בעלי קרקע בשדה דב יפוצו בתעריף מגורים

מאבק ממושך שניהלו בעלי חלקה שגילו שהמדינה פלשה אליה וסללה עליה את הקצה הצפוני של מסלול ההמראה של שדה דב, הסתיים לאחרונה בפיצויים של 932 אלף שקל. בית המשפט העליון דחה ערעורים של הבעלים ושל המדינה על הכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב מנובמבר 2013, ואישר שהבעלים יקבלו פיצוי לפי ייעוד הקרקע למגורים ולא לפי ייעוד מסלול טיסה. מנגד, הוא קבע שהבעלים איחרו בכמה עשרות שנים לתבוע את הפיצוי.

חלק מהבעלים, המחזיקים במשותף בחלקה ששטחה 8,500 מ"ר מצפון לשדה התעופה, פנו ב־2004 לעורך דין ולמודד שיבחנו את מצב החלקה. הבדיקה העלתה שכבר בשנות ה־60 פלשה המדינה לכמחצית מהשטח, והיא משתמשת בו ללא הסכמתם. עוד התגלה, שב־1975 הופקעו כ־2,500 מ"ר מהחלקה לטובת עיריית תל אביב.

ב־2008 הגישו 12 מבעלי החלקה תביעה נגד משרד הביטחון, המפעיל את השדה, בדרישה שהמדינה תפנה את השטח ותשלם דמי שימוש מאז הפלישה, כשהם טוענים שאין על כך התיישנות מכיוון שלא ידעו על הפלישה. הם גם דרשו שדמי השימוש יחושבו לפי ייעוד הקרקע המופיע בתוכנית העירונית, כלומר מגורים, ולא לפי השימוש בפועל, מסלול טיסה.

שופט בית המשפט המחוזי אליהו בכר פסק שבעלי הקרקע לא פעלו בצורה סבירה כשלא הביעו התעניינות ראויה בשטח שבבעלותם בכל השנים שחלפו. הוא קבע שהם יקבלו פיצויים רק מ־1998, וזאת לאחר שמשרד הביטחון הסכים לשלם שבע שנים לאחור ממועד הפנייה הראשונה של הבעלים.

שדה דב. הבעלים יפוצו ב-932 אלף שקל צילום: עמית שעל

בכר אימץ את השומה שערכה מטעמו השמאית רחל קראוזה, שקבעה שהשטח המזכה בפיצויים יהיה 698 מ"ר בלבד: השטח שעליו השתלט שדה התעופה, בהפחתת השטח שהופקע מהחלקה. עוד היא קבעה, שהפיצוי יחושב לפי ייעוד מגורים. ומכיוון שהתובעים מחזיקים רק ב־37% מהחלקה, הם קיבלו את חלקם היחסי: 932 אלף שקל. הותר להם לתבוע בהמשך דמי שימוש על התקופה שעד פינוי השדה, שנדחה לאחרונה ל־2019.

שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. הבעלים טענו שהמחוזי החמיר בפרשנותו לקשר שלהם לחלקת הקרקע, והדגישו ששילמו עליה מס רכוש בכל השנים — מה שמעיד שהתעניינו בה.

בסוף יולי דחו שופטי העליון סלים ג'ובראן, יורם דנציגר וצבי זילברטל את הערעור בטענה שדבר לא מנע מהבעלים לערוך את המדידה שנים לפני כן. “מדיניות משפטית וחברתית רצויה, חייבת לעודד בעלי מקרקעין להפגין התעניינות ממשית”, כתב דנציגר, "אין כוונתי שמדי שנה על בעל המקרקעין להוציא מודד, אך אין זה סביר שבמשך 40 שנה... המערערים לא ידעו על הפלישה".

שדה דב מן האוויר

במקביל ערערה המדינה ודרשה שהפיצוי יהיה לפי שימוש הקרקע כמסלול טיסה. השופטים דחו את הערעור וציינו שלא נפל פגם בשיטת החישוב המנומקת של השמאית קראוזה.

עו"ד קורל דרליצ'מן ממשרד עו"ד צבי שוב הסבירה ל"כלכליסט" שלאחרונה נקבעו הנחיות כיצד לערוך שומות כאשר נעשה שימוש לא מורשה בקרקע השייכת לציבור. "ההנחיות קובעות שאחת הדרכים היא להעריך את שווי הנכס, ולא כפי שטענה המדינה, לפי השימוש בפועל”, אמרה דרליצ’מן, "כך שהדבר יפה שבעתיים כשמדובר בשימוש לא חוקי שעושה המדינה עצמה".