כך נבנה ואוכלס בניין שלם בבת ים בלי היתר מהעירייה

חברת ו.מ.ל. הצפירה בבעלות היזם ליאוניד וימן מכרה, ואף איפשרה ללקוחותיה לעבור להתגורר בדירות שנבנו ללא היתר בנייה. אף שהמחלקה המשפטית של עיריית בת ים הגישה כתב אישום נגד החברה בדצמבר 2016 לבית המשפט לעניינים מקומיים, ונחשף כאן לראשונה, עולה כי התנהלות העירייה תמוהה.

הבניין ברחוב הצפירה 10 נבנה במסגרת תמ"א 38 במסלול חיזוק ועיבוי. העבודות כללו חיזוק של בניין קיים של שלוש קומות, והוספת שלוש קומות חדשות — כולן נבנו ללא ההיתר. בכתב האישום דרשה העירייה מבית המשפט להוציא לדירות שבנה וימן צווי הריסה. אולם במהלך חודש פברואר השנה, חודשיים בלבד לאחר הגשת כתב האישום, החליטה באופן תמוה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בת ים, בראשותו של ראש העירייה יוסי בכר, לספק לוימן היתר בנייה רטרואקטיבי, שמלבין את העבירה ומאפשר את המשך קיום המבנה.

הבניין שהוקם ללא היתר. "אני לא אלך לכלא בגלל האנשים האלה", אמר מהנדס העיר שוקי פתאל צילום: אוראל כהן

"לא היה שום פיקוח"

החלטה זו של הוועדה המקומית התקבלה בניגוד לדעתו של מהנדס העיר שוקי פתאל, שביקש להרוס את הקומות החדשות ולא להכשיר את עבירת הבנייה. על פי נוכחים בדיון, פתאל זעם על קבלת ההחלטה ואף נשמע אומר "אני לא אלך לכלא בגלל האנשים האלה". לדברי מקורות בעיריית בת ים, הסיבה שבעקבותיה הוחלט בסופו של דבר לא להרוס את המבנה היא התחשבות ברוכשי עשר הדירות שכבר שילמו עבורן, והימנעות ממצב שבו נדרשים דיירי לפחות שתי דירות שכבר אוכלסו לעזוב את ביתם. עוד לדברי המקורות, היתר הבנייה הרטרואקטיבי ניתן ג

ם לאחר ביקורת של מהנדס חיצוני שנעזר בצילומי רנטגן כדי לוודא שהבנייה נעשתה בהתאם לתקנים.

גורמים המעורים בפרשה מעריכים כי בעירייה חששו שהאשמה על המחדל הקשה תדבק בהם, שכן היזם שילם אגרות בנייה, וזו התקדמה במשך שנתיים מבלי שאיש הורה לו לעצור. "איך אתה נותן לחברת בנייה לשלם אגרות אם אין לה היתר בנייה?" תהה אחד מחברי הוועדה בשיחה עם "כלכליסט". לדבריו, "מצד אחד נתנו לו לרוץ, ומצד שני לא היה שם שום פיקוח".

משפטנים שאליהם פנה "כלכליסט" הביעו פליאה על כך ששורת העבירות החמורה לכאורה, הכוללת מכירת דירות שנבנו ללא היתר נדונה בבית משפט לעניינים מקומיים, הנחשב לערכאה נמוכה שלא עוסקת בפלילים. להערכתם העירייה מעדיפה לנהל את ההליך בערכאה נמוכה במטרה לסיים אותו במהירות, ומבלי שתופנה תשומת לב לאופן שבו היא עצמה פעלה.

