הפועלים יתכנס לדחיית הסדר החוב של פישמן

דירקטוריון בנק הפועלים צפוי לקיים הבוקר ישיבה, שבה ידון בהסדר החוב שהציעו איש העסקים אליעזר פישמן והמנהל המיוחד לנכסיו עו"ד יוסי בנקל. הבנק, לו חייב פישמן 1.8 מיליארד שקל, כבר הודיע כי יתנגד להסדר במסגרתו יחזיר פישמן לנושיו 140 מיליון שקל בתוך שנה ו־260 מיליון שקל בעוד חמש שנים. עם זאת, הבנק טרם מסר הודעה רשמית לבית המשפט, ועל פי הערכות, בישיבת הדירקטוריון יוחלט לעשות כן ולבקש מבית המשפט להכריז על פישמן כפושט רגל. יותר מרבע מחובותיו של פישמן הם לבנק הפועלים, וללא הסכמתו, ההסדר לא ייצא לפועל. גם בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק מזרחי — להם חייב פישמן סכומים משתנים — הודיעו כי הם מתנגדים להסדר אך טרם העבירו החלטה רשמית לבית המשפט.

טענה שנשמעת בהקשר זה היא כי אין הבדל משמעותי מבחינה כספית בין הסדר חוב לפשיטת רגל, וכי מה שמניע את המתנגדים להסדר הוא יצר נקמה. אלא שלהכרזה כפושט רגל משמעויות רבות. אם ההסדר אכן יירד מהפרק ופישמן יוכרז כפושט רגל, עו"ד בנקל יידרש לחדש את חקירת נסיבות הקריסה של איש העסקים, ואלו עלולות להוביל לתביעות נגד קבוצתו ובני משפחתו. בנוסף, הוא צפוי לשורה של הגבלות.

הגבלות פיננסיות ותלות במנהל המיוחד

ההגבלות שלהן צפוי פישמן במקרה שיוכרז כפושט רגל נוגעות בין היתר להחזקת כרטיסי אשראי ופנקסי צ'קים, וכן להקמת חברות והחזקת מניות. לא חסרות דוגמאות למצבים לא נעימים שאליהם נקלעו פושטי רגל, כשהמשותף בכל המקרים הוא שחופש הפעולה ניטל מהחייב ובמידה רבה מי שמנהל אותו הוא המנהל המיוחד.

פישמן צילום: עמית שעל

כך, לדוגמה, היה במקרה של פושטת הרגל רחל סופר. סופר טענה כי היא חולה, אך השופטת ורדה אלשיך שניהלה את התיק חשדה כי היא מתחמקת מהגעה לבית המשפט ולכן התייצבה בפתח ביתה. אותה אלשיך הוציאה בעבר צווי מאסר נגד פושט רגל נוסף, השף אייל שני, לאחר שלא הפקיד לקופת פשיטת הרגל שלו את התשלומים החודשיים שהוטלו עליו. שני נאלץ לגייס במהירות את חבריו שבאו עמו לבית המשפט ושילמו את הכסף.

מקרה נוסף התרחש לפני כחודשיים, כשאשת העסקים ענבל אור הנמצאת בהליכי פשיטת רגל הגישה אישורים רפואיים וביקשה לדחות את הדיון בעניינה. בתגובה, המנהל המיוחד לנכסיה עו"ד איתן ארז דרש לזמן את הרופא לחקירה בבית המשפט.

החקירות עלולות להתחדש ולהביא עמן תביעות

מעבר לסטיגמה השלילית ולמגבלות האישיות המשפילות לפעמים, הליך פשיטת רגל אמור לכלול כאמור חקירות מקיפות ויסודיות של מכלול נסיבות הקריסה של החייב. במקרה של הסדר, אליו פישמן רוצה להגיע, החקירות נמוגות לחלוטין.

טעימה ממה שיכולות החקירות הללו להשיג קיבלנו בינואר השנה, כשעו"ד בנקל הגיש לשופט איתן אורנשטיין את הדו"ח הראשון שלו בנושא. בנקל כתב אז במפורש כי בדיקתו מעלה כי פישמן ובני משפחתו הקרובים "החלו להיערך כבר לפני כ־16 שנה לאפשרות שהחייב יפשוט את רגלו ובעקבות כך תקרוס הקבוצה כולה. הם עשו כל שביכולתם כדי להעביר חלקים ניכרים מנכסיו לשליטתם הישירה והעקיפה". עוד הודיע עו"ד בנקל באותה ההזדמנות כי החקירות שלו בנושא "רק בתחילתן", וציין אז כי "ניתן כבר כעת לומר בזהירות המתבקשת כי מדובר בנכסים ששווים המצטבר הוא לא פחות ממאות מיליוני שקלים".

