שוק הדיור בחיפה אדיש לזיהום
הפרסומים על נזקי הזיהום בחיפה לא הובילו לשינוי מיידי בתחום הנדל"ן בעיר, ומידת ההתעניינות בדירות נותרה כשהיתה. גם באזורים אחרים החשופים לזיהום, כמו תל אביב, רמת השרון ומודיעין, המחירים והביקוש עולים. אך יש מי שמאמין שהדרמה החיפאית תכניס את הזיהום למערך השיקולים ותטלטל את השוק בעתיד הקרוב
נתוני התחלואה בחיפה שפרסם לאחרונה משרד הבריאות - וחזר בו לאחר מכן - הציגו תמונה מוחשית ומרתיעה. ובכל זאת, בדיקה ראשונית בקרב אנשי מקצוע בעיר ובסיוע אתר מדלן מגלה כי בשבועיים שעברו מאז שנחשפו הנתונים לא הורגש שינוי בשוק הנדל"ן בעיר. שינויים בתחום מתרחשים לאט ולכן יש לסייג את הנתונים הראשוניים. אך כיוון שאזורי ביקוש רבים בישראל מצויים סמוך למוקדי זיהום, אפשר להסיק כי לפחות בשלב זה הדרמה החיפאית לא שינתה את מערך השיקולים של הציבור.
- פניית פרסה: עיריית חיפה מבטלת את צווי הסגירה לבתי הזיקוק
- הממשלה מודה: אין פיקוח מספק על חלקיקים מסרטנים באוויר
- עיריית חיפה נגד בנק הפועלים: "שיעבירו המפעלים לשד' רוטשילד"
"על אף הפרסומים על שיעור הסרטן בחיפה בשבועיים האחרונים ראינו יציבות יחסית בכמות המתעניינים ברכישת דירה בעיר", מספר גיא שטרן, מנהל השיווק והמכירות של מדלן. הניתוח של האתר מאז 14 באפריל מראה עלייה של 1% במספר הכניסות לדפי המודעות של דירות יד שנייה למכירה וירידה קלה של כ־3% בפניות לבעלי נכסים ובהתעניינות בפרויקטים חדשים. "מעניין שלצד נתונים אלה אנו מזהים סקרנות רבה יותר מבעבר, המשתקפת בעלייה של כ־7% בכניסה לדפי המידע של חיפה ובהתייחסות לנושא זיהום האוויר בחוות הדעת שהגולשים מעלים לאתר", מוסיף שטרן. "ההשפעה העיקרית עשויה להופיע בשלב המו"מ למכירה, ויעברו שבועות עד שנוכל לראות זאת בגזרת המחירים".
אזור שדה דב בת"א צילום: עמית שעל
"לא חשנו בשינוי מגמה, ואני לא מאמין שאנשים ישנו את מקומות עבודתם ומגוריהם", אומר דרור אלוני, זכיין אנגלו־סכסון בחיפה. "קיבלנו כמה טלפונים מאנשים בעניין, אבל זה לא מורגש בשטח. הדבר פחות רלבנטי לרכישת דירות להשקעה כי השוכרים הם סטודנטים או כאלה שאין להם ברירה".
"אני עובדת באזור חיפה ולא מוכנה שהילדים שלי יגדלו שם", אומרת רונית פיסו, מנהלת במרכז השל לקיימות. "אבל לא ריאלי לצפות שבתוך כמה חודשים נראה שינויים בנדל"ן. יחלוף זמן עד שהדברים יחלחלו, ואנשים בוחרים לפי מגוון רחב מאוד, לא רק על פי נתון אחד".
"בתוך שבועיים ישכחו מזה"
זיהום האוויר בחיפה הוא לא תגלית חדשה, בוודאי לא לחיפאים. גם אם הזיהום ישפיע על שוק הנדל"ן, זה יהיה כנראה יחול במקומות שבהם ניתן לחוש בו פיזית. במקומות שבהם לא ניתן לראות את בתי הזיקוק, לחוש בריח או להבחין בעשן ההשפעה פחותה, גם אם בפועל הנתונים מעידים על רמת זיהום גבוהה. האזורים שמחירי הנדל"ן בהם נמוכים יותר צופים על נוף תעשייתי וקרובים למוקדי הזיהום, למשל נשר והקריות לעומת מרכז הכרמל. ואולם, המצב הזה כבר מתקיים עשרות שנים, וקשה לנטרל את ההשפעה על המחירים ולומר מה קדם למה.
