מהנדס העיר חיפה: "תוכנית המתאר החדשה התיישנה עוד לפני שאושרה"

תוכנית המתאר החדשה של חיפה פורסמה ברשומות בשבוע שעבר. לכאורה, אירוע משמח שהעיר חיכתה לו לא פחות מ־85 שנה, מאז תקופת המנדט שבה אושרה התוכנית האחרונה. אלא שעל חגיגיות המאורע מעיבים סימני שאלה בדבר מידת הרלוונטיות של התוכנית לימינו. הכנתה החלה ב־2006, עיכובים שונים הביאו לאישורה רק כעת, ושנת היעד למימושה היא 2025. כיום, שש שנים בלבד לפני שנת היעד, כבר ברור שכמה מיעדיה חסרי סיכוי להתממש.

כך למשל קובעת התוכנית יעד אוכלוסייה של 330 אלף תושבים. ב־2006 — על רקע תוכנית המתאר הארצית שקבעה חזון של פיזור אוכלוסין בין ארבע ערים גדולות — עוד אפשר היה לחשוב שמדור ביעד ריאלי. אולם כיום ברור כי החזון הזה לא הולך להתממש, על רקע הקצב הנמוך של גידול האוכלוסין בעיר. כיום מתגוררים בחיפה 280 אלף איש, ותוספת של 50 אלף תושבים בתוך שש שנים אינה סבירה. כמו כן על פי הלמ"ס, ב־2017 חוותה העיר הגירה שלילית, שצמצמה את אוכלוסייתה ב־2,000 איש. דבר נוסף שכנראה לא הולך להתממש הוא תוספת בנייה של 30 אלף דירות, מהן 14.3 אלף באזורים שיתפנו כמו חוות המיכלים, אצטדיון קריית ים ובסיס חיל הים.

מפרץ חיפה צילום: אלעד גרשגורן

התוכנית, שקידומה החל בתקופת ראש העיר לשעבר יונה יהב, קובעת פתיחה של העיר אל הים באמצעות שיקוע מסילת הרכבת, וקידום התחדשות עירונית בשכונות בת גלים, הדר והעיר התחתית, יחד עם הגדלת זכויות הבנייה בכל רחבי העיר. את העיר התחתית התוכנית מייעדת לאזור עם שימושים מעורבים של מרכז עסקים ראשי לצד מגורים, מוסדות ציבור, מסחר, הייטק, בילוי ופנאי, מלונאות. גובה הבנייה נקבע בהתאם לשכונות. בעוד שבמושבה הגרמנית וסביבתה נקבע כי הבניה תהיה נמוכה, בנייה של עד 9 קומות נקבעה בחלקו הצפון־מזרחי של מפרץ חיפה, בעיר התחתית, במרכז הכרמל, בציר הרכס ובמבואות הדרומיים של העיר. בנייה ללא מגבלת גובה נקבעה לשכונת בת גלים, בסמוך לשכונת סביוני דניה, ובלב מפרץ חיפה.

קו חוף נפרד

לקצב ההתקדמות האטי של גיבוש תוכנית המתאר כמה סיבות. ראשית, ועדת המשנה של המועצה הארצית (ולנת"ע) החליטה ב־2011 להוציא ממנה את אזור הנמל והמפרץ, דבר שהצריך להתחיל את התכנון מחדש. החלטת ולנת"ע נומקה בריבוי התשתיות הלאומיות במקום, שמצריך תכנון ארצי. סיבה נוספת לעיכוב היא 1,200 ההתנגדויות לתוכנית, שאילצו להכניס עשרות שינויים. עתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי לאחר אישורה, נגד מתן תוקף סופי לתוכנית, הביאה לעיכוב של שנה נוספת.

עינת קליש רותם, ראשת עיריית חיפה צילום: YNET

אחת המתנגדות לתוכנית לאורך שנות קידומה היתה עמותת שינוי בחיפה, שהקים איש העסקים גד זאבי, ואשר בהמשך גם הגישה את העתירה נגד אישורה. מתנגדת חריפה נוספת היתה עמותת חיים, בראשות עינת קליש־רותם, שנבחרה לראשת העיר בבחירות המוניציפליות האחרונות. קליש־רותם טענה במעמד ההתנגדויות ב-2015 כי התוכנית "דנה את חיפה לבינוניות", לא מקדמת אותה למאה ה־21, לא מתחשבת בתושבים ולא רואה את איכות חייהם לנגד עיניה. "החזון מיושן ואין קשר בינו לבין המימוש וההוראות. כל העיר נכנסה לאטרף בגלל 2 קילומטר של קו חוף שצריך לחבר לים, אבל מה עם יתר 13 הקילומטר של קו חוף שמופרדים על ידי מסילת הרכבת?".

