288 דיירים שוחררו מהסכם פינוי-בינוי

בית המשפט העליון קיבל את ערעורם של בעלי 288 בעלי דירות מגורים במתחם רחוב העצמאות בקריית ביאליק, וקבע כי יוכלו להשתחרר מחוזים שחתמו עם יזם לפני למעלה מעשור, על מנת לקדם פרוייקט פינוי-בינוי במתחם.

על פי החלטת ההרכב בראשות השופט יורם דנציגר, תצריך ההשתחררות מהחוזה את קבלת הסכמתם של 80% מבעלי הדירות. בכך שונתה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שעליה ערערו הדיירים, אשר לפיה יש צורך בקבלת הסכמתם של כל בעלי הדירות. בעקבות ההחלטה, יוכלו הדיירים להתקדם כעת עם יזם חדש – חברת אאורה אשר זכתה בהתמחרות שערכו להמשך קידום הפרויקט.

מתחם העצמאות בקריית ביאליק צילום: גיל נחושתן

מדובר במתחם רחב היקף, שבו מעניקות התכניות זכויות לבניית כ-1,450 דירות. לפני כעשור חתמו 116 דיירים במתחם על הסכם לביצוע הפרויקט עם היזם אבי סלע אשר פעל באמצעות "חברת דיירי העצמאות בקריית שמריהו בע"מ". ההסכם היה להקמת פרויקט בינוי פינוי בינוי, כאשר לצורך כך רכש סלע את זכויותיה של קרן היסוד אשר שימשה כחוכרת הראשית במתחם, וכן רכש ממנה במסגרת אותה עסקה שתי חלקות, שעליהן היו גני ילדים. על פי ההסכם היו אמור היזם להעתיק את הגנים, ולהתחיל בבניה על הקרקע הפנויה. בהמשך היה עליו להעביר את הדיירים אל הבניינים החדשים, בטרם הריסת בתיהם.

ואולם בערעור שהוגש מטעמם על ידי עו"ד יוסי מילר, שותף במשרד מילר עורכי דין ושות', טענו הדיירים כי שככל שחלפו השנים, נוכחו כי היזם אינו מתקדם עם הפרויקט. לטענתם, הוא הפר את כל התחייבויותיו ולא הוציא אפילו היתר בניה לבניין אחד מתוך העשרה שתוכננו במתחם. בעקבות זאת, החלו לפני מספר שנים בהליכים להוצאתו מהפרויקט ולבחירת יזם חדש.

ואולם בשל המצב המשפטי הייחודי שבו רכש היזם את זכויותיה של קרן היסוד, לה היו זכויות בכלל קרקעות המתחם, רשם היזם הערות אזהרה על כל הדירות על אף שרק לגבי 40% מהן חתמו איתו הבעלים על הסכם. כתוצאה מכך, טענו המערערים, הוחזקו בעלי דירות כבני ערובה במשך כעשור על ידי היזם, אשר סירב לאפשר לדיירים לעשות כל שינוי בדירות או למכור או להעביר את זכויותיהם. לטענתם הוליד הדבר מצבים בלתי אפשריים כגון אי יכולת מצד יורשים לממש את צווי הירושה ולרשום את הדירות על שמם, ואף הביא בני זוג שהתגרשו ונאלצו להמשיך להתגורר יחד תחת קורת גג אחת, בדירתם המשותפת.

מנגד טען היזם באמצעות עו"ד אמיר רבינוביץ' כי ביטול ההסכם פוגע בזכויותיו הקנייניות: "היזם רכש את הזכויות של קרן היסוד, גם התקשר בהסכמות עם הדיירים, והגיע למצב דברים שבו יש לו זכויות בנכס, בהבדל ממצב דברים רגיל במיזם של פינוי בינוי". עוד נטען כי החברה השקיעה בפרויקט עשרות מיליוני שקלים והגיעה עם כוונות כנות לממש את הפרויקט, ועל כן יש לאפשר לה לצאת מהפרויקט בפתרון מסחרי ראוי.

על כך אמר השופט דנציגר, "יכול להיות שהחברה התחילה עם הרבה אנרגיות טובות, וגם מעשים לצד אותן אנרגיות וכוונות, ואנחנו כבר לא נמצאים שם ועל זה היא לא צריכה לקבל פרס. היום אנחנו נמצאים שנים לאחר שהפרויקט הזה לא יצא לפועל, וחלק לא מבוטל מזה על כתפי החברה". לגבי טענת החברה כי אין לשנות החלטת בית המשפט המחוזי המחייבת הסכמות מצד 100% מהדיירים על מנת להשתחרר מההסכם עמה, אמר דנציגר: "השאלה היא איך יש עוז לחברה שהתקשרה רק עם חלק מהדיירים, לומר היום שהשחרור ממנה מחייב הסכמה של כל הדיירים".