ירושלים מקדמת 7,000 דירות בפינוי־בינוי

עיריית ירושלים מתכננת להוסיף יותר מ־2,000 דירות חדשות לעיר עד 2020 במסגרת תוכניות פינוי־בינוי המקודמות בימים אלה ומציינות מהפכה בגישת העירייה. עד כה לא בוצע אף פרויקט פינוי־בינוי בעיר, לאחר שבשנים האחרונות בלמה העירייה תוכניות בתחום, בהן שתי תוכניות בשכונת קריית היובל ואחת במרכז העיר, שלושתן של שפיר. תוכניות הפינוי־בינוי שמקדמת העירייה צפויות להוסיף לעיר כ־7,000 דירות בסך הכל. לצדן צפויות להתווסף לעיר 1,300 דירות במסגרת יישום תמ"א 38 עד 2020.

רצונה של העירייה לקדם פינוי־בינוי מגיע על רקע מאבקה בכוונת הממשלה לקדם בנייה בשטחים פתוחים במערב העיר. בעירייה מבינים כי כדי להפחית את הלחצים הממשלתיים עליהם להוכיח כי ניתן לספק אלפי דירות חדשות בשכונות הקיימות.

צילום: עמית שעבי

בראש הצעדים שנקטה העירייה כדי לקדם את תוכניות הפינוי־בינוי ניצבים פטור מהיטל השבחה ליזמים ומענקים מתקציב משרד הבינוי והשיכון שנועדו להגביר את כדאיות הבנייה ליזמים. המענקים נועדו לטפל באחת הבעיות המרכזיות באישור תוכניות פינוי־בינוי, ונוגעת למספר הדירות שיכולים היזמים לבנות על חשבון המבנים הישנים.

"המדיניות הגבילה את הבנייה לגובה", מסביר סמנכ"ל ייזום נדל"ן בשפיר גד גרשון, "וכדי להרוויח צריך להוסיף עוד דירות על אלה שמספקים לדיירים שפונו". כדי למנוע הקמה של מבנים גבוהים מדי בניגוד לרצון העירייה יקבלו היזמים מענק של 80 אלף שקל עבור כל דירה מפונה באזורים שבהן רווחיות הפינוי־בינוי נשחקת בשל הגבלות הגובה ומחירי דירות נמוכים.

העירייה תממן בדיקת זכויות עבור התושבים

כדי לסייע לתושבים בקידום התוכניות הקימה העירייה מנהלת התחדשות עירונית בחברת הפיתוח מוריה. בראש המנהלת, שכוללת שלושה עובדים בלבד, עומד עמית פוני, פעיל חברתי ממובילי קבוצת מלונה, שנאבקה למען דיור בר השגה בעיר לפני כעשור. במקביל הוקמה ועדה משותפת לנציגי עיריית ירושלים, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ומשרד הבינוי, שיזמים יוכלו להצג בפניה את תוכניות הפינוי־בינוי שלהם עוד לפני הגשתן למוסדות התכנון, וזאת כדי לוודא שהן תואמות את מדיניות העירייה והוועדה המחוזית. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שהעירייה אומרת כן והוועדה המחוזית זורקת את התוכנית", מסביר פוני את הרציונל מאחורי הוועדה המשותפת.

ניר ברקת ראש עיריית ירושלים צילום: אוהד צויגנברג

"אנחנו משקיעים המון בפעילויות לגיוס הדיירים לתוכניות פינוי־בינוי", אומר מנכ"ל חברת מוריה דורון נויוירט. "פתחנו במרכזים הקהילתיים סדנאות לוועדי הבתים. מדובר בחמישה שיעורים בהם הם לומדים מה יש להם ומה מגיע להם". בנוסף לסדנאות, מנהלת ההתחדשות העירונית מציעה לדיירים שהצליחו לאגד יותר מחצי משכניהם מימון בדיקה של שמאי או אדריכל לגבי הזכויות המגיעות להם בבניין. "זו בדיקה עקרונית שתאפשר לתושבים ללכת ליזמים", מסביר פוני. "אנחנו רוצים שהתושבים יבחרו את היזם ולא שהיזם יבחר את הפרויקט".

גרשון משפיר מאשר כי בעקבות שינוי המדיניות בבירה הוא החל לתור אחר פרויקטים מתאימים לפינוי־בינוי, בין היתר במסגרת שיתופי פעולה עם יזמים שכבר מצויים בשלבים מתקדמים יותר. לדבריו, המחסור בדירות בבירה הקפיץ את המחירים והפך את הבנייה בירושלים לכדאית.

"כל המכרזים על קרקעות מדינה שתוכננים לשנה הקרובה הם במתכונת מחיר למשתכן, ואנחנו לא ניגשים אליהם כי הרווחיות גבולית", אומר גרשון. "בקרקעות הפרטיות אין עסקאות אטרקטיביות. לעומת זאת פינוי־בינוי מאפשר להגיע לאלפי יחידות דיור, גם אם מתוך 10 פרויקטים שאקדם יצאו לפועל רק שניים או שלושה".

במקביל: מאבק משפטי נגד הממשלה

בשבוע שעבר הגישו בשם העירייה עוה"ד אבי פורטן ואבי שפרמן ממשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות', עתירה מנהלית כנגד הותמ"ל (ועדה לקידום מתחמים מועדפים) שהפקידה תוכנית לבניית 1,600 דירות במורדות רמות, באזור מי נפתוח. לטענת העירייה, לפני התפשטות לשטחים פתוחים ובעלי ערכי טבע, יש למצות את אפשרויות התכנון והבניה בתוך העיר.

"העירייה מכירה בצורך להוסיף אלפי יחידות בשנה כדי לפתור את מצוקת הדיור בעיר ולהציע פתרונות לזוגות צעירים", מסביר פורטן, "ההתפשטות החיצונית בעייתית בגלל הצורך למשוך תשתיות ולהרוס שטחים ירוקים, וגם משום שהשכונות החדשות ימשכו אוכלוסיה חזקה ויחלישו את השכונות הוותיקות". או כפי שמנסח זאת נויוירט: "ירושלים צריכה להוכיח שהתחדשות עירונית אינה מס שפתיים".