נכנסים פקחי יחידת האכיפה של רשות מקרקעי ישראל לדריכות, "הוא איש עסקים ידוע מקיסריה שבחר להפעיל את המקום בניגוד לחוק". איש העסקים מבחין בהם וממהר להסתלק מהמקום.

ההליך המשפטי שמתנהל נגדו טרם הסתיים, ולכן בשלב זה אין אישור להרוס את המבנה. אולם העובדה שאינו פעיל היא סוג של הצלחה במונחים של אכיפה. "הוא לא כיבד את בית המשפט ולא סגר את המקום. לכן הפעלנו עליו לחץ, הגענו בערב של אירוע ועשינו לו ביקורת מקיפה עם גופים נוספים כמו פקחים של משרד הבריאות. לא רצינו לעצור את האירוע כדי לא לפגוע בזוג שמתחתן, אבל הוא הבין שבפעם הבאה שנגיע זה עלול לקרות, והפסקה של אירוע באמצע תסב לו נזק כספי ותדמיתי. למחרת הוא סגר את המקום", מספר ערן ליבנה, ממונה השמירה על הקרקע במרחב חיפה–צפון.

סיור במבנה מגלה אולם ענק ותהיות רבות כיצד משקיע אדם כל כך הרבה כסף במקום בלתי חוקי למרות סכנת הסגירה. "אנשים לוקחים סיכונים עסקיים מתוך הנחה שבתקופת הפעילות ירוויחו מספיק כסף, וגם אם יטילו עליהם קנסות ובסוף יסגרו את המקום זה ישתלם להם", מסביר קרפ. ברשות מודעים לסכנת הכדאיות הכלכלית, מצב שבו ישתלם כלכלית לבצע את העבירה ויגרור אחריו עוד ועוד עבירות. לכן בשנים האחרונות הם מגבשים תביעה כספית לכל אורך המאבק, אשר כוללת למשל את התשלום לשוטרים שהיו חלק מהפינוי, את הטרקטורים שעבדו והוצאות נוספות בהתאם למקרה. באחת הפעמים, פולש שהתמקם עם מוביל טנקים בחוף טירת כרמל והקים מסעדה נדרש לשלם את עלות אחסנתן של 500 מיטות שיזוף שהוחרמו ממנו. פינוי אחר שבוצע בדרום הארץ תומחר ב־1.8 מיליון שקל, סכום שנתבע גם הוא מהפולש.

בעוד המקרה של מתחם פלנטה עדיין נמצא בהליכים משפטיים, מקרה אחר במרחק הליכה משם הסתיים כשידה של המדינה על העליונה.

מדובר במתחם אולמי שיר שבו היזם ביקש להקים מכבסה, קיבל את הקרקע בפטור ממכרז עם סבסוד עלויות הפיתוח, אבל במקום מכבסה הקים גן אירועים. הפקחים שזיהו את הפרת החוזה גיבשו נגדו תיק שהועבר לבית המשפט, והחל מאבק משפטי שבמהלכו הגן המשיך לפעול למרות קנסות כבדים שהוטלו עליו. הרווחים העצומים שייצר הגן דרבנו את היזם לנסות ולהכשיר את המקום בדיעבד על ידי העסקת משפטנים ועסקנים, עד שלפני כשנה וחצי הצליחו לסגור את הגן והקרקע חזרה לרשות. כעת מתלבטים ברשות מקרקעי ישראל אם להרוס את המבנה ולשווק את הקרקע שוב למען יראו וייראו, או לשווקה עם המבנה.

"שריפים של מקרקעין"

הפעילות אל מול מפרי חוזה היא רק חלק מפעילות יחידת האכיפה של רשות מקרקעי ישראל. נושאים נוספים שנמצאים תחת טיפולה הם איתור פולשים לקרקעות, פינוי פולשים ומסיגי גבול, ניהול מבצעי הריסה מורכבים, ביצוע סקרים עבור הרשות, וניהול הגשת תיקים לבתי משפט לרבות לא מעט הופעות למתן עדות.

