"מצפים שאגיד שצריך לאפשר בגבעתיים מגורים לכולם. זה פופוליזם"

אישרתם לאחרונה תוכנית מתאר חדשה להתחדשות עירוני, עם קו מאוד נוקשה כלפי תמ"א 38. מה יש לכם נגד התוכנית?

"ככל שעובר הזמן אנחנו מצמצמים את התמורות וההטבות למי שרוצה לעשות תמ"א, אבל לא עוצרים לגמרי. זה עדיין כלכלי, אבל התנאים המיטיבים כבר לא קיימים, כלומר הדירות החדשות לא בהכרח יהיו גדולות יותר. המטרים שהיזמים יקבלו, קווי בניין (גבולות השטח הבנוי בתוך המגרש - נ"ב), מספר יחידות הדיור - כל הדברים האלה צומצמו מתוך מטרה לשמור על המרקם של גבעתיים ועל הרחובות הפנימיים שלה. לצד זה יש בתוכנית המתאר אזורים, בעיקר בשולי העיר, שהפוטנציאל שלהם למתחמי פינוי־בינוי בהם הוא גבוה יותר. אפשר לעלות בהם יותר לגובה, ולכן שם אנחנו לא נאפשר תמ"א בכלל, אלא רק פינוי־בינוי".

למה פינוי־בינוי כן, ותמ"א 38 לא?

"מתוך התפיסה שגבעתיים לא יכולה לעשות רק תמ"א, כי זו תוספת של דיירים בלי באמת לחדש את העיר. תמ"א היא חיזוק של בניין ספציפי. חידוש עיר זה לקחת אזור בנוי ונטול שטחים, ולחדש אותו ביצירת מבני ציבור חדשים, הרחבת כבישים, סלילת שבילי אופניים, הקצאת שטחים לגני ילדים, גינות ציבוריות וכדומה. אי אפשר לעשות את זה בתמ"א".

רן קוניק, ראש עיריית גבעתים צילום: עמית שעל

הציבור לא כועס שהשאיפות הנדל"ניות שלו נפגעו?

"הרבה פחות מבעבר. ככל שעברו השנים ואנשים שמעו את ההסברים המקצועיים, הם התחילו להבין יותר את התחום. בהתחלה אנשים לא הבינו את משמעות והשפעת פיתוח והתאמת המרחב הציבורי. קסמה להם האפשרות לקבל דירה חדשה בחינם, ואפשר להבין את זה. אז הם כעסו מתוך חוסר ידע והבנה. בסוף, גם אם יש מי שכועס, במקצוע שלי אתה לא יכול לרצות את כולם. אני מקבל בכל יום החלטות שמכעיסות ציבור כזה או אחר. אין דרך אחרת לנהל עיר. הכי קל זה לא לעשות כלום ולא להחליט כלום, אבל זה יכול להביא את העיר לסכנת קיום".

בעבר ראש עיריית תל אביב ואתה החזקתם בעמדת מיעוט בנושא, אבל לאחרונה נבחרו שורה של ראשי עיר שנוקטים עמדות דומות. הדוגמה הבולטת ביותר לעיר ששינתה כיוון זו השכנה שלך רמת גן, בעבר "בירת התמ"א".

"לדעתי כרמל שאמה הכהן הבין את הדברים עוד לפני שנבחר לראשות העיר רמת גן. ברמת גן הגזימו עם התמ"א, אישרו על ימין ועל שמאל. ידעתי שהם עושים טעות. אבל גם שאמה הכהן יצטרך בסוף לאזן את האמירות והמעשים שלו, כי מעבר לכותרות הגדולות, גם הוא מבין שאי אפשר למנוע לחלוטין מאנשים לעשות תמ"א. בסוף צריך לעשות את הדברים לא בצורה פופוליסטית ולא בצורה של ניצחונות מהירים".

“המדינה כאילו מאפשרת התחדשות”

התמ"א הוכתבה לכם מלמעלה על ידי הממשלה. הממשלה שתקום אחרי הבחירות תמשיך איתה?

