סופר בני ברק: העיר הצפופה בישראל תוסיף עשרות אלפי תושבים

תצלום אוויר ענקי של בני ברק מכסה את אחר הקירות בלכשת ראש העיר, הרב חנוך זייברט. זייברט, כמו מפקד טייסת בתדריך, מצביע על המגרשים השונים בתצלום שבהם ייבנו בקרוב בתים. כשהוא נשאל איך יספיקו התשתיות בבני ברק הצפופה לתושבים החדשים, הוא מבטיח: “בכל שכונה כזאת יוקמו תשתיות מתאימות. יהיו גנים ומבני ציבור”. זייברט מדבר על תוכנית מתאר חדשה שתוסיף 10,000 יחידות דיור ו־50 אלף תושבים לעיר הצפופה בישראל, בלי שיתרחבו גבולותיה המוניציפליים.

המהפכה זו תתאפשר בעזרת הרפורמה הארצית בתכנון ובנייה שיצאה לדרך ב־2014 ובמסגרתה מוענקות סמכויות רחבות לוועדות המקומיות. בזכות הרפורמה, הוועדה המקומית תוכל לאשר שינויים בתב”ע שעד עתה היו בסמכות הוועדה המחוזית. כך מתגלגלת לה תוכנית המתאר החדשה של בני ברק שצפויה לקבל תוקף בתוך כשנה.

התושבים שיתווספו לעיר על פי התוכנית יקפיצו אותה לצמרת הערים הצפופות בעולם. כיום מתגוררים בבני ברק יותר מ־170 אלף תושבים בשטח של כ־7,000 דונם, מה שממקם את בני ברק במקום הראשון בארץ בצפיפות, עם 23 אלף תושבים לקמ”ר. אחריה גבעתיים עם 17 אלף תושבים לקמ”ר ובת ים עם מעט יותר מ־15 אלף תושבים לקמ”ר. כשהתוכנית החדשה תתממש הצפיפות לקמ”ר תחצה את רף ה־30 אלף, והבנייה תותאם לאוכלוסייה חרדית, כמו זו שמאכלסת כיום את רובה המכריע של בני ברק. נוסף לכך, פסק הלכה אוסר על בניית יותר משבע קומות בבתי מגורים בעיר כדי למנוע חילול שבת לציבור מחמיר שאינו מסתפק במעלית שבת. אז איך מוציאים לפועל תוכנית כה שאפתנית?

בזכות תוכנית ההבראה ולא רק מתחם העסקים

את פרטי התוכנית מציגים בפני “כלכליסט” גזבר העירייה אריק אדלר והמשנה למנהל אגף תקציבים שושי לרנר. אדלר, חרדי עם רקורד של שירות צבאי ותארים בראיית חשבון ובמדיניות ציבורית, משמש כגזבר עיריית בני ברק במשך כ־11 שנים וליווה את העיר בשינוי הדרמטי שהתחולל בה מאז שמונתה ועדה קרואה לניהולה ועד שתקציבה הפך מאוזן והיא קיבלה דירוג AA של חברת הדירוג מעלות. לרנר, בוגרת המחזור הראשון לחרדים במסלול לראיית חשבון במכללה האקדמית קרית אונו, עובדת באגף התקציבים בעירייה במשך כעשור. השניים מקפידים להבהיר כי ההתאוששות הכלכלית של בני ברק לא נובעת ממתחם העסקים BBC, אלא תוכנית ההבראה שיושמה ב־2009 היא זו שאפשרה לעיר ליהנות ממתחם העסקים: “השקל הראשון מהמגדלים הגיע רק ב־2012. למזלנו היה בסיס ארגוני שמאפשר להשתמש בכסף. יש בקרות ותוכניות ארוכות טווח, אחרת הוא היה נשאב לגרעון ששרר פה במשך שנים ושיעורו הגיע לכ־40% מתקציב העיר”.

המסה העיקרית של הבניינים תיבנה ברצועה הצפונית, באזור הדיזיין סנטר בין מסילת הרכבת, דרך אם המושבות ונחל הירקון. לפי התב”ע התקפה כיום צפוי לקום בשטח פארק, ותוכנית המתאר החדשה תאפשר להוסיף לפינה הצפון מערבית 2,500 יחידות דיור. בנוסף איתרו אנשי העירייה עשרות שטחים בבעלות פרטית בלב העיר והם כעת בהליכי תכנון נקודתיים לבניית מאות יחידות דיור – למשל במתחם הטאבון שבפינת הרחובות אבו חצירא וששת הימים, שם ייצא לדרך בעוד כחודשיים ימכרז לבניית כ־160 דירות, או במגרש של חברת לובינסקי, שנמכר לפני שלוש שנים לקבוצת ברונר ובחודשים הקרובים צפויה להתחיל בו בנייה של כ־20 בניינים עם כ־600 יחידות דיור.

מגדלים שיכילו גם חברות קטנות חדשות

גם מתחם ה־BBC צפוי לגדול במסגרת התוכנית החדשה. כיום מאוכלסים בו כבר שישה מגדלים, ועוד תשעה נמצאים בשלבי בנייה וצפויים להגיע לשלב האכלוס בתוך חמש שנים. תוכנית המתאר תאפשר הקמה של עד 35 מגדלים לאורך רחוב ששת הימים הסמוך ל־BBC, עד בניין צ’מפיונס שכבר מאוכלס בחלקו. “המתחם יניב 132 מיליון שקל בשנה, זאת דרמה” מסביר אדלר. “כל ההכנסות מארנונה בעיר הן 305 מיליון שקל, וכיום ה־BBC תורם רק 10% מתוכן”.

האדריכל עדן בר, מ"בר לוי אדריכלים" שתכנן את ה־BBC וגם את מתחם המשרדים החדש שלאורך ששת הימים, מעריך כי יש פוטנציאל כלכלי להקמת שישה מגדלים חדשים במתחם. לפי תוכניתו של בר, בעורף המגדלים יקומו בנייני משרדים בני כ־20 קומות שיאפשרו גם לחברות קטנות ובינוניות לעבור לסיטי של בני ברק.

הקושי המרכזי שראש העירייה זייברט צופה במסגרת התוכנית הוא בפתרונות תחבורתיים: “אולי יהיו קשיים בכניסות וביציאות מהעיר”, הוא מודה. “על זה יש לנו עכשיו מלחמות עולם עם משרד התחבורה”.