יחידת האכיפה משויכת לחטיבה לשמירה על הקרקע - יחידה אחת מתוך שלוש המרכיבות את פעילות הרשות (לצד חטיבת השירות והחטיבה העסקית), ולמעשה באחריותה לשמור על קרקעות המדינה בפעילות שטח סיזיפית. מטה היחידה ממוקם בירושלים, והיא פועלת בארבעה מרחבי פעולה אשר בכל אחד מהם יחידה ומטה: מרחב צפון וחיפה, מרחב תל אביב והמרכז, מרחב ירושלים והנגב. החלוקה אינה לפי גודל השטח אלא בהתאם למטלות שבו. לכל מרחב המאפיינים שלו - אם במרכז הארץ מדובר על מיליון וחצי דונם שמתוכם רבע מיליון דונם הם גוש דן עצמו, בנגב המרחבים גדולים בהרבה, ונוסף לפעילות השוטפת יש יחידה המופקדת רק על טיפול במגזר הבדואי. היחידה כוללת כ־60 פקחים וכן אנשי מטה שתומכים בהם.

ערן ליבנה, ממונה השמירה על הקרקע במרחב צפון, וישראל סקופ מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע ברשות מקרקעי ישראל צילום: אריאל שרוסטר

"הפקחים שלנו הם שריפים של מקרקעין. רובם אנשי שטח עם רקע צבאי ביטחוני של יחידות קרביות, הם יודעים איפה יש קרקעות פרטיות ואיפה זו פלישה לאדמת מדינה והטכנולוגיה מסייעת להם בכך. פעם אנשים היו שולפים מהזיכרון, אבל היום לכל פקח יש תחנת עבודה ניידת אצלו באוטו, יש לו רשת גיאוגרפית, הוא יכול לבדוק עלויות, עסקאות וייעודי קרקע. גם מערכת הדיווח שלנו בנויה על שכבות כך שניתן לבדוק למשל תשתיות ובתי מגורים. לכל פקח יש תוכנית עבודה שבה הוא מכסה את כל השטח שהוא מופקד עליו ומדווח על אירועים חריגים ומעדכן במפות - מה שמופיע בירוק הוא תקין ומה שבאדום לא תקין. יש לזה חשיבות עצומה כי החטיבה העסקית יכולה לשווק וליזום רק בקרקע 'נקייה'", אומר ישראל סקופ, מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע.

לדברי סקופ, משכורת הפקחים אינה גבוהה, בלשון המעטה, ולכן הוא בטוח כי הם מגיעים ממניעים אחרים, טהורים יותר, "אם אתה לא אוהב את המכלול שנקרא מדינת ישראל אתה לא יכול לעבוד בעבודה הזאת. יש לנו מפקח דרוזי, בדואי וצ'רקסי. אם הוא לא אוהב את האדמה והשטח ולא מסוגל להיות נאמן למטרות הלאומיות של יישוב ופיתוח הארץ ושמירה על השטחים הפתוחים ועל האקולוגיה, הוא לא ימצא את מקומו איתנו. המפקח צריך לדעת להתנהג בשטח וגם להיות טכנולוגי. הפקחים צריכים להעיד בבית משפט והם גם עוברים קורס חקירות. יש לנו פקחים שחלקם מג"דים במילואים, היו לנו טייסים, אבל זה לא תמיד אומר, לפעמים סמל יכול להיות יותר טוב מאחרים".