"התמ"א נכשלה. הכוונה היתה שהתמ"א תביא לחיזוק של מאות אלפי בניינים בכל הארץ, ובעיקר בבניינים באזור השבר הסורי־אפריקני. בפועל זה לא קרה: היא הפכה לתוכנית של הריסה ובנייה של בניינים חדשים, באזורים הכי חמים ומבוקשים, כשרוב העניין מבחינת בעלי הדירות זה השבחת הנכס לפני החיזוק והביטחון.

"זה היה ברור שתמ"א 38 תיכשל, כי אין חיה כזו לעשות תוכנית שמתייחסת לכל המדינה כמקשה אחת. היא לא יכולה להתאים באותה מידה לגבעתיים, לחדרה ולקריית גת. אני לא בעד קיצוניות וביטול מוחלט של התוכנית, אבל צריך לעשות בה שינויים".

מה למשל?

"קודם כל, התוכנית לא מאפשרת היום ניוד זכויות. אם היא היתה מאפשרת ליזם לבנות פחות דירות בבניין שלו בגבעתיים ולקבל דירות נוספות בעיר אחרת, אז גם גבעתיים היתה פתוחה לזה

יותר, כי היה פחות עומס של יחידות דיור".

"גם העובדה שהמדינה מאפשרת מצד אחד לעשות תמ"א בערים צפופות, ומצד שני היא כאילו מאפשרת התחדשות עירונית, אבל התהליך לוקח שנים ארוכות בוועדה המחוזית - אז היא בעצם לא באמת מאפשרת התחדשות עירונית, אף שגבעתיים צריכה יותר התחדשות עירונית ופחות תמ"א.

"הממשלה מתנהלת בתחומים רבים בצורה חפיפניקית עם הסתכלות קדימה של שבועיים לכל היותר. אין שום תכנון, אין שום ראייה ארוכת טווח, אף שר לא מוכן להוביל תהליכים שהוא יודע שלא הוא יהיה זה שיגזור את הקופון עליהם".

איך צריך לנהל את ההתחדשות העירונית?

"במדינה מתוקנת היו קודם אומרים לעיריות תעשו תוכנית מתאר, ניתן לכם כוח אדם ותקציב לכך, ובתוך שנתיים תסיימו. בשנתיים האלה לא בונים כלום, רק מתכננים. גומרים את השנתיים האלה, כולם יודעים מה מותר, יש מסלול ירוק ויוצאים לדרך בבנייה מאסיבית.

"פה הכל הפוך: לא תכננת, המצאת חוק, לא התייעצת עם הרשויות, לא בדקת מה המשמעות, אז מה קרה בסוף? ראשי הערים נלחצו, עצרו והקפיאו. והממשלה מרוב שהיא לא מסוגלת לקחת אחריות על התחום וגם לא מקצועית, לא יודעת איך לפתור את הבעיה. אז מחפשים פתרונות הזויים איך לעקוף את ראשי הרשויות, שזה בחיים לא יכול לקרות.

"במקום לחפש איך לעקוף אותנו ולאשר בנייה בכל מיני ועדות מעל הראש שלנו, תנו לנו כלים. מצדי שיחייבו את ועדת התכנון המקומית להתכנס כל יומיים. ובסוף יש את הדבר החמור ביותר, שזה הפטור שיש בתמ"א מהיטל השבחה: אנחנו מצד אחד מוסיפים דירות, זה פוגע במצב הכלכלי של העיר כי כל דירה מעמיסה על התקציב השוטף שלנו כ־7,000 שקל בממוצע בשנה, וגם לוקחים לנו את הכסף שאמור ללכת לבניית תשתיות ומבני ציבור וחינוך. זה הזוי.

"התמ"א טובה כשכל שלושת השחקנים מרוויחים - היזמים, בעלי הדירות ותושבי העיר. היא לא יכולה להצליח כששני שחקנים מרוויחים ואחד סובל".

בוועדה המקומית גבעתיים לוקח בין שנתיים וחצי לשלוש להוציא היתר. איך אפשר להסביר כאלה פרקי זמן?

