בתל אביב עובדים יותר שעות מאשר בניו יורק, לונדון או פריז
בעוד שבניו יורק מספר שעות העבודה השנתי הממוצע הוא 1,847 ובלונדון 1,740 - בתל אביב עובדים 2,038 שעות בשנה; "זוהי תרבות עבודה שנובעת מחוסר הבנה של מעסיקים שהם למעשה יורים לעצמם ברגל"
- כמה שעות יצטרך לעבוד ישראלי בשביל לרכוש אייפון?
- בשבדיה הייאוש נעשה יותר נוח: הניסוי המדהים שקיצר את יום העבודה ל-6 שעות
- עובדים במשמרות? זה עלול להרוג אתכם
"העובדים הישראלים מורגלים בתרבות של עבודת יתר. מבחינת הרבה מהמעסיקים עובד נהדר הוא כזה שנמצא הרבה שעות בעבודה, אך מספר שעות עבודה אינו מדד אופטימאלי לבדיקת תפקוד", אומרת ד"ר עדנה רבנו, בית הספר למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית נתניה. עובד עשוי להישאר במשרד שעות רבות כדי למצוא חן בעיני הבוס, כדי להתחרות עם עמיתיו או אפילו מכיוון שהוא לא מספיק מקצועי בעבודתו.
"בזמנים של אי ביטחון תעסוקתי גובר, כמובן שאנשים מעדיפים לעבוד יותר שעות כי הם חוששים ולא רוצים שיפטרו אותם. למשל, בהיי טק, יש תחרות שמגיעה משווקים כמו הודו וסין שגורמים לאנשים כאן לעיתים לעבוד יותר כדי להראות כדאיות מול השכר הגבוה יחסית בתחום זה בישראל", היא אומרת. ביחס להודו או סין, השכר בישראל אולי גבוה אך בהשוואה לערים מערביות השכר בתל אביב נחשב נמוך. כך, תל אביב מדורגת מבחינת השכר נטו לשעה מתחת לציריך, ניו יורק, לונדון, ברלין, פריז, מדריד והונג קונג.
בהונג קונג עובדים גם בלילה צילום: Thepoortraveler.net
העובדים בישראל זוכים גם למעט ימי חופש בתשלום ביחס לעולם. בעוד שבברלין נהנים העובדים מ-29 ימי חופש שנתיים בתשלום ובניו יורק מ-27, הרי שבתל אביב מקבלים העובדים רק 17 ימי חופשה בתשלום בכל שנה – וגם אותם הם אינם מנצלים במלואם. לשם השוואה, בהונג קונג גם כן זכאים העובדים ל-17 ימי חופשה בתשלום בשנה, במוסקבה ל-31 ובמומבאי ל-21.
הבעיה העיקרית ששעות עבודה מרובות בשילוב מספר קטן של ימי חופשה בתשלום גורמות היא שחיקה הפוגעת בעובד, בפריון ואף בארגונים. "המשאבים של עובד הם מוגבלים. אם נשארים יותר שעות בעבודה יש פחות זמן לישון, פחות שעות פנאי ופחות שעות לתמיכה בילדים ובהורים מבוגרים. שעות עבודה מרובות גורמות לדלדול מתמשך של המשאבים שלנו שמוביל לתופעות נפשיות, פיסיות וקוגניטיביות שאינן רצויות", אומרת רבנו. מעבר למספר שעות עבודה מסויים, הפריון של העובדים יורד.
ישראל היא מדינה שאינה מבורכת במשאבי טבע רבים והמשאב החשוב ביותר שלה הוא העובדים, לכן תרבות שמקדשת שעות עבודה רבות, הפוגעת בפריון וגורמת לשחיקה - גורמת נזק. בנוסף, מסתבר כי דווקא העובדים הטובים, אלו שהם חדורי מוטיבציה ורצון להוכיח את עצמם הם אלה שהכי נשחקים. העובדים שנמצאים בדרגות בכירות יותר, אשר מקבלים שכר 'גלובלי' מוחרגים מבחינת שעות העבודה והם גם אלה שמועדים יותר לעבודת יתר. "זוהי תרבות עבודה שנובעת מחוסר הבנה של מעסיקים שהם למעשה יורים לעצמם ברגל", היא אומרת.
