"רוב הלונדונים נאלצים לשכור דירה עם שותף"

הזינוק החד במחירי הדיור בבריטניה עולה לכלכלת הממלכה יותר ממיליארד ליש"ט בשנה, ומונע יצירת אלפי מקומות עבודה חדשים - כך לפי מחקר חדש שממצאיו פורסמו אתמול ב"גרדיאן" הבריטי.

מחיר דירה ממוצעת בעיר קפץ ביותר מ־46% מהשיא האחרון טרם המשבר הפיננסי הגלובלי ב־2008, ועומד כיום על כ־525 אלף ליש"ט. במקביל, מחירי השכירות רשמו זינוק של יותר מ־30% בעשור האחרון. מחירי הדירות זינקו בגלל קצב בניה נמוך שלא עמד בקצב גידול האוכלוסיה והעובדים בעיר: 625 אלף עובדים נוספו למטרופולין בין השנים 2012 ל־2014.

מוותרים על מוצרים אחרים

לפי המחקר, שערכו קבוצת לונדון פירסט והמרכז לחקר כלכלה ועסקים (CEBR), מחירן המאמיר של הדירות בעיר מאלץ את הבריטים להזרים את מרבית הכנסתם לרכישת בתים או שכירתם, וזאת על חשבון מוצרי צריכה אחרים. בשנת 2015, קובע המחקר, יכלה הכלכלה הבריטית ליהנות מהכנסה נוספת של עד כ־2.5 מיליארד ליש"ט, לו מחירי הדיור היו גדלים בקצב האינפלציה בעשור האחרון.

בית למכירה בצ'לסי, לונדון צילום: דיילי מייל

כך למשל עובדים בחנויות, בתי קפה ומסעדות, כמו גם עובדי מינהלה, נאלצים להשקיע את כל משכורתם לפני מס אם ברצונם לשכור בית פרטי ממוצע בלונדון. לעומתם, עובדים סוציאליים, ספרנים ומורים צריכים להשקיע כ־50% ממשכורת הברוטו למטרה זו.

רק עובדים הנמצאים בצמרת השכר בעיר, כמו מנהלי חברות ועובדים בענף הפיננסי, מסוגלים לשכור דירה לונדונית לפי ההוצאה המומלצת - פחות משליש ממשכורת הברוטו.

"בעקבות משבר הדיור רוב האזרחים אינם מסוגלים להתגורר לבדם ונאלצים לחבור לשותפים, חברים או משפחה כדי לשכור דירה בעיר", כך קובע הדו"ח.

עוד עולה מהדו"ח כי בשל האמרת מחירי הנדל"ן נאלצו מגזרים שונים במשק להעלות את משכורות עובדיהם כדי להתאימן לסעיף הדיור. לפי הנתונים, בשל דרישת העובדים לשכר גבוה יותר משלמות החברות בממוצע 1,720 ליש"ט יותר בשנה לכל עובד. סכום זה נאמד ב־5 מיליארד ליש"ט בשנה לכלל החברות, וצפוי לגדול לכ־6.1 מיליארד ליש"ט בשנה עד לשנת 2020.

עם זאת, ההוצאה הנוספת מותאמת לקצב גידול האינפלציה בלבד ולא לקצב עליית מחירי הדיור, שהאמירו בשיעור חד בהרבה.

"נדרשת פעולה מיידית"

"המחסור בבתים בלונדון מחייב פעולה מיידית", אמרה ל"גרדיאן" ג'ו ולנטיין, מנכ"לית לונדון פירסט. "אם נמשיך בקצב הנוכחי, בתוך עשור תהפוך לונדון לאזור שהוא מחוץ לתחום לעובדים במגזרים רבים במשק, בכל הרמות כמעט", ציינה. לדבריה, הפתרון לבעיה טמון בהכפלת קצב הבנייה ל־50 אלף דירות בשנה. במקביל ציין סקוט קרוף מחברת CEBR כי "משבר הדיור מסכן את מעמדה של לונדון כזירה גלובלית מרכזית של חדשנות, יזמות והצלחה".

קבוצות מחאה בעיר יאחדו כוחות השבוע בקמפיין משותף נגד משבר הדיור. הקבוצות מקוות שלחץ הקמפיין ישפיע על ראש העיר בוריס ג'ונסון להגיע למכסת הבנייה הרצויה ולהשלים את הפערים שנוצרו, עד לסוף העשור.

בינתיים, בהיעדר פתרון ממשלתי ועירוני, חברות נוקטות יוזמה כדי לעזור לעובדיהן. כך למשל, ענקית ראיית החשבון דלויט הכריזה כי תסייע לעובדיה בהשגת הון עצמי לרכישת דירה, לאחר שמצאה כי איתור מקום מגורים בעיר במחיר סביר הוא דאגתם העיקרית. מחיר דירה ממוצעת בלונדון צפוי להכפיל את עצמו למיליון ליש"ט עד שנת 2030, אם קצב גידול האוכלוסייה וקצב בניית הדירות יישמר כפי שהוא.