העתירה נגד רשות מקרקעי ישראל חשפה: פיצוי פולשים נעשה ללא קריטריונים

בית המשפט המחוזי בירושלים חייב את רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לחשוף בפני משפחה שפונתה מביתה במגרש הרוסים בירושלים את היקף הפיצויים ששילמה לשכנים שפונו בהליך דומה ואת הקריטריונים לפיצוי — זאת בעקבות תביעה שהגישה המשפחה לפי חוק חופש המידע. המשפחה הגישה עתירה לאחר שרמ"י והממונה על חופש המידע ברמ”י סירבו לספק לה את הנתונים.

השופט ארנון דראל מתח ביקורת על רמ”י, וציין כי התשובות שסיפקה למשפחה בנוגע לפיצוי של שכניה אינן נכונות. עוד כתב כי ההתעלמות של רמ”י מהמשפחה וסירובה לספק לה פרטים על היקפי הפיצויים של השכנים בלי לבחון את הנושא היא בעייתית. השופט חייב את רמ”י בהוצאות וקבע כי על הממונה על חופש המידע לחשוף את הנתונים, בלי לפגוע בפרטיות של אלו שפוצו.

הבית שממנו פונתה המשפחה. השופט מתח ביקורת על התנהלות רמ”י צילום: עמית שאבי

המשפחה, שיוצגה בהליך על ידי עו"ד אילן בומבך, התגוררה ברחוב גרוזנברג בבית שהושכר להורי אב המשפחה בשנות החמישים של המאה הקודמת. על אף תקופת המגורים הממושכת, הוגדרה המשפחה כפולשת. לפני כעשור החלה רמ"י במשא ומתן לפינוי המשפחה תמורת פיצוי, אך ב־2009 הוא נקטע בעקבות טענתה של המשפחה כי הסכום נמוך מדי. ב־2015 הגישה רמ"י תביעה נגד המשפחה, ודרשה ממנה לפנות את הבית ולשלם דמי שימוש. רמ"י זכתה במשפט והמשפחה פונתה. את המשפחה ייצג אז עו”ד יאיר חרובי.

אך בכך לא הסתיים הסיפור. ביוני 2017 דרשה המשפחה לפצותה ב־5.8 מיליון שקל ולחשוף מידע על פיצויי השכנים – זאת לאחר ששכניהם בשכונה אמרו להם כי המשפחות שפונו זכו לתשלום פיצויים. על פי המידע שנמסר לה מהשכנים, אחת המשפחות המפונות קיבלה 636 אלף שקל, משפחה נוספת פוצתה ב־260 אלף דולר, ואחרת ב־450 אלף דולר.

עו"ד אילן בומבך צילום: עמית שעל

בעתירה טוענת המשפחה כי היות שהיא דורשת פיצוי, עליה לדעת מה גובה הפיצוי שניתן לשכניה, ולפי אילו קריטריונים נקבע. רק אז תוכל לדרוש את הסכום המגיע לה. עוד טענה כי רמ"י לא הציגה קריטריונים אשר על בסיסם העניקה פיצוי וכך הבינה המשפחה כי גם היום היא פועלת ללא קווים מנחים ועקרונות ברורים בנושא זה. עוד טוענת המשפחה כי החלטתה של רמ”י לא לפצותה, אף שפיצתה את שכניה, התקבלה מתוך נקמנות.

מנגד, טענה רמ"י כי אין קריטריונים או הנחיות בנוגע להיקף הפיצויים המוצע לפולשים המחזיקים בקרקע: "אין בידי המשיבה קריטריונים נהוגים לפיצוי פולשים לנכס שכן מדיניות הרשות היא כי ככלל פינוי פולשים יתבצע ללא כל פיצוי או תשלום מצד הרשות. מעבר לכך, הרשות אף דורשת מפולשים לשטח דמי שימוש עבור השימוש בנכס. מבחינת הרשות, פיצוי משולם רק למי שהם בעלי זכויות כדין בנכס – אך זאת על פי שומה פרטנית בלבד".

עם זאת, במהלך השנים האחרונות נודע על מספר מקרים שרמ”י פיצתה מחזיקים בקרקע שהוגדרו כפולשים. המקרה המפורסם ביותר הוא בשכונת ליפתא בכניסה לירושלים. רמ"י הגדירה את תושבי השכונה כפולשים אך לבסוף, לאחר מאבק עיקש והתערבות פוליטית, הסכימה לפצות אותם. מקרה נוסף הוא בשכונת הארגזים, שגם בה חלק מהתושבים פוצו חרף הגדרתם כפולשים, וכך גם בכפר שלם.

כמו כן ההגדרה המשפטית של פולשים בשכונות שיושבו לפני זמן רב היא בעייתית, שכן היא מתעלמת לא פעם מכך שהמדינה היא שבחרה ליישב את התושבים באותן שכונות משיקולים אסטרטגיים. עם השכונות הללו נמנות למשל אבו כביר וגבעת עמל. סוגיה זו מתבררת בבתי המשפט תקופה ארוכה.