יועצי המשכנתאות יחויבו לעבור ראיון סינון בבנק

בנק המזרחי טפחות החל בשבוע האחרון לחייב יועצי משכנתאות פרטיים לעבור ראיון אישי עם פקיד בבנק וכן למלא שאלון כדי לנפות יועצים בעייתיים וחסרי ניסיון, כך נודע ל"כלכליסט". הבנק החל לנקוט את המהלך הזה כחודש לאחר שפורסם כי מזרחי טפחות ולאומי מגבילים את פעילות יועצי המשכנתאות הפרטיים ולא יספקו להם הצעות ריבית אם יגיעו לסניף ללא הלקוח.

בשאלון של מזרחי טפחות יועץ המשכנתאות יידרש להשיב על שאלות כמו כמה זמן הוא הוא עוסק בייעוץ, האם עבד בבנק כלשהו, איזו הכשרה עבר, האם הוא עובד עם בנקים נוספים, בכמה לקוחות הוא מטפל מדי חודש ובאיזה עסקאות הוא מתמקד. בחלקו השני של השאלון יתבקש היועץ לחתום על סעיפים שיסייעו לבנק לפקח על פעילות היועץ: התחייבות להעביר לבנק מידע על הלקוחות, התחייבות להעביר את המסרים של הבנק ללקוח וכן מתן ייפוי כוח לבנק לעקוב אחר פעילותו מפעם לפעם. 

עבודות בנייה של דירות חדשות בבית שמש צילום: עמית שאבי

לדברי גורם באחד הבנקים, הדרישה לערוך ראיון ושאלון ליועצי משכנתאות חיונית ביותר, אף שמדובר בהליך ארוך ותובעני גם עבור הבנקים, שכן הוא דורש להיפגש עם מאות יועצים ולבחון את הרקע והמוניטין של כל אחד מהם. הגורם אמר כי המטרה של הצעד הזה היא בעיקר לאתר יועצים בעייתיים, כאלה שהוגשו נגדם תלונות או שהם חסרי ניסיון מוחלט.

הלקוחות לא תמיד יודעים על מה הם חותמים

בעקבות המהלכים שנקטו הבנקים התאגדו כ־200 יועצי משכנתאות בניסיון להשפיע על הבנקים לסגת מדרישותיהם, ובשלב זה נבחנות דרכי פעולה שונות. אורן שלו, מראשי ההתארגנות החדשה, הסביר כי הצעד האחרון של מזרחי טפחות מנוגד לחוק השליחות שמקנה לשליח מטעמך סמכות לפעול עבורך. "הם הלכו צעד אחד רחוק מדי", הוא אומר. לדבריו, גם יועצי המשכנתאות מעוניינים להסדיר את ענף הפעילות שלהם, אלא שהוויכוח עם הבנקים הוא בעיקר על הדרך. רונן עקיבא, מנכ"ל חברת היועצים ארד משכנתאות, אמר: "אנחנו צריכים להגיע לשיח עם הבנקים כדי שנוכל להיות סנן שיהיה לטובת השוק ולא לרעתו".

בחודש הקודם נחשף כי לאומי ומזרחי טפחות החלו לדרוש מיועצי המשכנתאות להביא את הלקוח לבנק לפגישה הראשונה. "אנחנו רוצים להימנע מכך שהלקוח יגיע אלינו רק במעמד החתימה בלי שיבין על מה הוא חותם", אמר הגורם הבנקאי. "אנחנו מבקשים שלפגישה הראשונה היועץ יגיע עם הלקוח ונוכל להסתכל לו בעיניים, במעמד של שני הצדדים הם יחתמו על מסמך לייפוי כוח, ומרגע זה המשא ומתן וההתנהלות תהיה בין הבנק ליועץ".

יועצי המשכנתאות מתמרמרים על המהלכים של הבנקים להגבלת פעילותם, ובעיקר על הדרישה להגיע עם הלקוח לבנק. בעל חברה לייעוץ אמר ל"כלכליסט" כי הדרישה החדשה להגיע עם הלקוח לפגישה הראשונה אינה ריאלית: "תחשוב שהגיע אליי לקוח, ואני לוקח אותו לפגישה ראשונה בשלושה בנקים שונים, ואז לפגישת החתימה, וזה כבר ארבע פגישות ללא תשלום. אם זה יימשך ככה הענף יקרוס".

הבנקים החלו בתהליך הסדרה חד־צדדי, בלי לשתף בו את יועצי המשכנתאות, ואילו היועצים סבורים כי הדרך להסדיר את הענף היא באמצעות רגולציה שיחליט עליה בנק ישראל. עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות, מסכים עם הדרישה של הבנקים לעשות סדר בתחום, אולם דורש את התערבות בנק ישראל: "מדובר בסופו של דבר גם באינטרס של הבנק שהלקוח יקבל ייעוץ של מספר שעות, ובסופו של דבר ייקח את המשכנתא המתאימה לו ביותר, כזו שיוכל לעמוד בה. אולם התחום פרוץ ופועלים בו גם גורמים שאינם מקצועיים. בנק ישראל צריך להתערב ולעשות סדר למי מותר ולמי אסור להיכנס לבנקים, אולם קודם כל הוא צריך לקבוע מיהו בכלל יועץ משכנתאות, מי החברה העומדת מאחוריו, אילו מערכות מיחשוב יש לה, איזו הכשרה היא מעבירה ליועצים. אם יש להם תארים בתחומי הכלכלה, הסדרה של התחום תעזור גם לבנקים, גם לחברות הייעוץ ובעיקר ללקוחות".

חברות הייעוץ הגדולות פחות מודאגות

לדיון שערכה ועדת הכספים בנושא זה לפני כשבועיים הוזמנו נציגי הבנקים וכן נציגת המפקח על הבנקים ונציגי היועצים. בשיחה עם יו"ר הוועדה משה גפני לאחר הדיון הוא הטיל את האחריות בעיקר על בנק ישראל: "בעבר המדינה פיקחה באופן צמוד יותר על נושא המשכנתאות, והיום היא יושבת על הטריבונה ולא מתערבת. אני מתכוון לקיים ישיבה עם הנגידה, עם המפקחת על הבנקים ועם הממונה על ההגבלים העסקיים בנושא". יועצי המשכנתאות גם דורשים לבחון את תיאום הבנקים בנושא זה, שכן לטענתם הם פועלים כמו קרטל ובהיעדר מדיניות הם נוקטים גישה דומה ועושים "ככל העולה על רוחם". בבנק ישראל בחרו בשלב זה לא להגיב ורק ציינו כי הנושא נמצא בבדיקה.

רוב החברים בהתאגדות החדשה נמנים עם חברות הייעוץ הקטנות, ואילו רוב החברות הגדולות בחרו בשלב זה לא להצטרף מתוך מחשבה שהבנקים יחריגו אותם לטובה. בעלים של אחת החברות הגדולות אמר כי קיבל שיחה מפקיד בכיר באחד הבנקים שייעץ לו להמתין ולא לצאת נגד הבנק כי תיתכן החרגה של החברות הגדולות.