בלעדי לכלכליסט
בניגוד למקובל בהסכמי גג: השכונות החדשות יממנו מהפכה בלוד
בממשלה הבינו ששיקום לוד הכרחי להפיכת השכונות החדשות לאטרקטיביות, ובהסכם הגג עם העירייה נקבע כי 2.3 מיליארד שקל, נתח נכבד מהתקציב, יושקעו בלב העיר, ולא בפרברים החדשים
08:2116.05.17
עיריית לוד תחתום היום על הסכם גג עם משרד האוצר לבניית 20 אלף דירות, והיום ייערך טקס החתימה בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון.
קראו עוד בכלכליסט:
- האוצר מקדם הסכם גג בלוד בניגוד לכוונות מינהל התכנון
- הותמ"ל אישרה להפקדה 2 תוכניות לבנייה בלוד ובשפרעם - בסה"כ 12,900 יח"ד
- כך מופקרים דיירי הדיור הציבורי: שמואל מלוד נלחם על הבית נגד גבי מגנזי
הסכם הגג, שנחשף לראשונה ב"כלכליסט", ייחודי משתי סיבות עיקריות. ראשית, זו הפעם הראשונה שאת המשא ומתן מטעם המדינה מנהלת החברה הממשלתית דירה להשכיר, ולא משרד הבינוי או רשות מקרקעי ישראל, מה שמקנה לה מעמד של גוף בעל משקל מול שני המתחרים שלה בפיתוח ושיווק קרקעות מדינה. המשימה הוטלה על דירה להשכיר משום שהיא המתכננת את שתי השכונות שייבנו במסגרת ההסכם.
שנית, על פי ההסכם, תקציב עתק של כ־2.3 מיליארד שקל יושקע בעיר הוותיקה, ולא בשתי השכונות החדשות, בניגוד למקובל בהסכמי גג. הסכמים אלה נועדו לסייע לעיריות במימון עלויות הפיתוח של שכונות חדשות שבהן ביקשה המדינה לבנות דירות. המדינה מצדה מתחייבת למשל לממן מוסדות ציבור ותשתיות החיוניים למוגרים בשכונות החדשות, והעיריות מתחייבות בתמורה לזרז הליכי תכנון ובנייה. המדינה מקבלת בחזרה את הכסף בעת שיווק הקרקע, כאשר למחירי הקרקע מוסיפים את עלויות הסכם הגג, כלומר בסופו של דבר רוכשי הדירות ממנים את הסכמי הגג.
על פי הערכות, מי שיקנה דירה בפרויקטים החדשים בלוד ישלם כ־200 אלף שקל למימון הסכם הגג, כ־100 אלף מתוכם ינותבו ללוד הוותיקה, ולא לתשתיות בשכונות שבהן הם צפויים להתגורר. תקציב הסכם הגג בכללותו עומד על 6.9 מיליארד שקל.
מרכז לוד צילום: צפריר אביוב ראש העיר יאיר רביבו אמר ל"כלכליסט" כי "הסכום הזה סימבולי על רקע יום העצמאות ה־69 לישראל, ואפשר לראות בו פיצוי של 100 מיליון שקל לכל שנה שבה המדינה הזניחה את העיר". לא כל 6.9 מיליארד השקלים יגיעו מרוכשי הדירות בלוד. 1.3 מיליארד שקל יגיעו ממשרד התחבורה, בין היתר כדי לסלול את כביש 200 ומחלף שיחבר אותו לכביש 1.
במסגרת ההסכם ייבנו 20 אלף דירות, מתוכן 14.5 אלף דירות על שטחים חקלאיים שיאוחדו ללוד: כ־11 אלף דירות על אדמות מושב ניר צבי, והיתר על אדמות מושב בן שמן. 2,500 דירות נוספות ייבנו בכמה מתחמים בלב העיר, ןכ־3,000 דירות במסגרת התחדשות עירונית. התוכניות הן גם בעלות פוטנציאל לבניית 1.5 מיליון מ"ר שטחי תעסוק וכ־150 אלף מ"ר למסחר. בנוסף לכך ההסכם כולל הקצאה של 10% מהקרקעות לצורך קידום פרויקטים של התחדשות עירונית.
את המגעים להסכם הוביל מנכ"ל החברה הכלכלית לוד, עו"ד בן מויסט. לדבריו, הוא החליט על המהלך יחד עם ראש העיר לאחר שהגיעו למסקנה כי לא יוכלו לגייס בדרך אחרת תקציב שיספיק לחידוש העיר. במיפוי הצרכים של לוד מצאו השניים כי נדרשים מאות מיליוני שקלים לחידושה. לפני כארבע שנים הסתיים גיבוש תוכנית מתאר להוספת 15 אלף דירות בלוד, אך בעירייה הגיעו למסקנה שאין להם המשאבים לממש את התוכנית. בעקבות זאת החליטה העירייה לגנוז את התוכנית, ולהקים שכונות חדשות מחוץ לעיר.
