נסיונות של הרגע האחרון להוריד את החוק להרחבת מלונות בחופים

מאמצים קדחתניים להוריד מסדר היום של מליאת הכנסת את הצעת החוק של שר התיירות יריב לוין להאצת בנייה של בתי מלון. ההצעה מתוכננת להעלות היום במליאת הכנסת להצבעה לקריאה שנייה ושלישית, אך מתנגדיה ובראשם ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת ויעל כהן פארן מהמחנה הציוני, פועלים להורדתה.

המגעים מתנהלים מול שר האוצר משה כחלון וכן מול ראש הממשלה בנימין נתניהו, וח"כ משה גפני יו"ר ועדת הכנסת מי שהיה ממובילי חוק החופים, חוק שבין היתר מגביל את הבניה באזור החוף. החוק של לוין לעומת זאת מעורר התנגדות משום שהוא מאפשר בניה למגורים בשטח של כ-20% מכל מתחם מלונאי, גם אם הוא שוכן על חוף הים.

החוק לעידוד בניית בתי מלון של לוין, שנחשף לראשונה ב"כלכלסיט", מבקש להכניס מיזמי תיירות להליכי תכנון מזורזים באמצעות הגדרתם כתשתית לאומית. הגדרה זו תאפשר לאשר תכניות בנייה של מלונות או אטרקציות תיירותיות בות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות). מדובר במוסד תכנון שהוקם ב־2002, בו יש לממשלה רוב מוחלט (12 מבין 16 חברים). כיום מוסמכת הוועדה לאשר רק תוכניות לתשתיות פיזיות כדרכים, מסילות ברזל או צינורות להולכת גז. התוכניות שמאשרת הות"ל גוברות על כל תוכנית אחרת, לרבות תוכניות מתאר ארציות או מחוזיות, ולא ניתן לערער על החלטותיה. אישור התיקון יאפשר לות"ל לקדם תוכניות לבניית בתי מלון או אתר תיירות באזורים שהוגדרו כשמורת טבע או גן לאומי.

כאמור, החוק החדש אף מבקש לאשר כהוראת שעה למשך שנתיים שבמגרשים המיועדים למלונאות ניתן יהיה לקדם גם בנייה למגורים בהיקף של 20% מהשטח המאושר לבנייה. זאת בנימוק של הקדמת הכנסות ליזמים והקטנת הסיכונים בפרויקטים. משמעות הדבר היא ששר התיירות יוכל לקדם בנייה למגורים במסגרת כל תוכנית בנייה שיקבע כי היא מהווה מוקד משיכה לתיירים.

"אחד החוקים המסוכנים ביותר מבחינה סביבתית"

במהלך הדיונים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת התברר כי על פי הצעות החוק המדוברת ההיתר לבנות למגורים יינתן גם למלונות קיימים, ולא רק מתוכננים. הדבר מעורר תרעומת וחשש כי יפקיע את חופי הארץ ואתרים חשובים אחרים

מידי הציבור לטובת הרווחים של יזמי הנדל"ן.

ח"כ דב חנין אמר בהקשר זה כי "זהו אחד החוקים המסוכנים ביותר שהגיעו לכנסת, מבחינה סביבתית וחברתית. זוהי סכנה לדמוקרטיה וסכנת שחיתות. החוק קובע לראשונה שעסק פרטי יכול להיות תשתית לאומית. בנוסף החוק הורחב לכל הכיוונים. על פי נוסח החוק המוצע אפשר לבנות גם קזינו. אם רוצים לבנות קזינו, שילכו בהליך מסודר, לא בהליכי בזק עוקפי מערכת תכנון".

ח"כ יעל כהן פארן: "החוק הוא בכיה לדורות. כל המאבקים שנוהלו עשר שנים בבתי משפט, שהגדירו שהחוף שייך לציבור ואין לצמצם נגישות ירדו לטמיון. אין מקום לאשר מגורים בחוף. כל מי שהצביע שובר מדיניות של ממשלות ישראל לדורותיהן. הציבור יבין שדופקים אותו. זו דריסה גסה של החוק. חוזרים לשנות ה-90, כשהחלו לקום מפלצות על החוף. עכשיו יקומו מגדלים וזה יהיה על ראש הוועדה".

בחודש אפריל אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות אביגדור יצחקי, את פרק החופים בתמ"א 1. הפרק צפוי לעבור בהמשך להערות הועדות המחוזיות לאחר אישור שאר הפרקים. פרק החופים בתמ"א 1 מסדיר את עקרונות וכללי הפיתוח והשימושים המותרים בחופים בישראל, והוא המסמך הארצי הכולל הראשון שעוסק בסוגיה זו מאז אישור תמ"א 13 (תוכנית מתאר ארצית העוסקת בחופים) בשנת 1983.

פרק החופים מסדיר את השימושים המותרים בחופי ישראל, אולם לפיו בנייה בטווח של 100 עד 300 מטר מקו החוף אינה מצריכה אישור, בניגוד למצב היום.

פרק החופים מבחין בין שני סוגי חופים - עירוני ופתוח, ואוסר על בנייה בתחום ה-100 מטר מקו החוף, פרט לשימושים ציבוריים הכרחיים לבאי חוף, דוגמת סככות צל, סוכת מציל, הנגשה לבעלי מוגבלויות, מלתחות וקיוסק. אזורים בעורף החוף שנמצאו ערכיים, מסומנים כ'מכלול חוף', שהמטרה לייעד אותם לשימושים חקלאיים, בריכות דגים ושטחים פתוחים טבעיים. במנהל התכנון מדווחים על סימון שטחים כוללים של כ-70 אלף דונם כמכלולי חוף.

במנהל התכנון טוענים כי פרק החופים לא יפקיר את חופי ישראל או יגרום לבנייה בלתי הפיכה בטווחים שמעבר ל-100 מטר מקו החוף. יחד עם זאת, גם קודם לפרק החופים הבנייה בטווח של 100 מטר מהחוף היתה אסורה, וכן כל תוכנית שבין 100 ל-300 מטר דרשה את אישור הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחוף), ואילו כעת החשש העיקרי לפי ארגוני הסביבה הוא שהטווח שמעבר לקו 100 המטר יוותר פרוץ למיזמי נדל"ן למיניהם.