המאבק בכרמי גת מגיע לבג"ץ: עיריית קרית גת עותרת נגד הסכם הגג

מטיוטת העתירה עולה כי משא ומתן בין העירייה למשרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להרחבת הסכם הגג לבניית 7,000 דירות בשכונת כרמי גת קרס, העירייה מסרבת לקדם את ההסכם המקורי שנחתם ב-2014 עד אשר תקבל מספק כסף לבניית מוסדות ציבור ועד שהמדינה תחל בבניית מחלף גישה מכביש 35 לשכונה.

עד עתה רמ"י שיווקה קרקעות לבניית 6,000 דירות בכרמי גת, העירייה הסכימה להוציא היתרים לבניית 2,200 בלבד. כך שלא ברור מה יהיה עם חברות הבנייה שכבר שילמו עבור הזכות לבנות את הדירות אך לא מצליחות להוציא היתר בנייה, ומה עם הדיירים בדירות שנבנות ושווקו כבר.

בעירייה אומרים כי העתירה תימסר לבג"צ ב-1/8 כאשר יסתיימו ימי בין המיצרים, אך טיוטה שלה כבר הגיעה ליועץ המשפטי לממשלה, רמ"י ומשרד האוצר.

הדיל עם דרעי להקמת עיר חרדית גרם לקריסת הסכם הגג

בשנת 2013 נענתה רמ"י לטענות עיריית קרית גת והסכימה לשפר את תנאי הסכם הגג בתמורה להסכמתה של העירייה לפתח שכונת ענק נוספת של 10,000 דירות בדרום מערב העיר. העירייה ראתה בכך פתרון מספק, אולם בפברואר השנה נטרפו הקלפים כאשר משרד הפנים הודיע שבאותו שטח – הגובל במושב עוזה בעל האופי הדתי – יוקם יישוב חרדי חדש כשהאחריות המוניציפלית עליו תצא מקריית גת ותעבור למועצה האזורית שפיר.

היישוב החרדי החדש נולד במשא ומתן בין שר הפנים אריה דרעי לבין ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי, שלמעשה הסכים להסיט את התוכניות הבשלות לשכונה בקריית גת לטובת היישוב החרדי. ההסכמה הזאת הובילה את ראש העיר אבירם דהרי לקדם את העתירה כנגד המדינה. בעתירה מציינת העירייה שהקמת היישוב פוצצה את ההסכמות וכעת היא דורשת שהמדינה תשווה את תקציב הסכם הגג שנחתם עם קריית גת ואת תנאיו, להסכמי גג שנחתמו עם ערים אחרות.

על פי העתירה בפברואר "נודע לקרית גת שלא בהודעה פורמלית אלא דרך התקשורת - שהכל נגוז שההתחייבויות המפורשות, שהמו"מ שנוהל עימה במהלך שנים, ושהאנרגיה שהושקעה היה לשווא, הסכם הגג לא יורחב".

בעתירה מאשימה קרית גת את מדיניות משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל למהר ולשווק קרקעות לבניה מבלי לדאוג להזרים מספיק כסף לפיתוח תשתיות ומוסדות ציבור.

בתחילת החודש הצגנו בפרויקט מקיף את הקשיים שמעוררים הסכמי הגג, במיוחד העובדה כי תקציבי העתק שמקבלות הערים נקבעים במשא ומתן עימם ללא קריטריונים ברורים, דבר הגורם לחלוקה לא שיוניות של המשאבים. אלה בדיוק הטענות של קרית גת.

הסכם הגג שנחתם עם העיר ב-2013, היה הראשון ולקחים ממנו אומצו בהסכמי גג אחרים. באותה עת שר האוצר היה יאיר לפיד, ומנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) היה בנצי ליברמן, כך שעל פי העתירה הם נושאים באחרית להסכם שאינו עונה על הצרכים של העיר. אך לזכותם יאמר כי לא היו קודם לכן מקרה מבחן אחרים. על פי העתירה, חמורה יותר העובדה כי גם אחרי שהעיר הסבה את תשומת הלב של האוצר, ורמ"י שהכסף שהיא מקבלת לא מספיק, לא נמצא לכך פתרון. למרות שבערים אחרות כן יושמו הלקחים, והן לא סובלות מאותם חבלי לידה.

העיר מנהלת משא ומתן עם הגופים הללו מאז ועד עתה לשיפור תנאי ההסכם, כך שגם ליורשיהם- כחלון, ועדיאל שמרון, אחריות. ואם נחזור רגע לקש ששבר את גב הגמל, הרי שבסופו של דבר היה זה ראש מטה הדיור יצחקי שסיכל את המגעים.

ערים אחרות מקבלות מאות מיליוני שקלים יותר

ערים החותמות על הסכמי גג מתחייבות לקדם במהירות הקמה של שכונות חדשות, המדינה מתחייבת בתמורה לממן את כל העלויות הכרוכות בפיתוח שכונות חדשות. התקציב לכך מגיע מההכנסות שמתקבלות בעת מכירת הקרקעות חברות הבנייה.

