בית המשפט פסל מכרז בעפולה בשל חשש לתיאום מחירים
על פי פסיקת נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת 20 הזוכים במכרז "בנה ביתך" שפרסמה רשות מקרקעי ישראל שהגישו הצעות זהות על סך 255,555 שקל פעלו באמצעות בעל משרד המהנדסים מוחמד מאקרי שסייע להם לחסוך בעלויות הרכישה
בית המשפט המחוזי בנצרת פסל היום (א') מכרז בפעולה שבו זכו ערבים בלבד. על פי פסיקת נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת השופט אברהם אברהם, הזוכים במכרז תיאמו מחירים והגישו הצעה זהה – 255,555 שקל. במכרז ששווק בחודש יוני על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) במסגרת "בנה ביתך" הוצעו לחכירה 27 מגרשים לבניית 43 יחידות דיור בעפולה, 18 מתוכם דו משפחתיים ו-9 מגרשים לבניית בתים חד משפחתיים.
- זוכים ראשונים במכרזי מחיר למשתכן, 30% מתוכם בני המקום
- נסגר מכרז מתחם הגדנ"ע ביפו: אשטרום הציעה 121.5 מיליון שקל וזכתה
- בור הפטור השחור של מכרזי רמ"י נחשף
בינואר השנה הוגשה עתירה על ידי עו"ד אילן וקנין לפסילת המכרז בטענה כי עולה חשש לתיאום מחירים בין המציעים והזוכים השונים. וקנין טען כי: "בכל ההצעות לבתים הדו-משפחתיים נקבו המציעים בסכום זהה של 255,555 שקל, דבר המעיד על תכסיסנות ותיאום פסול. עוד נטען מפיו, כי מציעים נוספים הציעו סכום הרחוק מסכום זה אך בשקלים בודדים".
עפולה. 20 הצעות הוגשו על אותו המחיר צילום: אלעד גרשגורן
עוד נטען בעתירה כי ניסוח תנאי המכרז, שכוון ליחידים, הטעה את המציעים משום שהוא מותנה בכך שכל השותפים שזכו יגישו תכנית בנייה משותפת לבנייה במגרשים. בנוסף טענו להטעיית המציעים מאחר שהמכרז נוקב במחיר מינימום שהינו 25% משומת השמאי, היות ומדובר באזור עדיפות לאומית, ולכן מציעים רבים שגו לחשוב כי ערך הקרקע נמוך במחצית מערכה הנכון.
השופט קבע בפסיקתו כי ללא ספק מדובר בגורם מאגד וכי נפגע עקרון שוויון ההזדמנויות ליחידי הציבור להשתתף במכרז. בפסיקה ציין השופט: "עקרון השוויון הוא, אם כן, נשמת אפו של המכרז הציבורי. הוא מהווה כעין עקרון בדיני המכרזים, ומנחה את הרשות בעלת המכרז, כמו גם המשתתפים בו, לנהוג בשויון ובהגינות".
עוד פסק השופט כי נפל פגם בניסוח המכרז, ועל רמ"י מוטלת החובה להבטיח כי חוברת המכרז תשקף בצורה ברורה ככל שניתן תנאי ההשתתפות במכרז ובמיוחד את התנאים הקריטיים המהווים תנאי סף. אברהם נימק את החלטתו: "ניסוחם הלקוי של תנאי המכרז בכל הנוגע למחיר המינימום למגרש, פגם שהביא מציעים שלא להבין היטב את כוונתו של המזמין ביחס לשווי המגרש, ומכאן הפגיעה בעקרון השוויון לא רק בין המציעים לבין עצמם, כי אם גם קיפוחם של מציעים פוטנציאליים, שאפשר שאילו סברו סברה אחרת ביחס למחיר המינימום, היו מגישים הצעות במכרז".
