ניתוח כלכליסט
2017 בתחום הדיור: ההבטחות מול המציאות
שר האוצר משה כחלון ושר השיכון יואב גלנט סיכמו אתמול את 2017 בתחום הדיור במסיבת עיתונאים שבה נכחו מנהלי הגופים שמעורבים במאמץ להורדת המחירים. כלכליסט מעמת אותם עם ההבטחות מול הנתונים שלפעמים הפתיעו לטובה
רכישת דירות במחיר למשתכן
יעד: 18.5 אלף דירות; בפועל: 10,000 דירות
אחראי: משרדי האוצר והשיכון, רשות מקרקעי ישראל.
כמות הדירות שמכרו הקבלנים עד כה במסגרת יוזמת הדגל של המדינה בתחום הדיור עומדת על קצת יותר מחצי מהיעד.
יתרה מזו, מדובר בפחות מעשירית מכלל משקי הבית שהוציאו עד כה תעודת זכאות (113 אלף) ובפחות מרבע ממספר משקי הבית שכבר זכו בהגרלות (42 אלף).
חוקי ההגרלה מאפשרים ליזמים למכור את הדירות רק לאחר קבלת היתר בנייה מהרשות המקומית. נראה כי בעוד מנגנוני שיווק הקרקעות לקבלנים וביצוע ההגרלות עובדים חלק, בשלב הוצאת היתרי הבנייה הקבלנים נתקעים.
מספר דירות שאושרו במוסדות התכנון
יעד: 105 אלף דירות; בפועל: 127 אלף דירות
אחראי: מינהל התכנון
מערכת התכנון ממשיכה גם השנה למלא את מדפי הקרקעות המתוכננות, שבשנות פרוץ המשבר היו ריקים לחלוטין. זה קורה גם בגלל הוועדה לתכנון מהיר (ותמ"ל) שאחראית לכ־40 אלף מהדירות הללו, אבל בעיקר בשל השיפור העצום שחל בתפקוד הוועדות המחוזיות שהגיעו ליעד הממשלתי כמעט לבדן, וזאת תוך ביצוע עבודת תכנון איכותית יותר מהותמ"ל. ברמת תפקוד שכזו על שר האוצר לוותר על יוזמתו להאריך פעילות הותמ"ל, שנועדה לפתור מצב חירום במערכת התכנון - שכבר מזמן לא איתנו.
היקף קרקעות מדינה ששווקו לבנייה
יעד: 65 אלף דירות; בפועל: 69 אלף דירות
אחראי: רשות מקרקעי ישראל
לצד מחיאות הכפיים על העמידה ביעד, כדאי לשאול היכן בדיוק שווקה רמ"י את קרקעותיה. כאן התמונה ורודה פחות. הפילוח הגיאוגרפי מעלה כי קרקעות בהיקף של 30 אלף דירות בלבד (43% מכלל השיווקים) שווקו באזורים המוגדרים כ"אזורי ביקוש" - גוש דן והמרכז ואזור ירושלים.
שלישי מימין: עוזי לוי מנכ"ל דירה להשכיר; עדיאל שמרון מנכ"ל רמ"י, אבידגור יצחקי ראש מטה הדיור הלאומי, משה כחלון שר האוצר; יואב גלנט שר השיכון ודלית זילבר ראשת מינהל התכנון צילום: משרד האוצר
מספר התחלות הבנייה
יעד: 60 אלף דירות; בפועל: 50 אלף דירות
אחראי: מטה הדיור באוצר
אלא אם יחול מהפך מפתיע ברבעון הרביעי של השנה - צפוי מספר התחלות הבנייה להיות הנמוך ביותר בשלוש השנים האחרונות. מדובר במדד החשוב ביותר המלמד על המטרה המרכזית ששמה לעצמה המדינה בתחום הדיור - הגדלת היצע הדירות. אם מדד זה נמצא בירידה אז כל שאר המדדים - למשל, כמות תוכניות מאושרות או קרקעות ששווקו - הם כמעט חסרי חשיבות.
רכישת קרקעות מדינה על ידי קבלנים
יעד: 45 אלף דירות; בפועל: 46 אלף דירות
אחראי: רשות מקרקעי ישראל
מבין הנקודות שבהן עמדה הממשלה ביעדיה - זו המרשימה ביותר. לשווק דירות ליזמים זה קל. לדאוג שגם יהיה מי שירכוש את הסחורה - קשה יותר. מדובר בעלייה של 27% ביחס לביצועי השנה הקודמת. הפעם האחרונה שבה רכשו קבלנים קרקעות מדינה לבנייה בהיקפים שכאלה היתה בתקופת העלייה המסיבית ממדינות חבר העמים, עם אריק שרון כשר השיכון.
פרויקטים להשכרה ארוכת טווח
יעד: 4,000 דירות; בפועל: 2,200 דירות
אחראי: דירה להשכיר ורשות מקרקעי ישראל
במצגת החגיגית שפרסמה אתמול הממשלה דווקא הוצג הנתון בהבלטה, שכן הוא "כפול מבשנה שעברה". ואכן, ביחס לכמות הזעומה של פרויקטים לבניית 1,000 דירות להשכרה אשתקד, נראה הנתון של השנה כהישג. אך לעומת היעד המקורי והסיבה שלשמה הוקמה חברת "דירה להשכיר" - יצירת מאגר משמעותי של עשרות אלפי דירות בהשכרה ארוכת טווח, שלא לדבר על 150 אלף דירות כפי שהגדיר זאת מייסד החברה יאיר לפיד - מדובר עדיין בתפוקה נמוכה מדי.