אולם השמחות פלנטה באור עקיבא. "במקום מתפרה, גן אירועים" צילום: אריאל שרוסטר

"גם פלש וגם זיהם"

צפונה יותר, באזור עתלית, לעבודת הפקחים יש השפעה ישירה יותר על הרחבת הבנייה למגורים. מדובר בשטח שפונה לאחרונה בסמוך לתחנת הרכבת, "מי שתפס את הקרקע כאן זה קבלן שעסק בתהליך חיטוי כימי של עצים. חלק מהשטח ניתן לו בהסכמה, אבל אז הוא זכה במכרז לחיטוי עמודי הטלפון של בזק והשתלט על שטחים נוספים", מספר ליבנה. לדבריו, "הבעיה היא שבמהלך השנים חומרי החיטוי חלחלו לאדמה וגרמו לזיהום שעלות הטיהור שלו עולה כ־2 מיליון שקל. רצינו לפנות אותו בהסכמה ולתת לו שטח חלופי, אבל לא הצלחנו להגיע איתו להסכמות ופינינו אותו כי הוא גם פלש וגם זיהם". בבית המשפט טען הקבלן להתיישנות מכיוון שהוא נמצא במקום כ־30 שנה. מולו טענו הפקחים כי העובדה שבמשך 30 שנה לא הבינו את הנזקים שלהם אינה אומרת שהציבור צריך לסבול. בית המשפט קיבל את דעתם, ולאחר טיהור הקרקע ישווקו הקרקעות לטובת שכונת מגורים חדשה.

שטח בעתלית שבו פעלו אנשי יחידת הפיקוח. חלק מהקרקעות ישווקו לבנייה צילום: אריאל שרוסטר

שי קרפ, מנהל המרחב הצפוני צילום: אריאל שרוסטר

לתזמון הטיפול הראשוני בכל עבירה מייחסים ברשות חשיבות רבה. למשל, פולש שהתיישב בקרקע לפני פחות מ־30 יום מוגדר לפי החוק כפלישה טרייה וניתן לפנותו באופן מיידי. פולש שממוקם זמן ארוך יותר כבר מחייב צו. כמו כן, אסור לפנות פולש שבנה מבנה עם יסודות בקרקע, והדבר מחייב הוצאת צו סילוק פולשים. במקרה כזה ניתנים לו 60 יום להתפנות. "הסמכות שלי היא כמו של ראש הוצאה לפועל, אנחנו הורסים כ־200 מבנים כאלה בשנה. ברמה שבועית אני מאשר 5–6 צווים. זה כולל מבנים, עסקים, נטיעות, הכל מתועד ואנחנו רואים את הכל גם במחשב בתצלומי אוויר", אומר סקופ.

הנתונים שעולים מסיכום פעילות החטיבה לשנת 2013 מעידים על העומס העצום שבו היא פועלת. בשנה זו בוצעו 32 אלף פעולות פיקוח שונות והועברו 24 אלף דו"חות, מתוכם 6,033 מקרים הוגדרו כלא תקינים. בצד היישומי נמסרו 201 צווי פינוי קרקע ו־241 פניות הופנו לטיפול משפטי. בסך הכל בוצעו 952 הריסות ופינויים, 538 בוצעו כפינויים עצמיים. "פלישות הן מכת מדינה, זה חותך את כל המגזרים", מוסיף סקופ.

עומס העבודה מאלץ את הפקחים והיחידה כולה לתעדף את המקרים. מסיבה זו מייחסים פחות חשיבות לעבירות קטנות, למשל חדר שנבנה בחריגת בנייה, ופועלים בעיקר נגד עבירות חמורות יותר. "לא נתעלם מאף פנייה, אבל אנחנו לא מחפשים אדם שבנה בחריגה עוד חדר. אם היינו עושים את זה היינו צריכים 16 אלף פקחים, אנחנו מתעסקים עם דברים בוטים", מסביר קרפ. עם העבירות הבוטות שבהן הם טיפלו בשנה האחרונה ניתן למנות את פינוי הבאסטות בטיילת אילת, שבוצע לאחר עשור של מאבק משפטי, ופינוי גרעין הראל שפלש להר אלדד בנגב. גם בפרשת הקרקעות של משפחת דנקנר בעתלית יש להם מעורבות לא קטנה, אם כי הם לא מוכנים לדבר עליה מכיוון שהיא נמצאת בשלב משפטי קריטי.

