מתי בעל דירה חייב לשלם למתווך שאיתו חתם על בלעדיות
ביהמ"ש העליון קבע כי מוכר דירה אינו חייב בתשלום דמי תיווך למתווך שעמו חתם על הסכם בלעדיות, אם יוכיח שהוא לא היה אפקטיבי בעסקה
פסק דין עקרוני של ביהמ"ש העליון שהתקבל לאחרונה עשוי לחולל שינוי יסודי בהסכמי הבלעדיות בין מתווכים למוכרי דירה. השופטים סלים ג'ובראן, יצחק עמית ודפנה ברק־ארז, קבעו כי מוכר דירה אינו חייב בתשלום דמי תיווך למתווך שעמו חתם על הסכם בלעדיות, אם יוכיח שהוא לא היה אפקטיבי בעסקה.
אולם כדי לא לפגוע במתווכים, השופטים קבעו אמות מידה חמורות לבחינת תרומתו של המתווך. ראשית, יש לבחון את המועד שבו ראה הקונה את הדירה, והאם היה זה לפני התאריך שבו נחתם הסכם הבלעדיות. לפי העליון, ככל שמועד החתימה על הסכם הבלעדיות רחוק יותר, קשה לסתור אותו, כי הקונה עשוי לחזור לנכס חודשים אחרי שראה אותו בזכות המתווך.
שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן צילום: עטא עוויסאת
שנית, בג”ץ הורה לבחון מתי נחתם הסכם המכר, כשמכירה קרובה לתאריך החתימה על הבלעדיות תשחק לטובת בעל הדירה, כי המתווך כנראה טרם השפיע על העסקה. בנוסף, העליון הורה לבחון את תום הלב של הצדדים כדי למנוע מהלקוח לעקוף בכוונה את הסכם הבלעדיות, וכן כיצד הגיעו הקונים לבית. בג”ץ הורה למוכר לדווח למתווך על מתעניינים אחרים שלא ייכללו בהסכם הבלעדיות.
פסק הדין ניתן בתיק של חברת בראל נכסים של אמיר ברמלי, שחתמה על בלעדיות עם בעל בית בעתלית, אלא שהוא מכר את ביתו כעבור חודשיים לקונה שראה את הנכס לפני החתימה. החברה דרשה דמי תיווך, אולם בתי המשפט השלום והמחוזי הורו על ביטולם. בג”ץ קבע שהתיק יחזור לבית המשפט השלום, שיבחן אותו לפי אמות המידה שנקבעו.