בנקל גם פירט בזמנו כי הוא וצוותו מקדישים לילות כימים למיפוי נכסי פישמן, אלה שבידיו ואלה שהועברו ממנו לבני משפחתו הקרובים, ונתן שורת דוגמאות. הוא הבהיר כי "אפילו תחילתו של ממשל תאגידי לא התקיימה במרבית החברות" וכתב כי חשיפות מכלול הנכסים, הזכויות והחובות "איננה משימה של מה בכך והיא תארך זמן ממושך ותחייב הסתייעות במומחים". כך, לכאורה, כבר בדו"ח הראשון שלו הציג עו"ד בנקל את היסודות עליהם יוכלו להתבסס תביעות עתידיות.

עוד טען עו"ד בנקל בדו"ח שהגיש כי "ההפרדה בין גורמי הקבוצה — חברות הקבוצה ויחידי משפחת פישמן — הינה מלאכותית ואין להכיר בה". אין ספק כי מבחינה משפטית מדובר במשימה לא פשוטה, אך אם תושלם בהצלחה בני משפחתו של פישמן עשויים למצוא את עצמם מחויבים אישית בהחזר חובות שהותירה הקבוצה לנושים. זאת בשונה מהמצב בהסדר חוב, בו כל ההתחייבויות של בני המשפחה נחשבות "לפנים משורת הדין", כהתחייבות שלקחו על עצמם כביכול מרצונם הטוב על מנת לסייע לאביהם להביא לסיום המשבר.

מלבד העבודה הנוספת שיצטרך בנקל להשקיע במידה שהסדר החוב יירד מהפרק, להחלטה ישנה השפעה על שכר הטרחה שיקבל. על פי הערכות, בתרחיש מוצלח של הסדר הנושים יקבל בנקל סכום הנע בין כמה מיליוני שקלים עד יותר מ־15 מיליון שקל. עם זאת, במקרה של הכרזה על פישמן כפושט רגל, שכר הטרחה שיקבל בנקל יהפוך לבלתי ידוע ויהיה תלוי בתוצאות החקירות והתביעות, במידה שיוגשו.

גם רשות המסים שוקלת חלופות להסדר

אחת השאלות הגדולות בנוגע להסדר החוב שמציעים אליעזר פישמן והמנהל המיוחד עו"ד יוסי בנקל היא מה תהיה עמדתה של רשות המסים, שהיתה זו שפתחה בהליכי פשיטת הרגל נגד פישמן באוגוסט 2016. לפי הפירוט בדו"ח הראשון שהגיש עו"ד בנקל, לפישמן חוב של כ־113.5 מיליון שקל לרשות המסים המוגדר כחוב בדין קדימה — כלומר שהוא קודם לתשלומי החובות האחרים — וכ־98.6 מיליון שקל חוב רגיל.

ל"כלכליסט" נודע כי בישיבת הנושים שהתקיימה שלשום הביעה עו"ד מזי רנצלר, מנהלת יחידת הפירוקים ברשות המסים, אי־שביעות רצון מהסדר העקרונות שהוצג. רשות המסים עוד לא גיבשה עמדה חד משמעית בנושא, אך מבחינתה ישנם כמה מוקדים בעייתיים בהסדר העקרונות.

ראשית, תנאי מתלה להסדר הוא הסכמתה של הרשות להכיר בהפסדים עתידיים שיהיו לקבוצת החברות לצרוך קיזוז מס. לא ברור באיזה היקף הפסדים מדובר, אך הרשות מתנגדת עקרונית לסעיף הזה.

שנית, רשות המסים הביעה אי־שביעות רצון מהמעורבות המינורית, לטענתה, של אשתו של פישמן טובה וילדיהם בהסדר.

כרגע הרשות מבקשת לקבל מידע נוסף אודות הנכסים שעומדים בלב ההסדר, וכן פרטים הנוגעים להליכים אלטרנטיביים כמו הכרזה על פישמן כפושט רגל כדי שתוכל לגבש את עמדתה בצורה מושכלת.