בלעדי לכלכליסט
יזמי כרמי גת למדינה: החזירו לנו את הכסף
חברות בנייה וקבוצות רכישה דורשות מאות מיליוני שקלים ששילמו במכרזים, עקב מחלוקת בין הרשות לעיריית קריית גת שמעכבת את העבודות יותר משנה
חברות בנייה וקבוצות רכישה שזכו במכרזי בנייה בקריית גת דורשות מהמדינה להחזיר להן מאות מיליוני שקלים ששילמו במצטבר עבור קרקעות ועלויות פיתוח, בעקבות מחלוקת בין הרשויות שמונעת את פיתוח הקרקע. ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר שלחו החברות לרשות מקרקעי ישראל מכתב אזהרה לפני תביעה באמצעות משרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן, ובו הן דורשות בן היתר את השבת הכספים.
- המאבק בכרמי גת מגיע לבג"ץ: עיריית קרית גת עותרת נגד הסכם הגג
- ועדת האתיקה: ח"כ מיקי זוהר פעל בניגוד עניינים בדיונים על שכונה בה הוא מחזיק בנכסים
לטענות היזמים, מחלוקת בין עיריית קריית גת לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומשרד האוצר על הסכם הגג בעיר הביאה לכך שראש העירייה אבירם דהרי מסרב לספק להם היתרי בנייה. דהרי מסרב אפילו לאפשר להן לפתוח תיקי מידע בעירייה או לפתח את הקרקע.
דהרי היה ראש העיר הראשון שחתם על הסכם גג עם המדינה ב־2013. במסגרתו הסכם זה המדינה נטלה על עצמה את עלויות פיתוח השכונות החדשות שייבנו במסגרת ההסכם, וכן הקמה של מוסדות חינוך ומחלף על כביש 35 שיאפשר זרימת תנועה אל השכונה החדשה כרמי גת, שצפויה להיבנות מצפון לכביש.
אלא שלטענת דהרי העבודות להקמת המחלף התעכבו בניגוד לסיכומים, וכעת הוא מסרב להוציא היתרי בנייה עד להשלמת המחלף. דרישתו המרכזית של דהרי היא כי המדינה תשווה את התשלומים שמופנה לתשתיות על בקריית גת במסגרת הסכם הגג לסכומים שמופנה לעיריות שחתמו על הסכמים דומים מאוחר יותר. כך, בעוד שלמחלף בקריית גת הוקצו 350 מיליון שקל, עיריית באר שבע תקבל כמיליארד שקל לחיזוק תשתיותיה. השבוע צפויה עיריית קריית גת להשיג בג"ץ בנושא.
על אף המחלוקות והמשא המתן המחודש שמנהל עמה דהרי, רמ"י המשיכה לפרסם מכרזים לחכירת קרקע לבנייה במסגרת הסכם הגג. בנובמבר 2015 זכו חברת הבנייה דונה ושתי קבוצות רכישה של חברת באמונה ושל מנהל מגורים במכרזים לארבעה מתחמים להקמת 1,700 דירות. באוגוסט 2016 זכו חברות הבנייה אפי קפיטל, עמרם אברהם, רייסדור בניה, דונה ובני התיכון תוצאות לבניית כ־1,100 דירות בארבעה מתחמים אחרים. כל הקבוצות היזמיות שילמו בסך הכל 380 מיליון שקל בפיתוח ועוד 145 מיליון שקל עבור עליות הקרקע.
אך על אף הזכייה במכרזים והעברת התשלומים לרמ"י, החברות לא יכולות לעשות דבר בגלל מדיניותו של ראש עיריית קריית גת דהרי. העיכובים בפרויקטים מכבידים על מצבן הפיננסי של החברות, שגייסו את הכסף למכרזים בהלוואות בנקאיות. לדברי מנהל באחת החברות, מצד אחד הן אינן יכולות להתקדם בפרויקט כרמי גת, בשעה שמנגד אין ביכולת לקבל מימון נוסף לפרויקטים אחרים בלי לייצר הכנסות בפרויקט הקיים.
בקבוצת הרכישה הנטל הפיננסי נופל על חברי הקבוצה, שכל אחד מהם כבר שילם מאות אלפי שקלים המהווים 40% ממחיר הדירה הסופי. מארגני קבוצות הרכישה מסרבים לחשוף את מספר החברים בהן, אך אומרים כי רוב הדירות כבר נמכרו.
"הופכים אותנו לבני ערובה למחלוקות בין רשויות במדינה", אומר מנכ"ל באמונה ישראל זעירא, וטוען כי אין באפשרותו להחזיר כסף לחברי קבוצת הרכישה: "קנינו את הקרקע והוצאנו הוצאות".
מרמ"י נמסר בתגובה: "עיריית קריית גת פועלת בחוסר אחריות ובחוסר תום לב והופכת את היזמים שזכו במכרזי רמ"י לבני ערובה במטרה לדרוש כספים שאינם מגיעים לה. רמ"י עומדת בכל התחייבויותיה בהסכם הגג ואף הוסיפה תקציבים לפנים משורת הדין. המחלפים יושלמו לפני סיום בניית הדירות".
הפתרון שבוטל: דרעי פוצץ את ההסכמים
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית קריית גת גיבשו כבר ב־2014 פתרון למחלוקות ביניהן, אך התערבותם של שר הפנים אריה דרעי לאחר מינויו ב־2016 ושל ראש מטה הדיור אביגדור יצחקי פוצצה את ההסכמות. גורם בממשלה הבקיא בפרטים טוען כי המהלך שנקטו דרעי ויצחקי, שביטל סיכומים בהסכם הגג בקריית גת, עלול לפגוע
בנכונות עיריות אחרות לחתום על הסכמים בעתיד.
שר הפנים אריה דרעי צילום: דוברות הכנסת
רמ"י הסכימה לשפר את תנאי הסכם הגג בתמורה להסכמת עיריית קריית גת לפתח שכונת ענק נוספת של 10 אלף דירות בדרום־מערב העיר. השכונה תוכננה על שטח ששייך למועצה האזורית שפיר, אך הצדדים סיכמו כי הוא יועבר לקריית גת.
דרעי התנה את אישור ההסכם המחודש בייעוד השכונה החדשה לחרדים, אך העירייה סרבה. בעקבות זאת הוחלט להשאיר את השכונה החדשה כחלק משפיר, המונה כ־10 אלף תושבים. "זו ההחלטה שיצרה את הבלגן", אומר הגורם, "הסכם הגג המחודש היה פותר את המחלוקות".
סיפוח שטחי מועצות אזוריות לערים הפך לפרקטיקה נפוצה במסגרת הסכמי גג. כך למשל צפויה לוד לקלוט שטחים השייכים למושב ניר צבי שבמועצה האזורית עמק לוד. גם במקרה זה המהלך יושלם רק עם חתימתו של דרעי.
