השכנים מתלוננים: "האחוזה של לבייב אושרה ונבנתה שלא כדין"

איש העסקים משה בדש, מבעלי פיקנטי לשעבר, טוען שהתוכנית שלפיה שכנו — בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל, לב לבייב — מקים כיום את אחוזת הפאר שלו בסביון, אושרה למעשה כתוכנית למגורים לעולים ולזוגות צעירים. זאת מכיוון שהתוכנית אושרה באחת הוועדות לבנייה למגורים (ול"ל), ועדות מיוחדות שפעלו בשנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים כמסלול עוקף לוועדות התכנון הרגילות, כדי לאשר מאות אלפי יחידות דיור בפרקי זמן קצרים.

חלק גדול מאותן דירות תוכננו על קרקעות חקלאיות, שהוול"לים הסבו את ייעודן למגורים. כך היה גם באותו שטח בסביון, כ־473 דונם שהוחזקו על ידי כמה בעלי קרקעות ובהם אפריקה ישראל ומשפחת אייזנברג. הוול"ל אישרה את התוכנית ב־2002, לקראת סיום פעילותן של הוועדות המיוחדות. התוכנית הזו הרחיבה משמעותית את היישוב היוקרתי, לאחר שנבנו באותו שטח 290 בתים צמודי קרקע — שליש ממספר הבתים בסביון.

לפי תלונה שבדש הגיש השבוע למבקר המדינה ובשנה שעברה לשר האוצר משה כחלון, אישור התוכנית להרחבת סביון במסגרת הוול"לים מדגיש את האבסורד בתפקודן, משום שבסביון הניצבת בצמרת הדירוג הסוציו־אקונומי, התוכנית מעולם לא נועדה לעולים או לזוגות. לדבריו, מדובר בפעילות המנוגדת לחוק שזכתה לגיבוי מצד משרדי הממשלה והמועצה המקומית סביון.

לפי בדש, המחדל לא הסתיים בכך. התיקון לחוק התכנון והבנייה שהגדיר את הוול"לים היה הוראת שעה מוגבלת בזמן, והוא קבע שתוכניות שאושרו במסגרת הוועדות צריכות להשלים את כל התשתיות ולהקים יסודות ל־35% מהבניינים בתוך שלוש שנים וחצי מאישור התוכנית. אולם לטענתו, למרות שעד 2010 אפריקה ישראל לא עמדה בתנאי תחילת ביצוע התוכנית, היא זכתה להארכות חוזרות.

עוד מוסיף בדש, שלבייב רכש בשיטת ה"סלמי" 23 דונם מידי אפריקה ישראל ובנה עליהם אחוזה תוך שהרשויות מאשרות לו את איחוד הקרקעות ליחידה אחת. "לבעל השטח יתאפשר לבנות אחוזת ענק כאשר כל צד שלה גובל ברחוב אחר, בניגוד גמור לתכלית החוק", לשון המכתב שהוגש למבקר.

לא סיפור יוצא דופן

על אותו שטח בונים היום לב ואולגה לבייב את אחת האחוזות הגדולות והמפוארות בארץ. שטח המבנים באחוזה הוא 2,324 מ"ר והם כוללים עשרה חדרי שינה, ספא, אולם קולנוע, בריכת שחייה ומגרש טניס. עלות הבנייה נאמדת ב־25 מיליון שקל לפי סטנדרט בנייה יוקרתי של כ־10,000 שקל למ"ר, המצטרפים ל־61 מיליון שקל ששילם לבייב לאפריקה ישראל עבור הקרקע. גם שש הווילות שאשת העסקים ירדנה עובדיה מקימה עבור ילדיה בסביון נבנות באותו שטח שהופשר ב־2002.

לב לבייב צילום: עמית שעל

השתלשלות האירועים סביב הקרקע בסביון מדגישה את חוסר ההתאמה בין היעדים שהוצבו לוול"לים לבין הביצוע בפועל — תופעה שחזרה על עצמה במקומות רבים בארץ, כשהוול"לים שימשו להפשרת קרקעות ואישור תוכניות מהירים. כך הוקמו שכונת המשתלה בתל אביב ושכונות כפר גנים ונחלים בפתח תקווה, בלי אכיפה על סוג הדיירים. בנוסף, מרבית התוכניות שלא עמדו בלוחות הזמנים קיבלו הארכות בהתאם לסעיף שאפשר זאת בהוראת השעה.

בדש הגיש את תלונותיו בגלל שלטענתו הקמת השכונה גרמה לשינויי תנועה שפגעו בערך של ביתו. כאשר ביקש להגיש תביעה על ירידת ערך הנכס, התברר שפרק הזמן להגשתה חלף. כעת הוא דורש שמינהל התכנון יכיר בזכותו לדחיית מועד ההגשה, כפי שאפריקה ישראל זכתה להארכות במימוש התוכנית: "על פי גישת המינהל, יש לגלות סלחנות רק כלפי הבעלים של הקרקע, אולם כאשר אזרח שנפגע כתוצאה מכך מבקש לתבוע את נזקיו, הוא מנוע מלעשות זאת".

מאפריקה ישראל נמסר כי "התוכנית קיבלה תוקף בוול"ל ב־2003 בתום הליך ממושך. סיווג תוכניות מעין אלה מתבצע על ידי הוועדה המחוזית ולא על ידי היזם ותוכניות רבות, גם ביישובים מבוססים, אושרו על ידי הוול"ל כך שלטענות אין שחר. לאחר אישורה עמדה התוכנית במועדים שהחוק קבע, כשהחברה ביצעה עבודות התשתית הנדרשות ומגרשי הבנייה נמכרו על ידי כלל בעלי הזכויות. תלונתו של מר בדש מונעת מטעמים לא ענייניים".