על הוצאת אזור המפרץ, ששטחו כ־40 אלף דונם, כגודל עיר שלמה, אמרה קליש־רותם כי המהלך מייתר את תוכנית המתאר בגלל ההשפעה הרבה שיש לאזור המפרץ על יתר חלקי העיר: "השטח הזה הוא הסיבה שהעיר לא יכולה להפוך למטרופולין, מדובר בפצע". היא הגדירה את המפרץ כ"מוות של חיפה", ואת הפיתוח של חברת נמלי ישראל כ"מופקר". עוד אמרה כי צריך להקים שדה תעופה בינלאומי שיחבר את העיר לאירופה ויביא לה תיירים.

רני בנדר, חתנו של זאבי, אומר כי המחאה תימשך על אף אישור התוכנית, בפרט בסוגיית שדה התעופה הבינלאומי שדורשים המוחים: "לא אמרנו נואש, אנחנו עובדים מול משרדי הממשלה. בנושא של שדה התעופה למשל הלכנו לראשי רשויות בקריות, ויש לנו מסמך חתום כמעט מכולם כדי לבנות שדה בינלאומי". עוד לדבריו, תוכנית מתאר צריכה להסתכל קדימה למשך לפחות 50 שנה.

"התוכנית עברה תהליך מאוד ארוך, וביום שהיא אושרה היא כבר דרשה עדכון", אמר מהנדס העיר חיפה אריאל וטרמן. הרבה דברים כבר לא מעודכנים או שהחזון שלהם הוגשם בחלק מהנושאים, וכבר צריך להסתכל קדימה. למשל הוראות לבנייה לגובה והתחדשות עירונית דורשים עדכון משמעותי. וטרמן אמר כי עיריית חיפה היא ועדה

מוסמכת, וזה מאפשר לה לקבל החלטות בתחומים רבים וכך לעדכן את התוכנית בקצב מהיר יחסית. "התוכנית שאושרה מסדירה הרבה נושאים אחורה, והמבט קדימה יעבור עדכון במסגרת תוכנית נוספת שתיעשה על הפלטפורמה של התוכנית המאושרת".

תוכנית טיהור

פתח לשינוי ממשי בעיר מביאה תוכנית "עמק החדשנות", שנחשפה השבוע לראשונה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) וזוכה לתמיכת העירייה. תוכנית זו מתווה את התכנון העתידי עבור אזור המפרץ. להפתעת כולם, מציעה התוכנית לפנות את כלל המפעלים, לדרום ולצפון, המזהמים מהאזור, לטהר את הקרקע ולהקים מתחם אורבני עם פארק עצום, תעלות מים, מרינות ועיר שתבנה במודל של עירוב שימושים. אלא שתוכנית זו נמצאת בשלבים ראשוניים ביותר, וייתכנו הפרשי זמנים ביישום התוכניות.

לדברי וטרמן, סנכרון בין שתי התוכניות יצריך תהליך קצר יחסית של שנים אחדות, מכיוון שהבסיס קיים והכיוונים מוגדרים: "כשמינהל התכנון בהנהלה הקודמת שלו חתך החוצה את אזור המפרץ, וקבע שהוא יהיה בתוכנית נפרדת, היינו המומים מהיחס הזה שהיה מזלזל, והיום אנחנו רואים משהו הפוך, אנו רואים גוף ממשלתי שמסתכל על חזון, ולא דרך העיניים של תשתיות לאומיות. הם מסתכלים עלינו לפי הצרכים של מטרופולין שאמור לעבור שינוי".

עו"ד צבי שוב, המתמחה בתכנון ובנייה: "היה נראה כי מדובר ברגע מכונן וחשוב עבור העיר חיפה, שלאחר עשרות שנות המתנה אושרה תכנית המתאר. אלא שלא הכל ורוד בלשון המעטה". לדבריו, התכנית תוכננה שנים רבות אחר תחילת המגמות התכנוניות והצרכים שהיו בתחילת קידום התכנית, לפני שנים, כבר משתנים ולכן לא תמיד מתאימים למה שתוכנן בתחילת הדרך. כמו כן, התכנית קיבלה שינויים ומגבלות, והיה מצופה שתכנית המתאר תיתן דגש על צפיפות הבנייה, גובה הבנייה והתחדשות עירונית. בזכות הסמכות שניתנה לוועדה המקומית בחיפה היא תוכל כעת לאשר תכניות התואמות את תכנית המתאר".