האוצר מקדם הצעה לסבסוד הלוואה משלימה לרוכשי דירות במסגרת "מחיר למשתכן"

מטה הדיור באוצר בראשותו של אביגדור יצחקי צפוי להעלות בוועדת הכספים כלי למימון חלק מהריבית על ההון העצמי שנדרש לזוגות צעירים ורוכשי דירות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". משמעות המהלך היא הכנסת זוגות רבים ככל האפשר למסגרת התוכנית, ובכך למעשה לצמצם את הפערים בין אלה שהצליחו לגייס את ההון העצמי הנדרש לרכישת דירה לבין אלה שמתקשים לעשות זאת.

כיום מאפשר בנק ישראל לקחת משכנתא של עד 75% ממחיר הדירה כך שעל מנת שזוג יוכל לרכוש דירות ששוות כמיליון שקל כמו אלה שצפויות להימכר במסגרת התוכנית בקרית מוצקין יידרש מהרוכשים לגייס סכום של כ-250 אלף שקל. זוגות שעד כה התקשו לגייס את הסכום פנו לבנקים להלוואות משלימות להון העצמי, כך שזוג שברשותו כ-100 אלף שקל יכל לגייס את ההפרש של ההון העצמי - 150 אלף שקל במסגרת הלוואה בנקאית, ואת היתר במשכנתא רגילה בתנאי השוק. כיוון שהריביות בהלוואות המשלימות נחשבות לגבוהות נעזרו חלק מהרוכשים בכלי שכבר כיום מוצע על ידי המדינה במסגרתו הריבית לא חצתה את רף ה-3%.

צילום: צביקה טישלר

מאחר שגם ריבית זו נחשבת לגבוהה יחסית לריביות למשכנתאות שמוצעות כיום בשוק הוחלט להעלות הצעה ולפיה זוגות שיטלו הלוואה משלימה ישלמו ריבית דיפרנציאלית בהתאם לתקופת ההלוואה. זוגות שיעדיפו לפרוס את ההלוואה על פני 25-20 שנה ישלמו ריבית גבוהה יחסית של כ-2.8% ואילו זוגות שייקחו את ההלוואה לתקופה קצרה יותר של כ-10 שנים יהנו מריבית נמוכה יותר של עד כ-1.8%. כאמור את ההפרש בין הריבית שמציע הבנק לריבית זו תממן המדינה ועלות התוכנית מוערכת בכ-200 מיליון שקל לכלל שיווקי "מחיר למשתכן". הצעה זו צפויה לאפשר לזוגות רבים לקבל מימון גבוה יחסית על דירת המגורים הראשונה שלהם ותאפשר ללא מעט זוגות להיכנס למעגל הרוכשים.

השבוע פורסם ב"כלכליסט", כי באוצר בוחנים במקביל את הבעייתיות שבלקיחת משכנתא לפי מחיר הדירה בשוק ולא לפי המחיר שנקבע במסגרת "מחיר למשתכן". עיקר הבעיה היא בסיכון הגבוה שכרוך בכך עבור הבנק המלווה והאפשרות של אדם לקבל מהבנק הלוואה בסכום שגבוה מהסכום שהוא משלם בפועל על הדירה, במקרה שההנחה גבוהה מ־25%. כך למשל, אם שווי השוק של דירה הוא מיליון שקל, היא יכולה להימכר בהנחה של 30% במחיר של 700 אלף שקל. שיעור המשכנתא המקסימלי עומד כאמור על 75%, כך שטכנית אותו אדם יכול לקבל משכנתא של 750 אלף שקל - סכום גבוה יותר מזה שהוא משלם על הדירה.

מעבר לכך, משרדי האוצר והבינוי והשיכון יצטרכו להכריע מה יקרה אם זכאי מסוים לא יעמוד בתנאי המשכנתא שלו כך שדירתו תשועבד לבנק. האם הבנק יוכל למכור אותה במחיר המלא, או שייאלץ להשיב חלק מהסכום למדינה? השאלות הללו יוכרעו בדיונים בין אגף החשבת הכללית, שמעניק מעין הלוואה לזכאים (שפגה כאמור בתוך חמש שנים), לבנק ישראל ולבנקים עצמם שצריכים לשתף פעולה עם המהלך.