חריש: עלויות הפיתוח זינקו ב-170% בתוך שנתיים

עלויות הפיתוח בעיר חריש זינקו בשיעור של כ-170% בתוך שנתיים. רוכשים ומתעניינים שרכשו דירות בתחילת דרכה החדשה של העיר חריש (היישוב חריש הוקם עוד בשנות התשעים אך הורחב רק בשנים האחרונות) מספרים שבימים שלאחר המכרזים הראשונים ואלה שקדמו להם (דירות שנמכרו במסגרת קבוצות רכישה שהתארגנו מראש) נמכרו דירות במסגרת קבוצות הרכישה בעלות של כ-650 אלף שקל.

בהמשך המחירים עלו מעט בהתאם למגמה הכללית בשוק אך העלייה המשמעותית התרחשה כאשר המדינה החליטה על ביטול סבסוד עלויות הפיתוח והותירה אותם ליזמים אשר גלגלו את העלות הנוספת אל רוכשי הדירות. כעת נמכרות דירות בעיר בכ-900 אלף שקל, אך הערכה היא כי בעקבות המכרז האחרון שבו שיווקו כ-2,500 יח"ד בעלויות פיתוח גבוהות עלות דירה תעמוד על למעלה ממיליון שקל.

בתחילת הדרך, על מנת לתמרץ את קידום העיר וכדי לשמור על רמת מחירים נמוכה, המדינה החליטה על סבסוד עלויות הפיתוח בעיר כך שבמכרזים שפורסמו בינואר 2013 עמדו עלויות הפיתוח ליח"ד על כ-75-70 אלף שקל, כמחצית מהעלות האמיתית. יחד עם עלות קרקע ממוצעת שהייתה נמוכה מאד (במקרים מסוימים יזמים זכו בקרקע בעלות של עשרות שקלים ליח"ד) הדבר אפשר ליזמים להוריד את מחירי הדירות אשר היו נמוכים משמעותית מהמחירים בסביבתה של העיר המתפתחת. כך למשל, בעוד דירות במזרח חדרה נמכרו בכ-1.1-1.3 מיליון שקל בחריש הם נמכרו על ידי יזמים בכ-800 אלף שקל מחיר שהינו נמוך גם בהשוואה לעיר עפולה למרות שחריש קרובה יותר פיסית למרכז הארץ ונמצאת בסמיכות לכביש 6.

עם כינון הממשלה הקודמת ב-2013 הוחלט על ביטול סבסוד הפיתוח ובמכרזים שפורסמו בתחילת השנה הנוכחית כבר עמדו מחירי הפיתוח על כ-100 אלף שקל ליחידה, כ-30 אלף שקל גבוה יותר מהמחירים בתחילת הדרך, ובמכרזים שפורסמו לאחרונה לשכונת המגף שבה שווקו כאמור כ-2,500 יח"ד עמד מחיר הפיתוח על כ-140 אלף שקל בממוצע, פי 2 מעלות הפיתוח בתחילת הדרך. אך כאן לא הסתיימה העלאת ההיטלים, בעדכון שהעביר משרד הבינוי לפני כשבועיים עלו היטלי הפיתוח בכ-60-30 אלף שקל בממוצע ליח"ד והם עומדים כעת על 200-160 אלף שקל ליח"ד.

"זה מבטיח תשתיות ברמה גבוהה"

היישוב חריש (ארכיון) צילום: ערן יופי כהן

אל עלויות הפיתוח יש לצרף את המחיר שמציעים היזמים עבור הקרקעות אשר גם הם עלו בהדרגה, כאשר במכרזים האחרונים שנסגרו עמדו על 60-100 אלף שקל ליח"ד וככל הנראה יקבעו על מחירים גבוהים יותר במכרזים שיסגרו במאי הקרוב, כך שמחיר דירה יכול לטפס בקלות ל-1.1-1.2 מיליון שקל.

כמו כן, בתחילת הדרך מלבד היטלי הפיתוח המסובסדים הצהירה המדינה כי תעניק מענק בגובה של כ-100 אלף שקל מתוכו כ-60 אלף שקל יועמד לטובת רוכשים זכאים ו-40 אלף שקל יוענק ליזמים אשר יעמדו ביעד בניה של 26 חודשים. יחד עם זאת מענק זה בוטל בהמשך ולא הוחזר.

תקן החנייה ייקר את הדירות

פרמטר נוסף שהשתנה ויגרום ליקור הדירות בעיר הוא תקן החנייה. בשיווקים הראשונים היו תקני החנייה נמוכים בהתאם לתכנון אשר יועד לאוכלוסיה החרדית, אך לאחר פסילת העמותות החרדיות במכרזים שיצאו ב-2013 גובש תכנון חדש לעיר אשר הותאם לאוכלוסיה חילונית וכלל תקן חניה חדש אשר מחייב חניה תת קרקעית. לפי היזם ישראל זעירא מחברת באמונה הבונה בעיר מדובר בייקור נוסף של כ-100 אלף שקל לדירה. "זה מייצר אווירה שחריש כבר לא זולה, בשורה התחתונה לא יכול להיות שבעיר חדשה שעדיין לא גר בה תושב אחד יהיה פער של כ-200% בהיטלי הפיתוח בתוך שנתיים. אנחנו התלבטנו האם לגשת למכרז החדש אבל אחרי שניתחנו אותו תפסנו רגליים קרות והחלטנו שלא לגשת", אומר זעירא.

היזם חנן מור צילום: אוראל כהן

בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה של חריש דיווחו לאחרונה על כך שעד כה עד כה סופקו היתרי בניה ל-4,020 יח"ד כאשר שנת 2015 צפויה להיות שנת שיווק מואץ. בצד הפיתוח ציינו בועדה כי בשכונות צפונית ופרסה יפורסמו מכרזי ביצוע ל- 65 כיכרות בעלות של 13 מיליון שקל ומכרזים נוספים למוסדות ציבור ולמעונות יום בעלות של 12 מיליון שקל. בחריש מתבצעות עבודות פיתוח של משרד הבינוי בהיקף כספי של 550 מיליון שקל הכוללים השלמת פיתוח כבישים, מערכת רמזורים, נתיב תחבורה ציבורי, מדרכות, תאורה, ניקוז, ביוב ועוד וכן קיר אקוסטי בחלק המערבי של העיר צמוד לכביש 6. האצת עבודות הפיתוח נעשית בין היתר על רקע הכוונה לאכלס את הישוב כבר השנה בכ-5,000 תושבים. הוצאות פיתוח נוספות הן של משרד התחבורה המשקיע 40 מיליון שקל בפיתוח כבישים פנימיים במסגרת תוכנית "נתיב לדירה".

תוכניות האכלוס לחריש צופה כי בשנת 2015 יתגוררו בישוב כ-5.000 נפשות, בשנת 2016 כ-8,500, בשנת 2017 – 12,500, בשנת 2018 - כ-18,000 ובשנת 2019 כ-25,000.

גורמים במשרד הבינוי מסרו כי החלטת ממשלה היא זו שהובילה לביטול הסבסוד והמענקים בחריש כך שלא היתה נתונה לשיקול של משרד הבינוי.