יואב גלנט: "עד סוף השנה נחתום על הסכמים עם חברות בניה זרות"

"ענף הבנייה בישראל הוא די פרימיטיבי. לוקח לנו (למדינה) 15 שנים כדי לבנות ולהקים שכונה, בשונה ממקומות אחרים בעולם שניתן לבנות תוך 5 שנים בלבד. לוקח לנו 8 שנים להתעסק בעניינים התכנוניים והרגולטוריים ולוקח עוד 7-8 שנים לבנות שכונה", כך פתח את דבריו יואב גלנט שר הבינוי והשיכון בישראל בכנס שערך היום משרד הבינוי והשיכון לנספחים כלכליים ונציגי שגרירויות על האפשרויות החדשות לחברות בינלאומיות להשתלב במיזמי בנייה ופיתוח בישראל.

גלנט המשיך, "בשמונה השנים האחרונות מחירי הדיור הכפילו את עצמם. שנית, אנחנו נמצאים במחסור של 100 אלף יחידות דיור ואנחנו מעריכים כי אנו זקוקים לעוד מיליון דירות לפחות. רובן מוקצות לאוכלוסייה היהודית אבל 20 אחוזים מהם לאוכלוסייה החרדית שיש לה צרכים המיוחדים להן".

אביגדור יצחקי צילום: עמית שעל

גלנט הדגיש כי, "המערכת הישראלית, לדעתנו, בונה בצורה לא יעילה בגלל שאין אף קבלן שאחראי על כל הבנייה ואנחנו מפצלים אותה בין קבלנים שונים. המכרזים לקרקעות מדינה משווקים למספר רחב של קבלנים שכל אחד מהם אחראי על תחום אחר - דיוק למגורים, מבני ציבור, תחבורה, תשתיות וכו'. אנחנו רוצים לשנות את הגישה כדי שקבלן ייבנה שכונה שלמה מא' עד ת'. באמצעות חברות זרות עם רעיונות חדשים, טכנולוגיות חדשות ושיטות בנייה חדשות נוכל ללמוד ממה שקורה במדינות אחרות כדי לייבא את אותן שיטות ובכך נצליח לדחוף קדימה את כל ענף הבנייה, כולל הקבלנים הקטנים. המכרז הראשון שייצא לפועל יהיה מוכן במחצית השנייה של 2016 ולכן אם נצליח לשתף פעולה עם חברות בנייה זרות, שאת חלקן ראיתי בביקוריי בארה"ב וסינגפור, אני בטוח שהשוק הישראלי ייהנה מבנייה מהירה, זולה ואיכותית. עוד במהלך השנה אנחנו מקווים לחתום על הסכמים עם חברות בנייה זרות. אנחנו מוכנים לפתוח את השוק למספר חברות זרות להיכנס לשוק. יש לנו כרגע 100 אלף עובדים בלבד, ולכן אנחנו מאמינים שהגעת עובדים זרים שעובדים באותן חברות בנייה שיתחילו לבנות נוכל להגדיל את מספר התחלות הבנייה".

מזה 20 שנה פועלת בישראל חברת בנייה זרה אחת בלבד מתורכיה (יילמזלר) אולם לפי בדיקת כלכליסט היא גובה מחירים הגבוהים ב-20%-40% יותר מחברות בנייה ישראליות

אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור סיפר כי המדינה מתקשה למצוא עובדים לענף הבנייה, "אנחנו פועלים לחתימת הסכמים בילטרליים עם אוקראינה ועם עוד מדינות שיהיו מוכנות להביא עובדים זרים לענף הבנייה". בנוסף אמר יצחקי כי המדינה תקל על החברות בהבאת עובדים מטעמם, "אנחנו מתכננים להתחיל עם 6 חברות זרות שכל אחת מהן תוכל להביא 1,000 עובדים זרים לתקופה של 5 שנים, אבל במידה וזה יצליח אנחנו לא נהסס להביא חברות נוספות כדי להקל על מצוקת הדיור. עד ראש השנה בספטמבר אני מקווה שנגיע להסכמים עם החברות הראשונות".

אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, הזמין את החברות לפנות לנציגי המשרד בכל שאלה וסוגייה והבטיח שעל אף הקשיים הקיימים, המשרד פועל למציאת פתרונות שיקלו על כניסתם לענף. "נכון שיש לנו בעיה. אבל יש לנו גם תוכנית וכדי לפתור אותה אנחנו זקוקים לכם (החברות הזרת). אנחנו משווקים יותר קרקעות ובונים יותר דירות אבל התשומות הקיימות לא מאפשרות לנו להגדיל באופן ניכר את היקף התחלות הבנייה. שאנחנו מסתכלים על חברות בנייה סיניות שבונות בניינים במספר ימים ספורים אנחנו אומרים לעצמנו, אז גם אנחנו יכולים. אם נוכל לבנות כאן מהר וזול יותר מצב הדיור בישראל ישתפר.

"אנחנו מציבים שלוש מטרות – אחת היא לייבא כוח אדם מיומן באמצעות הסכמים בילטרליים עם מדינות זרות. השנייה היא למשוך חברות בנייה זרות, אולם אחת מהבעיות המרכזיות שלנו נוגעת לעומס הביורוקרטי והרגולציה המחמירה בענף הבנייה בישראל. אנחנו יודעים שזה מטריד את החברות אבל אני מתחייב שנקים יחידה מיוחדת שתלך יד ביד עם כל החברות שירצו להתמודד כדי להקל עליהם עם הביורוקרטיה הישראלית כדי שכניסתם תהיה חלקה ככל האפשר".

בהמשך התקיים פאנל שבו השתתפו נציגי משרד הבינוי והשיכון וענו על שאלות מקצועיות ורגולטוריות. בנימין דרייפוס, מנהל אגף בכיר שיווק הסביר על השינוי בשיטת המכרזים (מחיר למשתכן) ואמר: "אנחנו משווקים קרקעות בשיטת מחיר למשתכן בהן אנחנו מבטיחים לצרכן מחיר סופי והקבלן מתחרה על המחיר הזול ביותר למ"ר דירתי".