"איש לא עשה דבר"

היתר הבנייה הוא אישור התחלת ביצוע עבודות בנייה שמוציאה הוועדה המקומית, לאחר שבחנה אם התוכנית תואמת למדיניות התכנונית, ולאחר שניתנו אישורים מצד הגופים האמונים על בטיחות והצלת חיי אדם. בעוד שעבירות של סגירת מרפסת או הרחבת קומה ללא היתר הן שכיחות, ומסתכמות לרוב בקנס, הרי שבניית פרויקט שלם ללא היתר ומכירת הדירות בו לדיירים שלא מודעים להיעדר ההיתר היא עבירה חמורה בהרבה. על אחת כמה וכמה בפרויקט תמ"א 38, שצריך לעמוד בתקנים מחמירים של עמידות בפני רעידות אדמה, ונועד להגן על חיי אדם.

מכתב האישום עולה כי הבקשה להיתר בנייה לפרויקט אושרה לראשונה בספטמבר 2013, בכפוף לכמה תנאים, בהם תשלום כופר חנייה (פיצוי שחברת בנייה משלמת אם מסיבות תכנוניות אינה מצליחה לספק את כמות החניות הדרושות בבניין). וימן לא עמד בתנאים, ולא שילם את התשלום. בקשה נוספת של היזם להארכת תוקף האישור למתן היתר אושרה בדצמבר 2014.

במועד לא ידוע, אך בסמוך לתאריך שבו הוארך תוקף ההחלטה ומבלי שניתן ההיתר החלה חברת הבנייה לבנות. בחודשים ינואר עד מרץ 2015 נרשמו הערות אזהרה על הדירות החדשות לטובת הרוכשים. הרישום בטאבו לא הושלם עד עתה, מכיוון שבלי היתר בנייה הליך הרישום אינו אפשרי.

רק בסוף פברואר 2016 גילו פקחים של עיריית בת ים כי הושלמה הבנייה, וכי כל עשר הדירות כבר נרכשו. "במועד זה עסקו פועלים מטעם הנאשמים בביצוע עבודות גמר, וחלק מהדירות שהוקמו ללא היתר אוכלסו", נכתב.

המתואר בכתב האישום מעלה שאלות קשות בנוגע להתנהלותה של עיריית בת ים, שבמשך יותר משנה לא הבחינה בפרויקט בנייה לא חוקי הנבנה בלב העיר. "זה מחדל גדול של הוועדה לתכנון ובנייה ואגף הנדסה שמול עיניהם נבנה בניין ללא היתר ואיש לא עשה דבר", אמר חבר בוועדת התכנון.

תמיהה נוספת שעולה היא כיצד בכלל התאפשרה מכירת הדירות שנבנו ללא היתר. עו"ד נריה כהן, שייצג את היזם מול רוכשי הדירות, טוען כי לא ידע שחברת הבנייה לא קיבלה היתר בנייה. "כשאנחנו מכרנו דירות הוצג לפנינו היתר, עד עכשיו לא היה גורם רשמי שאמר לנו שאין היתר. ליוויתי את החברה במשך כשנתיים. טיפלנו בהסדרת רישום הדירות בנסח הטאבו וכדומה, ואילו הוצאת היתר בנייה היא עבודה של אדריכל".

"נתנו לנו אישורים"

בשיחה עם "כלכליסט" טען יזם הפרויקט ליאוניד וימן כי היה בידו היתר בנייה חתום, אך למרות בקשת "כלכליסט" — לא הציג אותו. לדבריו, העובדה ששילם אגרות הדרושות להתחלת בנייה היא הוכחה כי קיבל היתר בנייה. "עובדה שנציגים של העירייה ביקרו בבניין ונתנו אישורים לחברה לחבר את הבניין לתשתיות. אילו לא היה היתר, לא היה ניתן אישור".

מעיריית בת ים נמסר: "העירייה הגישה נגד היזם כתב אישום על בנייה ללא היתר, שנידון בימים אלו בבית המשפט. במקביל, בקשת ההיתר הובאה לדיון בפני הוועדה המקומית שבחנה אותה ומצאה כי היא עומדת בחוקי התכנון והבנייה. הוועדה המקומית, בהיותה רשות תכנונית, דנה בהיבטים של תכנון ובנייה בלבד, בעוד שעבירות בנייה מטופלות במישור המשפטי, כפי שארע במקרה זה".