מקלות בפינוי צריפין: באר יעקב רוצה הסכם גג

פינוי מחנה צריפין ובניית כ־16 אלף דירות בשטחו הוא אחד הפרויקטים החשובים והגדולים שמקדמת המדינה. שיווק הקרקעות צפוי להניב לקופת האוצר כ־7 מיליארד שקל, שאמורים לפי התוכניות לשמש את מערכת הביטחון להעתקת המחנה.

אולם אתמול הציגה מועצת באר יעקב את התנגדותה הנחרצת לבניית 7,000 דירות בשטח צריפין שנמצא בגבולותיה, כשהיא דורשת שרשות מקרקעי ישראל (רמ”י) תחתום איתה על הסכם גג בהיקף של 2–3 מיליארד שקל. המועצה הזהירה כי בלי התקציב, היא תיקלע לגירעון כבד מקליטת התושבים החדשים.

התוכנית בצריפין מקודמת על ידי הוותמ”ל, הוועדה המיוחדת שהוקמה לתכנון מהיר של מתחמים מועדפים ברמה הלאומית. שטח המחנה חולק לשמונה מתחמים, שלושה מהם בבאר יעקב וחמישה בראשון לציון. באר יעקב צופה שבתוך שנים ייבנו בשטחה 11 אלף דירות, מהן 7,000 בצריפין ואוכלוסייתה תזנק מ־18 אלף כיום ל־100 אלף בתוך 15 שנים.

פינוי בסיס צריפין צילום: משרד הביטחון

ממועצה לעיר

אתמול הציגה המועצה המקומית לחוקר של הוותמ”ל את התנגדותה לתוכנית הבנייה במתחם 2, המשתרע על כ־400 דונם וצפוי להכיל 3,200 דירות ו־180 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר. התוכנית, שהופקדה באפריל, אמורה לצאת לשיווק לקבלנים בתוך זמן קצר. לפני כחודש הופקדה התוכנית למתחם סמוך בצריפין, שבו ייבנו 3,700 דירות בשטחה של באר יעקב, וכך המועצה הקטנה תהפוך בבת אחת לעיר.

אולם במסמך ששלחה לחוקר ולחברי הוותמ”ל, מעריכה באר יעקב שהיא תתקשה לקלוט מספר כה גדול של תושבים. המועצה הצביעה על קשיים גם בהקמת התשתיות — ובמיוחד בהקמת מוסדות ציבור וחינוך — אך היא חוששת גם מפגיעה נמשכת בתקציבה השוטף עקב הגידול הצפוי באוכלוסייתה. זאת מכיוון שהכנסות מארנונה למגורים נחשבות גירעוניות: השירותים שהתושבים מקבלים יקרים יותר מהתשלום שהם מעבירים למועצה. הפיצוי על כך אמור להגיע מאזורי תעשייה, מסחר והייטק שמשלמים ארנונה גבוהה יותר אך צורכים פחות שירותים מהתושבים, ועל כן נחשבים לרווחיים מאוד.

לשם כך מקדמת באר יעקב בעזרת רמ”י תוכנית מתאר חדשה הכוללת שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף של 1.5 מיליון מ"ר. אלא שהתוכנית הכללית היא רק שלב ראשון שלאחריו יש לאשר תוכניות מפורטות שעל פיהן אפשר להוציא היתרי בנייה. דיון ראשון בתוכנית המתאר התקיים רק לפני כמה שבועות, כניסתה לתוקף עוד רחוקה, ובבאר יעקב חוששים שקצב ההתקדמות יהיה אטי ולא ידביק את הבנייה שהוותמ”ל מקדם במרץ בצריפין.

כעת המועצה דורשת שתוכנית הבנייה בצריפין לא תאושר בלי שהתוכנית להקמת שטחי המסחר תקודם לשלב התוכניות המפורטות. ראש המועצה נסים גוזלן אמר ל”כלכליסט” כי הכנת התוכניות תעלה כמה מיליוני שקל, שאותם הוא דורש שהמדינה תממן. "זה סוכם עם רמ"י, אבל עדיין לא מתבצע. לכן אני לוחץ על הבלמים ואומר להם ‘תקדמו לי קודם את התוכניות שאוכל לשווק מסחר ולוגיסטיקה’".

בנוסף, כאמור, באר יעקב דורשת שהבנייה במתחם שקרוב לאישור בצריפין, יותנה בחתימה על הסכם גג כפי שנחתם כבר עם שכנתה ראשון לציון, אשקלון, הרצליה, מודיעין וקרית גת. בהסכמי גג מתחייבת המדינה לממן את הקמת התשתיות, מבני הציבור ומוסדות החינוך בשכונות החדשות, והרשויות מתחייבות לזרז את הליכי הבנייה.

ניסים גוזלן ראש מועצת באר יעקב צילום: אבי מועלם

לחדש את היישוב הוותיק

על פי המסמך שנשלח לוותמ"ל, רמ"י משתהה בחתימה על ההסכם עם באר יעקב שזקוקה לטענתה לסיוע של המדינה “בשל הפיכתה של המועצה מפרבר מנומנם לעיר מרכזית בישראל".

לדברי גוזלן, הבנייה המואצת ביישוב בשנים האחרונות, ללא סיוע של המדינה, כבר הכניסה את המועצה לגירעון. "בניתי 7,000 בתי אב ולא קיבלתי מדליה מהמדינה. לא נהיה יותר בחורים טובים, אנחנו אומרים 'לא משלמים — לא יהיה. תשלמו? יהיה’. אנחנו אגרסיביים. אם לא נקבל את עזרת המדינה, והסכם גג שמניב 3–4 מיליארד שקל שיאפשר יישוב חזק עם הכנסות ממסחר ותעשייה — נתנגד. אם ידחו את ההתנגדות בוועדה נלך לבית משפט".

בהסכם תדרוש באר יעקב סעיף של “חדש מול ישן” — המקציב כספים לחידוש השכונות הוותיקות על פי מספר הדירות החדשות, ערך הקרקע וחלף היטל ההשבחה שהמדינה אמורה לשלם למועצה. “אני רוצה שנקבל את הכסף כבר עתה ולא אחרי השיווקים בעוד חמש שנים, כדי שנפתור את הבעיות של באר יעקב הוותיקה. זה גם יגרום לכך שהיישוב יהיה אטרקטיבי לתושבים החדשים”.

בנוסף, דורש גוזלן שהמדינה תתחייב ללוח זמנים להקמת הקו החום של הרכבת הקלה, פתרון התחבורה המרכזי לשכונות החדשות, וכן החזר כספי על מכון טיהור השפכים והעתקה או קירוי של תחנת משנה לחשמל ביישוב, שלדבריו הקרינה ממנה מסכנת את התושבים.

תגובת רמ”י לדרישותיה של באר יעקב לא התקבלה.