חוות דעת: איחוד בת ים ותל אביב אינו ישים ומסובך

חוות דעת כלכלית שהכינה חברת הייעוץ עדליא עבור הוועדה שבוחנת את חלוקת הקרקעות והמשאבים בין בת ים לשכנותיה (תל אביב וחולון), מצאה כי הפתרון הפשוט והישים ביותר להקטנת הפערים התקציביים והחברתיים ביניהן הוא שתל אביב תעביר הכנסות מארנונה של מוסדות ציבור לבת ים. חוות הדעת בחנה את החלופות של איחוד רשויות בין בת ים לתל אביב ובין בת ים יימשך זמן רב, ואילו במקרה של איחוד ראשון לציון וחולון החסרונות עולים על היתרונות.

בת ים מתמודדת עם גירעון שנתי מובנה של כ־140 מיליון שקל, הנובע מצד אחד מהיעדר שטחי מסחר ומשרדים המספקים הכנסות ארנונה גבוהות, ומצד שני מהוצאות אזרחיות גבוהות בשל היותה באשכול סוציו־אקונומי 5. אף שבין 2009 ל־2014 שיפרה העירייה את הכנסותיה מארנונה שלא למגורים, מדובר ב־36% מההכנסות בלבד - פיגור משמעותי אחרי חולון (49%), ראשון לציון (52%) ותל אביב (78%).

בת ים מהאוויר צילום: אילן ארד

שתי ועדות קבעו בעבר שיש לסייע לבת ים, אולם מסקנותיהן לא מומשו. ב־2014 הקים שר הפנים לשעבר גדעון סער את הוועדה הנוכחית בראשות ראש עיריית אשקלון לשעבר בני וקנין, שבחנה אפשרויות של איחוד רשויות או העברת כספים. השר הנוכחי אריה דרעי הורה לוועדה להגיש את מסקנותיה עד סוף השנה.

משרדי הממשלה בת”א

בת ים המעוניינת לשמור על עצמאותה דחתה את ההצעה לאיחוד רשויות, ודרשה מוועדת הגבולות להיות שותפה בהכנסות מארנונה בשישה מתחמים בתל אביב: ארבעה אזורי מסחר ומשרדים ושני מתחמים ממשלתיים - קריית הממשלה ומתקני משרד הביטחון בקריה. בת ים טענה שהמדינה העדיפה את תל אביב כשמיקמה בה גופים המכניסים לה ארנונה גבוהה. היא לא דרשה להשתתף במתחמים בראשון לציון או בחולון.

ועדת הגבולות החליטה שבת ים תקבל הכנסות רק מנכסים ממשלתיים. על פי חוות הדעת שעדליא ערכה לבקשת הוועדה, קריית הממשלה ומשרד הביטחון מכניסים ארנונה של 30 מיליון שקל. אולם כדי שבת ים תקבל את הסכום במלואו, עיריית תל אביב צפויה לדרוש ממנה לעבור התייעלות. עדליא מעריכה את ההתייעלות בכ־35 מיליון שקל בשנה, כך שהתוספת השנתית לבת ים תהיה כ־65 מיליון שקל. מהלך כזה ידרוש שינוי חקיקה, כי לפי החוק הקיים גם בני ברק זכאית להכנסה מתל אביב.

יש לציין כי ועדת הגבולות קיבלה ביוני חוות דעת נוספת, של הכלכלן אלכס אלטר, שהציגה מסקנות דומות אולם טענה שאם תל אביב תבטל את ההנחה בארנונה לגופי המדינה, הסכום לחלוקה יהיה 100 מיליון שקל.

תל אביב מצדה מעדיפה איחוד עם בת ים. חוות הדעת מציינת כי גישה זו נשענת על "יכולתה של תל אביב לייצר סינרגיה כלכלית שתאפשר לה לממן שירותים טובים יותר לתושבי בת ים בלי פגיעה מהותית בשירותים לתושבי תל אביב כיום". איחוד כזה גם יסייע לתהליכי תכנון ויחסוך כסף על מנגונים כפולים. אולם מחברי הדו"ח סקרו מחקרים בתחום שמהם עלה כי למרות שאיחוד מאפשר לרשויות גדולות לחלק את העלויות הקבועות בין תושבים רבים יותר, “גידול של יותר מ־25 אלף תושבים לא צפוי להביא להתייעלות”. בבת ים כ־130 אלף תושבים, והדו”ח מציין כי “בגידול מעבר ל־250 אלף תושבים יש חיסרון לגודל”.

חוות הדעת השוותה את החוסן הכלכלי של הערים המועמדות לאיחוד, וקבעה כי "ראשון לציון, חולון ובת ים מידרדרות בעוד תל אביב־יפו שומרת על מעמדה". הדו”ח מציין כי תל אביב במצב כלכלי ניהולי מצוין, אולם איחוד כה מורכב וממושך עשוי לסכן את חוסנה של העיר, שבעבר סבלה מחובות כבדים.

"לא פתרון לטווח ארוך"

חוות הדעת קובעת שאיחוד בין בת ים, חולון וראשון לציון מציג רק חסרונות והוא החלופה הגרועה ביותר. הפגיעה העיקרית היא בחולון שהיא רשות עצמאית איתנה, בעוד ראשון לציון שנמצאת באשכול סוציו־אקונומי 6, אינה חסונה מספיק לבצע איחוד כזה.

“מדובר בדו”ח נוסף שמוכיח את טענותינו באשר לאפליה בחלוקת המשאבים בגוש דן”, אמר ל”כלכליסט” ראש עיריית בת ים, יוסי בכר. “גם ועדות הבדיקה הקודמות קבעו שהפתרון הנכון והצודק למציאות הבלתי שוויונית הוא חלוקת הכנסות. הגיע הזמן לעשות צדק היסטורי לבת ים ולתושביה”.

מעיריית תל אביב נמסר: "חוות הדעת אינה מציגה מסקנה חד־משמעית, אלא סוקרת את היתרונות והחסרונות של כל חלופה. אמנם נטען שחלוקת ההכנסות היא החלופה הקלה לכאורה ליישום, אך היא אינה פתרון לטווח הארוך. הדבר נראה כפתרון מאולץ, כאשר לא ברור מדוע צריך להעביר כספי מדינה לבת ים דרך תל אביב־יפו ולא דרך מענקי איזון. מדובר במתן דגים ולא חכה, שלא מתייחס לניהול התקין של בת ים וההתייעלות הנדרשת בה. הפתרון הנכון הוא איחוד רשויות. יחד עם עיריות ראשון לציון וחולון הגישה עיריית תל אביב חוות דעת חיצונית המציגה את היתרונות הנובעים מאיחוד רשויות”.