מ-2018: מנכ"לים של חברות בנייה ייקנסו אישית על עבירות בטיחות
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה קנסות אישיים של עד 9,000 שקל על מנכ"לים של חברות בנייה שיקימו מנופים פגומים. החברה תיקנס בעד 35 אלף שקל. השר חיים כץ: "רק דרך הכיס זה ישפיע"; בארבעת החודשים הראשונים של השנה נהרגו 12 פועלי בניין
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (ד') הטלת קנסות בשיעור של עד 35 אלף שקל על חברות בנייה על הפרת הוראות בתחום הבטיחות הבנייה ובין היתר הקמה והפעלה של מנופי צריח. כן יאפשר הצו להטיל קנסות אישיים בשיעור של עד 9,000 שקל על המנכ"לים של חברות הבנייה. הצו ייכנס לתוקף בתחילת 2018.
- מנוף קרס ברמת גן: שניים נפצעו, נזק כבד נגרם לבית
- המנופאים הכריזו: שביתה ביום חמישי באלפי אתרי בנייה
- מנוף ענק קרס על אוניה בנמל אשדוד, אין נפגעים
עד עכשיו האכיפה כנגד הפרת תקנות בתחום הבטיחות בבנייה חייבה הליך פלילי מסורבל. במכתב ששלח שר העבודה חיים כץ לוועדת העבודה הוא מסביר שקנס הוא "אמצעי אכיפתי יעיל ומהיר" והמטרה היא להביא "לתגבור ולייעול של האכיפה" בשל "ריבוי התאונות הקורות בענף הבנייה". זאת באמצעות שימוש במנגנון הקנסות הקיים בחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, שהועבר ב-2011.
על פי נתוני מען (עמותה לסיוע לעובדים), בארבעת החודשים הראשונה של 2017 נהרגו 12 פועלי בניין ו-87 נפצעו קשה, רוב ההרוגים היו כתוצאה מנפילה מגובה והיתר מפגיעת חפץ, התחשמלות או דריסה.
נוסח הצו קובע שתי דרגות של קנסות. עיצומים כספיים של עד 20 אלף שקל יוטלו על עבירות של שימוש בסולם פגום, הימנעות מניהול פנקס עגורן (מנוף גדול), היעדר תכנית עבודה מפורטת לעבודות הריסה, ביצוע פעולות חפירה ללא בדיקה של המצאות תשתיות במקום ועוד. במקרה והעבריין הוא אדם פרטי (שמעסיק פועלים להקמת ביתו) ולא קבלן מקצועי, יעמוד הקנס על עבירות אלה על חצי מהקנס המקסימלי, כלומר עשרת אלפים שקלים.
קנס גבוה יותר של עד 35 אלף שקל יוטל על הקמת עגורן צריח על ידי אדם לא מורשה או ללא בדיקה של בודק מוסמך או הפעלה של עגורן בניגוד להוראות הבודק המוסמך. כן יוטל קנס בגובה זה על התקנה בלתי תקינה של פיגום ממוכן, התקנה לקויה של מעקות, הימנעות מגידור פתחים ברצפה ומבדיקת חבלים ושרשראות, העסקת פועלים בעבודה לגובה בניגוד לתקנות ועוד. במקרה שהקנס יוטל על אדם פרטי - הוא יעמוד על עד 18 אלף שקל.
הצו מאפשר להטיל על מנהל כללי של חברה קבלנית קנס אישי של עד רבע מגובה סכום הקנס שהוטל על החברה, כלומר עד 9,000 שקל. זאת, בשל ההנחה הקבועה בחוק שאם לא ננקטו אמצעי זהירות מתאימים, המנכ"ל הפר את חובותיו.
ומה עם שכר המפקחים?
שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר בוועדה: "אנחנו לא רואים שיש דרך למנוע את תאונות העבודה בענף הבנייה שלא דרך הכיס. כשמגיע מפקח הקבלנים לא דופקים חשבון וכשהם יתחילו לשלם על כל עבירה, המצב ישתנה. כי אפשר לצמצם דרמטית את תאונות העבודה. אנחנו לא מחפשים להעניש, אלא שעובדים יחזרו הביתה בשלום".
בעניין הטענות על מחסור במפקחים על בטיחות בבנייה אמר כץ: "יש 22 תקנים ואף אחד לא בא, כי מהנדס לא מוכן לעבוד ב-5,000 שקל. אנחנו פועלים מול האוצר ונציבות שירות המדינה לשיפור תנאי ההעסקה של המפקחים".
התאחדות בוני הארץ: קנסות הם לא הפיתרון
מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אליאב בן שמעון מסר בתגובה: "הטלת עיצומים וקנסות איננה פתרון לתאונות. כדי להבין עד כמה ההחלטה בקבלה היום הכנסת מחטיאה את מטרתה, די להציץ במספרים ההולכים וגדלים של תאונות הדרכים בישראל, שעומדים ביחס ישר להעלאת גובה הקנסות בתחום הבטיחות בדרכים. המחקרים האחרונים בתחום, אשר הוצגו לוועדת העבודה בכנסת על ידי גופים שונים, ובהם גם מרכז המחקר של הכנסת עצמו, תומכים בכך. ה
"כלים שיפחיתו באמת את תאונות העבודה בענף הבנייה הם שילוב של זינוק בהיקף ההוצאה הממשלתית להכשרה והדרכה של העובדים, הרחבה דרמטית של היקף הפיקוח על האתרים וביטול חסמים שמונעים הכשרת מנהלי עבודה - שמעל 3,000 מהם חסרים כיום בענף. רק לאחר העמדת כל הכלים האלה לטובת ענף הבנייה, ויישומם בשטח - נכון יהיה להטיל סנקציות נגד קבלנים ובאותה המידה בדיוק - סנקציות נגד עובדים סוררים שלא מבצעים את הוראות החוק בתחום זה. רק כך, נראה שינוי מגמה וירידה בתאונות העבודה בענף הבנייה".