בהתייחסו לשאלה כיצד זורמים מהשטח דיווחים על עבירות, אומר קרפ בהצביעו על מבנה אולם האירועים: "עבירות מקרקעין הן לא גניבה. זה לא גנב שחוטף ארנק ובורח. הן עומדות בשטח, ולא חסרים מתחרים שירימו טלפון ויגידו לנו 'תראו מה הולך כאן'. אלה החיים. זה לא עולם נחמד". לדבריו, מדי שבוע מתקבלים במשרדי המטה 7–8 הלשנות, נוסף לפעילות המודיעין של הפקחים. זה יכול להיות אדם שמלשין על שכנו, מידע שמגיע מהרשות המקומית, מקק"ל, קיבוצים, מושבים, שומרי שדות וכמובן מפענוח של תצלומי אוויר ומפות. "נכון שלפעמים הדיווח נובע ממניעים של שנאה, אבל זה לא רלבנטי לגבינו", אומר סקופ.

בפעילותם היומיומית עומדים הפקחים בשטח לא פעם מול גורמים עברייניים, כמו גם לחצים של נושאי משרות בכירות. באחד המקרים פעלו לפינוי עבריין שהחזיק בארבע מסעדות בחוף שכונת גבעת אולגה בחדרה. העבריין, כך הם מספרים, היה בעל השפעה ומקושר מאוד בעיר, כך שהליך הפינוי בוצע בדיסקרטיות מוחלטת - קבלני הפינוי ואפילו השוטרים הובאו ממחוז אחר, ומלבד מנהל תחנת משטרת חדרה שידע על הפינוי, יתר השוטרים בתחנה מודרו מחשש להדלפה. מכיוון שמדובר בעבריין מסוכן, בטרם ביצוע הפינוי נדרשה בדיקה מקיפה של חבלני משטרה. במקרה נוסף, פינוי בית עבריין מוכר בגבעת שמואל חייב כניסה של לוחמי הימ"מ לבית. במקרה אחר אותרה פלישה לקרקעות בכפר נחום, אלא שהפולש - כך התברר - הצליח להפעיל לדברי הפקחים את קשריו במסדרונות השלטון דאז, ומשפטית לא הצליחו לפנות אותו. זה דרש טיפול ארוך ויסודי של היחידה עד שפינויו הושלם.

"יש לנו גם איומים ואף היו מקרי אלימות, אבל אלה מקרים יוצאי דופן, זה לא היומיום, בסך הכל מכבדים אותנו. אני עצמי עבדתי כפקח במשך 13 שנה ולא בכל יום דיברו על אמא שלי. אתה מפתח שמיעה מוגבלת, ואתה לא רץ להגיש תלונה במשטרה נגד כל אחד שמקלל אותך 'יא מניאק, מה אתה עושה פה'". כבר יש ז'רגון של העבודה ויש לא מעט אנשים שאומרים 'עשיתי עבירה, טעיתי ואתקן אותה'", אומר סקופ. לדבריו, "אני חטפתי מכות, וברגעים אלה יש מערך הגנה על שני פקחים שכולל צמידי איתור, סיורים משטרתיים ליד ביתו ומצלמות אבטחה. כבר היה מקרה ששוטרים ישנו בחדר עם פקח שלנו כדי לשמור עליו, זה לא נעים". הם מקבלים לא מעט פניות אל לבם כדי לוותר לגורם זה או אחר, אבל על כך אומר סקופ, "אני לא עובד סוציאלי, יש לי רגשות, אבל התפקיד שלי הוא להיות נאמן לציבור ואני לא יכול להיות במקום אחר. זו לא יריבות אישית נגד אף אחד, זו העבודה".