פרסום ראשון
בעלי מתחם שרונה לבג"ץ: למה רק לנו אסור לפתוח עסקים בשבת
בכתב התביעה נטען כי עיריית תל אביב מפלה את בעלי המתחם לעומת מתחמי קניות אחרים כמו נמל ת"א, נמל יפו ומתחם התחנה. "סגירת העסקים בשבת פוגעת במתחם שרונה כאתר תיירות, מורשת, היסטוריה ותרבות"
משפחות רוגובין ואירני מבעלי מתחם שרונה יחד עם בעלי עסקים במקום הגישו הבוקר (ב') תביעה לבג"ץ נגד עיריית ת"א ושר הפנים בטענה שהעירייה מפלה אותם בכך שאינה מאפשרת לפתוח את המתחם בשבת. בעתירה טוענים היזמים ובעלי העסקים במקום, כי בעוד שבשלושת המתחמים שבהם יש לעיריית ת"א בעלות ישירה או עקיפה: נמל ת"א, נמל יפו ומתחם התחנה פתוחים בשבתות, העירייה לא מאפשרת פתיחה בשבת של מתחם שרונה, שנמצא בבעלות יזמים פרטיים וכי התנהלות העירייה לגבי הפעילות המסחרית בעיר בשבת אינה אחידה ועקבית.
- תל אביב: ביהמ"ש ביטל את צווי הסגירה של רשתות המזון בשבת
- בעלי העסקים בת"א מבולבלים: "משחקים איתנו כשבינתיים שר הפנים עזב"
- ת"א: חילקנו 439 דו"חות לעסקים שפעלו בשבת
כאמור, בתביעה אשר הוגשה על ידי עוה"ד רנאטו יאראק, לשעבר ראש מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים ודנה נסים-משלי ממשרד עו"ד מ. פירון ושות' טוענים בעלי המתחם והעסקים בו כי העירייה לא ביצעה כל בדיקה לפני שהחליטה אלו עסקים לפתוח, והסתמכה על "מה שהיה" בעיר בעבר. עוד הם טוענים, כי ההחלטה שלא לאפשר פתיחת חנויות בשבת בשרונה מהווה פגיעה אנושה בעסקים הקטנים במקום ובחופש העיסוק. "סגירת העסקים בשבת פוגעת במתחם שרונה כאתר תיירות, מורשת, היסטוריה ותרבות", לשון התביעה. עוד עולה מהתביעה, כי החלטת עיריית ת"א לכפות על היזמים את תמהלי העסקים בשרונה כאשר 50% הינם בתי מסחר ו-50% מקומות הסעדה, "גזרה" עליהם את אי היכולת לתפעל מחצית מהעסקים בשבת.
מתחם שרונה צילום: החברה לניהול שרונה
את האפלייה לכאורה מיקדו התובעים בעובדה שבשלושת מתחמי הבילוי והקניות שבבעלות עיריית ת"א: נמל ת"א, נמל יפו ומתחם התחנה, פתוחים בשבתות, אך לעומת זאת העירייה לא מאפשרת למתחם שרונה (הנמצא בבעלות יזמים פרטיים) להיפתח בשבת. הסיבה לכך לטענתם היא שהעירייה מרוויחה מהמתחמים הללו ולמעשה הפכה את עצמה למתחרה בעסקים פרטיים בתוך העיר, כאילו הייתה גוף פרטי וכלכלי לכל דבר.
"בתיקון חוק העזר, יצרה המשיבה מונופול לעצמה בתחום המתחמים והיא עצמה מרוויחה ישירות מההיתר שנתנה לשלושת המתחמים בלבד לפתוח חנויות בשבת. אינטרס זה של המשיבה ברווחי שלושת המתחמים והתעקשותה של המשיבה לא להוסיף את מתחם שרונה לרשימת המתחמים להם יינתן היתר לפתיחת החנויות בשבת, מצביעים על חשש כבד שהחלטת המשיבה יסודה בשיקולים זרים.העיריה לא טרחה לבדוק דבר בטרם החליטה מה ייפתח ומה לא. היא דימתה להסתמך על מה שכביכול "היה בעבר"; לעומת זאת העותרים ביצעו (וצירפו לעתירתם) בדיקה יסודית ומקיפה של חברת גיאוקרטוגרפיה, המבססת את טענותיהם", נכתב בתביעה.
בעלי מתחם שרונה רכשו (חכירה מהמינהל) 27 מבנים טמפלרים בשרונה בחודש ספטמבר 2009. בעת הזכייה במכרז העריכו בעליו כי יוכלו לפתוח את העסקים בשבת מתוך הבנה שמדובר במתחם מסחרי שאינו שונה ממתחמי הנמל והתחנה. לטענתם, במשך 4 שנים שיפצו ושימרו את המבנים הטמפלרים בעלות של מאות מיליוני שקלים ועבודות השימור בוצעו בתקנים מחמירים ובשיתוף פעולה מלא עם העירייה ובהתאם לדרישתה. כמו כן הם טוענים כי חלק מבעלי העסקים נאלצים להתמודד עם הגבלות שנבעו מצרכי השימור של המבנים. לאור ההשקעה הכספית החריגה הם טוענים כי לא היו פועלים כך אלמלא ההנחה לפיה העסקים יהיו פתוחים בשבת כיוון שכל חלופה אחרת לא מצדיקה את ההשקעה העצומה במתחם ולא היה בה הגיון כלכלי לגשת למכרז.
