הכנסות המדינה ממכירת נדל"ן למגורים גדלו פי 2.5 בעשור

הכנסות המדינה מעסקאות נדל"ן למגורים גדלו פי 2.5 בעשור האחרון, כך מראה בדיקה של אתר מדלן ו"כלכליסט". בשנת 2004 הכנסות המדינה מדיור למגורים היו כ־7.3 מיליארד שקל, וב־2014 הן כבר האמירו לכ־20 מיליארד שקל, כ־5% מתקציב המדינה. מדובר בעלייה של כ־164% בהכנסות הישירות של המדינה מנדל"ן.

הבדיקה נערכה לקראת כנס רוכשי דירות שעורך מדלן מחר ויכלול מפגש עם שר הבינוי אורי אריאל ושר האוצר לשעבר יאיר לפיד. בו הם ידונו בשאלת הנכונות של השלטון לוותר על חלק מההכנסות לטובת רוכשי הדירות.

מרכיב מרכזי בהכנסות המדינה מנדל"ן הוא המע"מ שנגבה ברכישת דירות חדשות, מרכיב שבעשור האחרון צמח ב־220%: בשנת 2008 גבתה המדינה 3 מיליארד שקל מע"מ, וב־2013 ההכנסות ממע"מ נסקו ל־7 מיליארד שקל. הצמיחה נובעת גם מעלייה במכירת דירות חדשות, אך בעיקר מעליית המחירים. רוה איתן, סמנכ"ל מחקר ואסטרטגיה במדלן, מסביר: "על פי נתוני משרד הבינוי, בין 2009 ל־2013 נרשמה עלייה של 12% בכמות העסקאות למכירת דירות חדשות, מ־24 אלף ל־27 אלף. לעומת זאת, מנתוני הלמ"ס עולה כי מחירה הממוצע של דירה עלה ביותר מ־80%".

המרכיב הבולט השני הוא ההכנסות ממכירת קרקעות ליזמים באמצעות רשות מקרקעי ישראל, שמאז 2004 צמחו ב־225%. אם ב־2008 הניבו עסקאות למכירת קרקע 1.5 מיליארד שקל, ב־2013 הן כבר הניבו יותר מ־4 מיליארד שקל וב־2014 יותר מ־5 מיליארד שקל (כשחלק מהסכום הזה מועבר לרמ"י ולרשויות המקומיות).

העלייה נובעת הן מהגידול בכמות הקרקעות שנמכרו והן מהעלייה במחיר הקרקע — ב־2008 נחתמו חוזים למכירת קרקע ל־7,000 יחידות דיור. שלוש שנים מאוחר יותר כמות הקרקעות שנמכרו יותר מהוכפלה ונרשם שיא: קרקעות לכ־18 אלף דירות והכנסות של כ־5 מיליארד שקל.

שר הבינוי אורי אריאל. להכפיל את ההשקעה בכבישים צילום: איתמר סיידא

בדו"ח המבקר על משבר הדיור נכתב כי המדינה משפיעה ישירות על 37% ממחיר הדירה. כלומר, יותר משליש ממחירה של דירה ממוצעת נגזר מהחלטות ממשלה, שיכולה להשפיע על המחיר באמצעות הפחתת מס או להשתמש בהכנסות שהצטברו בקופתה כדי להשקיע בתשתיות וכך לשחרר חסמים ולהגדיל את ההיצע.

בשנה האחרונה נעשו ניסיונות להשתמש בחלק מהסכום שנכנס לקופת המדינה להקלת המשבר. הסכמי הגג שבמסגרתם המדינה מממנת תשתיות במקום הרשות המקומית בתמורה לזירוז אישורי בנייה עלו עד עתה כ־5 מיליארד שקל, והסכום צפוי לגדול אם ייחתמו הסכמים עם רשויות נוספות. בתוכנית נתיב לדירה המדינה משקיעה כ־4 מיליארד שקל בפיתוח כבישים כדי להקדים ביצוע של פרויקטי בנייה. תוכנית מחיר מטרה לשיווק קרקע במחיר מופחת בתמורה להתחייבות היזם למכירת דירות במחיר הנמוך ב־20% ממחיר השוק עולה כ־2 מיליארד שקל.

לקראת הבחירות המפלגות מבטיחות תוכניות חדשות: המחנה הציוני מבקשת להקים משרד־על לדיור, להוריד את מחירי הקרקע למינימום בתמורה לבניית דיור להשכרה ולהשקיע כחצי מיליארד שקל בזירוז רשויות מקומיות; מפלגת כולנו מציעה לשבור את ריכוזיות רמ"י בשיווק קרקעות, להשקיע בתשתיות בפריפריה ולחייב יזמים לבנות דירות קטנות ודירות להשכרה; הבית היהודי מבקשת להכפיל את תקציב תוכנית נתיב לדירה ומוסיפה יעדים — שיווק 61 אלף דירות ב־2015 ו־21 אלף דירות במסגרת מחיר מטרה; ביש עתיד דבקים בתוכנית 0% מע"מ; בישראל ביתנו רוצים לשנות את המיסוי על הבנייה; ובליכוד יציעו 100 אלף שקל למי שיקים בית בפריפריה.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "אנו לא פועלים כדי להגדיל את תקבולי הממשלה אלא כדי להוריד את מחירי הדירות, והדבר מתבטא בשורה של הסכמים להפחתת שווי הקרקע והסרת חסמים". ממשרד הבינוי וממשרד רה"מ לא נמסרה תגובה.