תחנת כוח רוטנברג באשקלון צילום: cc by עמוס מרון יש דוגמאות רבות לזיהום שלא משפיע על שוק הנדל"ן: בגוש דן, שרמות זיהום האוויר בו מתחבורה ותעשייה חריגות, המחירים זינקו במאות אחוזים בעשור האחרון. גם באשקלון, אריאל, פרדס חנה, רמלה ואשדוד חלה התייקרות למרות ממצאי זיהום חריגים מסוגים שונים. ברמת השרון לדוגמה נמצא זיהום קרקע ומים באזורים הסמוכים למתחם תעש; טבעון שנחשבת ליוקרתית סובלת מזיהום האוויר שמאפיין את מפרץ חיפה; ודו"ח של ארגון הבריאות העולמי שהתפרסם במאי 2014 קבע כי מודיעין היא העיר המזוהמת בישראל. בכל המקומות הללו עלו המחירים בחדות בשנים האחרונות וההגירה נותרה חיובית.
"במשך שנים היה ידוע שתחנת רדינג מזהמת את תל אביב ובפרט את רמת אביב ושיכון ל', והמחירים שם נותרו גבוהים", מספר השמאי גיל וינלס, המתגורר בתל אביב ופועל כיזם בחיפה. "גם עמודי שנאים וחדרי טרנספורמציה יוצרים זיהום ונמצאים כמעט בכל מקום. אם הם ממש מול הדירה, הם יוזילו ב־2%–4%, אבל לרוב הם לא משפיעים. מי שחי בעיר יודע שהוא סופג זיהום. יש מי שמחפש איכות חיים ויעבור לגולן או לגליל, אבל רוב האנשים לא. אולי הם קצת יתמרמרו, אבל לא מעבר לזה". כשמדובר ברכישת דירה חדשה וינלס מסייג: "למדתי שאנשים קונים דירות מתוך חשק ורצון להשתדרג, ופרסומים כמו בחיפה בהחלט מורידים את החשק. רוכשים להשקעה עשויים לחשוש שלא ישכירו את הדירות שלהם.
מנגד, אין כאן חדש, כולם יודעים מה יש בעיר. רוב האוכלוסייה שקונה דירות בה היא חיפאית, ומי שגר שם בגלל הלימודים או העבודה לא יעזוב. דבר לא השתנה, במיוחד אחרי שמשרד הבריאות חזר בו מהממצאים. אולי בשבועיים הקרובים אנשים שרצו לרכוש דירות בחיפה ישקלו מקום אחר, אך בעוד שבועיים הם ישכחו מזה".
מוקדי הזיהום יתקרבו לאוכלוסיות חלשות
אחד ההיבטים הבעייתיים בתחום הם סוגי הניטור: זיהום אוויר, זיהום קרקע וקרינה נמדדים באופנים שונים ומוצגים בנתונים שונים. ריבוי הנתונים הזה הרחיב את המודעות, אך גם יצר בלבול בקרב הציבור.
כך שגם אם השיקול המרכזי במעבר דירה היה זיהום, לא בטוח שאפשר לקבוע בוודאות איזה אזור ראוי פחות למגורים. רונית פיסו מסבירה כי הנתונים לא מובנים מאליהם: "במודיעין אין תעשייה כבדה והיא לא קרובה לצירי תחבורה ראשיים, אבל היא סופגת הרבה זיהום אוויר". לדבריה, גם נתוני ההגירה מתעתעים: "באזור שיש בו זיהום כבד מי שיוכל יעזוב, אך ברוב המקרים אוכלוסייה חזקה תתחלף באוכלוסייה חלשה, ולכן חשוב לבחון מי כלול בהגירה החיובית". בהקשר הזה היא מאמינה כי מפעלים ומאגרי דלקים לא יוקמו בעתיד ליד יישובים בפרופיל סוציו־אקונומי גבוה.
"איש לא אומר זאת אך לכולם ברור שהקמת מתקן מזהם רצוי שתיעשה במקומות שיעוררו פחות התנגדות בקרב התושבים. בסופו של דבר השאלה לא קשורה לרוכשי הדירות, אלא למקבלי ההחלטות בממשלה. למה הם לא פועלים כשיש דו"חות חמורים על זיהום בכל הארץ?".
מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, מאמין שהמודעות הגוברת למזהמים תמצא ביטוי בקרוב גם בביקוש לדירות: "נכון שקשה עדיין לראות השפעה ברורה של סביבה מזוהמת על ביקושי נדל"ן", הוא מודה, "אך כבר היום יש התנגדות ומחאה מצד תושבים באזורים שבהם זוהמו קרקעות. הדרישה לסביבה נקייה המופנית היום כלפי רשויות ומזהמים תשפיע לבסוף גם על שוק הנדל"ן".