הטענה המרכזית של קרית גת היא כי הכסף שהיא מקבלת במסגרת הסכם הגג לא מכסה את העלויות שלה, יגרום לה לגירעון ובמיוחד טוענת לקיפוח אל מול ערים אחרות שחתמו על הסכמי גג אחריה.

על פי העתירה הסכם הגג של קרית גת מקפח את העיר לעומת ערים אחרות בשלושה מישורים: מימון להקמת מבני ציבור, השקעות בעיר הוותיקה, ומה שמכונה תקורה- כלומר הוצאות הכרוכות בניהול של פרויקט הבניה עצום שכזה.

הפער הכספי המשמעותי ביותר בין קרית גת לערים אחרות הוא בתשלומים שהיא מקבלת לפרויקטים שונים להקמת וחידוש תשתיות ברחבי העיר. על הפערים האלה עמדנו בפרויקט שפורסם בתחילת החודש. בהסכמים שנחתמו אחרי קרית גת, קיבלו ערים מאות מיליוני שקלים לפרויקטים מגוונים כגון הקמת פארקים, חידוש רחובות, וסלילת טיילת. בנוסף, ערים יכולות להסית את מאות המיליונים במקרה שחסר כסף בקופה שמשמת להקמת מוסדות ציבור. הסכם הגג עם קרית גת אינו כולל תקציב לתשתיות שכאלה ואת הנקדוה הזאת במיוחד מבקשת העיר לשנות.

הדמיית שכונת כרמי גת

עוד נטען בעתירה כי התשלומים שהעירייה מקבלת עבור תקורות יגיעו לכ-72 מיליון שקל, אבל לו היו משלמים לה תקורות על פי המודל שמשמש ערים אחרות, הייה הייתה מקבלת 142 מיליון שקל, כלומר כפול מהסכום שקיבלה. בנוסף כך היא טוענת כי בניגוד לצפיות במועד החתימה על ההסכם קצב הקמת השכונה יהיה 10 שנים ולא 5. השנים הנוספות לא מתוקצבות.

טענה נוספת היא לקיפוח בתקציב להשקעה בעיר הוותיקה: הסכמי הגג כוללים גם תקציב לחידוש רחובות בעיר הוותיקה. אלא שקרית גת קיבלה תקציב של 7,150 שקל לכל דירה ששווקה. אחרי ההסכם קיבלה מועצת מקרקעי ישראל כמה החלטות שמעלות את התקציב לכ-12 אלף שקל ליחידת דיור. לפי חישובי העירייה, העובדה שהסכם הגג שלה לא עודכן בהתאם גורמת לה לאובדן של 24.5 מיליון שקל.

הטענה נוספת היא כי משרדי הממשלה לא עומדים בהתחייבויות שלהם לביצוע פרויקטים חיוניים לשכונה החדשה. הבולט והמרכזי שבהם הוא הקמת מחלף על כביש 35 שנועד לשרת את תושבי השכונה החדשה. הוראות התוכנית החלה על השטח אסרו לאכלס את הדירות החדשות בלי המחלף. מאוחר יותר שינתה רמ"י את הוראות התוכנית, כך שיתאפשר לאכלס 2,600 דירות (מתוך 7,000) ללא מחלף, אלא רק עם רמזור. ראש העיר דהרי סירב להוציא היתרי בניה עד שלא יחלו עובדו להקמת המחלף. בנוסף, העירייה טוענת כי לא הגיעו עד עתה די כספים ממשרדי ממשלה ובהם החינוך והרווחה להקמת מוענות יום ובתי ספר, שיעמדו לרשות התושבים בשכונות החדשות. גם מוענות היום והכיתות הן תנאי איכלוס בתוכנית הבניה של כרמי גת.

כלומר על פי העתירה, רמ"י שיווקה כבר לפני שנתיים ושלוש קרקעות לבניית 5,000 דירות אך המדינה עוד לא השלימה בניית מחלף המוביל לשכונה, ולא העבירה את מלא התשלומים להקמת מוסדות חינוך שישרתו את התושבים.

משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל דוחים את טענות העירייה מכל וכל. המדינה עומדת בכל תנאי ההסכם עם העירייה.

טענות העירייה נטענו כבר בעבר ובסוף שנת 2015 נחתמה תוספת להסכם הגג במסגרתה קיבלה העירייה עשרות מליוני שקלים נוספים. כנגד התחייבה מפורשות לקדם את שיווק והקמת יחה"ד בשכונת כרמי גת. למרות שכל התקציבים הרלוונטיים הועברו, ראש העיר מסרב לקדם את הקמת השכונה ומפר ברגל גסה את ההסכמות עם המדינה.

ראש העיר דורש קבלת עשרות מיליוני שקל נוספים למימון גירעון שוטף של העירייה שאין לו כל קשר להקמת שכונת כרמי גת.

לדרישה זו, הנוגדת את כל כללי המינהל התקין ואף גובלת בשחיתות, לא תוכל המדינה להסכים. נראה כי לא תהיה ברירה אלא לשקול הדחת ראש העיר מתפקידיו והקמת ועדה קרואה להמשך ניהול העירייה לטובת תושביה הוותיקים והחדשים.