"יש 150 יישובים ערביים בלי קניונים"

"אם אתה נוסע באזורים שבהם יש יישובים ערביים, לרוב לא תמצא מסחר מפותח ומודרני. זו אוכלוסייה שהיום נוסעת 40 ק"מ כדי לעשות קניות. והם צורכים. אין יישוב יהודי שאין בו מרכז מסחרי פנימי, ואילו בוואדי עארה חיים כמעט רבע מיליון איש שאין להם פתרונות כאלה" - כך מספר ירון רוקמן, ממייסדי ובעלי קבוצת רקע שמקימה עם חברת מידאס השקעות מותג מרכזים מסחריים חדש בשם Seven, שבמסגרתו ייבנו בשנים הקרובות שמונה עד עשרה מתחמים ביישובים ערביים ודרוזיים.

החברות ייסדו לאחרונה שותפות בחלקים שווים. שני המתחמים הראשונים ייבנו בתוך כשנתיים - הראשון, שבנייתו כבר החלה, ישכון בפאתי אום אל פחם מול מסעדת אל־באבור. יושקעו בו כ־50 מיליון שקל והוא ישתרע על 8,400 מ"ר בנויים. השני, שמצוי בשלבים אחרונים לקבלת היתר בנייה, ייבנה במעצמת קניות סוף השבוע כפר ירכא בצמוד למתחם BIG שנחנך לפני כחודש.

היזמים פועלים בשיתוף פעולה עם רשת BIG, יחלקו איתם מקומות חניה וגם העיצוב האדריכלי זהה כך שהמבקר לא ירגיש שהוא עובר ממתחם למתחם. במרכז שבכפר ירכא יושקעו כ־40 מיליון שקל לבניית שטחי מסחר שיתפרסו על כ־7,500 מ"ר. מרכזים נוספים מתוכננים לקום בשפרעם, בעוספיה, בבקאה אל־גרביה, בקלנסווה, בטייבה, בטירה, ובכפר קאסם.

המרכז המסחרי Seven באום אל פחם הדמיה: גיל חלמיש

מחסור בקניונים במגזר

את ההחלטה על אסטרטגיה המתמקדת דווקא ביישובים ערביים ודרוזיים מובילה קבוצת רקע. שלושת מייסדי ובעלי החברה - ירון רוקמן, יואב קפלן ורון עתיר - ייסדו אותה לפני 13 שנים. רוקמן וקפלן למדו יחדיו ערבית והכירו את עתיר במהלך השירות הצבאי.

קהל היעד של מותג הקניונים החדש אינו רק מטיילי השבת וחובבי הבקלאווה והחומוס, אלה בעיקר תושבי הסביבה בה יקומו מרכזי הקניות. בעלי קבוצת רקע מספרים כי בגלל פיגור בהשקעות במגזר הערבי והחרדי פוטנציאל הצמיחה בהם כיום רב, וכי מתוך היכרות עם השפה והתרבות הערבית הם החליטו להתמקד ביישובים ערביים ודרוזיים.

את המיתוג בנתה קבוצת אדלר חומסקי שנעזרה בפרסומאים עדי זועבי ועאאד כיאל, החתום על מיתוגה של הרשימה הערבית המשותפת. בשיחה עם "כלכליסט" מסביר זועבי כי "המגזר הערבי רוצה להיות כמו כולם. ב־15 השנים האחרונות הוא עובר תהליך של מודרניזציה. נשים יוצאות לעבודה, משפחות מביאות פחות ילדים. חלק מהמודרניזציה זה לאמץ מותגים חדשים. מוצרי מזון עם כיתוב ערבי נחשבים נחותים, חברות שניסו להתאים עצמן בצורה הזאת למגזר נכשלו. המגזר הערבי רוצה לקנות במבה כמו כולם".

השטח עליו ייבנה המרכז בירכא. צמוד למרכז BIG החדש צילום: גיל נחושתן

בסקרים שהם ערכו לצורך בניית המותג 90% מהנשאלים הערבים דיווחו כי הבילוי המועדף עליהם הוא ביקור בקניון. "אבל כשאתה מנתח את זה, אתה רואה שיש יותר מ־150 יישובים ערבים, ובאף אחד מהם אין קניון. כל השבוע אתה יושב בכפר, אין לך מה לעשות. את החנות המקומית אתה מכיר, ולכן הבילוי הוא יציאה אל הקניון המרוחק".

לדברי קפלן ורוקמן, בניגוד לעבר הממסד הישראלי כיום מסייע בקידום תוכניות ביישובים ערביים מתוך הבנה שחל בשנים האחרונות צורך בצמצום פערים. "יש ניצנים של הפנמה שחייבים לתת מענה מוגבר לחיזוק האוכלוסייה הערבית המוחלשת", אומר קפלן. "יש פער אדיר בין כמות תוכניות המתאר המאושרות במגזר הערבי ליהודי. יש חוסרים של תשתית, תחבורה, קרקעות זמינות. זה מצב נתון שכל הצדדים גרמו לו ביחד. אני רואה הכרה בצורך לתת לזה מענה, יש הפנמה שכדי להרים את הממוצעים הארציים חייבים לטפל בחמישון התחתון שהוא כמעט חופף למגזר הערבי. אתה שומע את בינת שוורץ (מנהלת מינהל התכנון - א"ג), איך היא מתייחסת לזה. אתה רואה את האגף של איימן סייף (הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי - א"ג) ואתה רואה שינוי גם בדרגים הנמוכים".

לדבריו, הפערים הגדולים ביותר בין המגזרים מצויים בהיעדר כוח אדם מקצועי ברשויות הערביות. "מהנדסי ערים, מנהלי הנדסה, אנשי ניהול תקציבים, בכל המקומות האלה צריך תמיכה ממשלתית. אני עדיין לא יכול להגיד לך שהאופק ורוד, אבל אתה רואה דיאלוג יותר משמעותי".

חכירה ל־24 שנה

אחד האתגרים שאיתם מתמודדים היזמים הוא מחסור בקרקעות מדינה ביישובים ערביים והצורך לבנות על אדמות פרטיות, מלאכה שאינה פשוטה משום שרבות מהקרקעות עברו בירושה מסב, לבן ולנכדים וכך נוצר ריבוי בעליות ויחד עם זה גם ריבוי מחלוקות. אתגר נוסף נעוץ בהעדפה של רוב בעלי הקרקע לא למכור אותה, אלא לשמור אותה כנכס לדורות הבאים. הפתרון שרקע מצאה לכך הוא הסכם חכירה ל־24 שנה, המבוסס על כ־15%–25% מההכנסות. "זה מייצר זהות אינטרסים ומחויבות ארוכת שנים", מסביר קפלן.

בניית המותג והקונספט של המרכזים המסחריים היתה מאתגרת בשל הרצון לפנות לתושבים הערבים ולמטיילים ועוברי אורח כאחד. בעוד שהמטיילים מבקשים את המקומי האותנטי, הערבים כאמור מבקשים קניון בניחוח מודרני. לדברי קפלן, הפתרון שמצאו לכך הוא תמהיל לפיו "70% מהמבקרים יהיו מקומיים ו־30% עוברי אורח, בעוד בחנויות המצב מתהפך כך ש־ 30%מהן מקומיות ו־70% רשתות קמעונאיות מוכרות".