"פשוט מאוד. משכורת של בודק תוכניות, שהוא במקצועו הנדסאי רישוי, היא בערך 7,000 שקל לחודש. אתה עושה מכרז אחרי מכרז לאיוש התפקידים האלו, אנשים קמים באמצע הריאיון ואומרים 'במשכורת הזו אני לא מוכן לעבוד'. אבל משרד הפנים לא מאפשר הגדלת תקנים או משכורות. במינהל ההנדסה העובדים קורסים תחת העומס, וההתעסקות בבנייה היום לא דומה בכלל למה שהיה לפני חמש שנים. אם הבנייה היום היא משימה לאומית, אז תנו כסף, תקצו תקנים, תגדילו משכורות".

“לכל עיר גאוות יחידה”

על רקע העלייה החדה במחירי הדירות, גבעתיים הפכה לא נגישה לרוכשי דירה ראשונה ולכל מי שהוא לא עשירון עליון. זה מטריד אותך?

"אזור שהוא אזור ביקוש, שבו ההיצע קטן יותר מהביקוש – ותמיד בגבעתיים ההיצע יהיה קטן יותר מהביקוש - אני לא רואה מצב שהמחירים יורדים. אני יודע שזה לא פוליטיקלי קורקט, ושמצופה ממני להגיד שגם בגבעתיים צריך לאפשר לכל שכבות האוכלוסייה לגור, וצריך להיות שוויון, אינטגרציה וכדומה, אבל לא - זה פופוליזם. גבעתיים היא עיר בוטיק, עיר איכותית, עיר במרכז המדינה, עיר יקרה, אין בה שטחים וערך הקרקע בה הוא מטורף.

"הגיוון בעיר, וזה מהלך שמתבטא גם בתוכנית מתאר, שיהיו בה הרבה דירות קטנות. אנחנו לא רוצים שיהיו פה רק משפחות, אלא גם אפשרות לגור פה בשכירות לצעירים, סטודנטים, קהילה להט"בית, חד־הוריים וכדומה. זה הגיוון האמיתי של גבעתיים, ופחות הגיוון הסוציו־אקונומי. כנראה שלא יגורו פה אוכלוסיות קשות יום או עולים חדשים, והאמת שגם לא גרו פה מעולם. רוב האוכלוסייה פה היא חזקה, שיכולה לאפשר לעצמה לגור פה, ואני לא שם לי למטרה לשנות את זה".

יש הצדקה לקיום של גבעתיים כרשות בפני עצמה?

"כן. יש לנו עיר תאומה בגרמניה שנקראת אסלינגן, שהיא גם מחוז. כל מי שמסתובב שם עם רכב רואה שהוא כל כמה קילומטרים מגיע לעיירה קטנה אחרת עם שם שונה, שיש לה את הייחוד שלה, את ההיסטוריה שלה ואת גאוות היחידה שלה. גם בישראל לכל עיר במדינה, לכל קיבוץ ולכל מושב יש את ההיסטוריה שלו.

"אין לי שום בעיה שיש גבעת עדה ובנימינה וקריית אונו והוד השרון. זאת לא הבעיה. הבעיה היא איך אתה מנהל את כל האופרציה הזו בצורה יעילה וחסכונית לטובת התושבים. כל יישוב צריך לחזק את עצמו כמה שהוא יכול, אבל הניהול צריך להיות ניהול מטרופוליני. אין לי שום בעיה שיהיה מטרופולין שנקרא גוש דן. מצדי שחולדאי יהיה ראש המטרופולין, והניהול השוטף של דברים שהם קשורים לשיתופי פעולה ונושאים משותפים שגם אפשר לחסוך דרכם כסף, שיהיה מטרופוליני.

"אבל יש לזה מחיר מבחינת העיר הגדולה, כלומר תל אביב. בסוף מה זה ניהול יעיל? שכל הכסף וההכנסות מכל המטרופולינים נכנסים לקופה אחת, ומחולקים פר תושב בצורה כזו שיש באמת שוויון. לא כמו היום, שתושב בתל אביב יש לו יותר כסף מתושב גבעתיים, מפני שיש בעיר הרבה יותר אזורי מסחר ותעסוקה".

ב־2023 תל אביב ובת ים יתאחדו. זה לא מהלך נכון?

"אני חושב שזה גם עוול לעשות את זה לבת ים. היא צריכה להישאר בת ים. היא צריכה לקבל משאבים מתוקף היותה עיר בתוך המטרופולין, ולא לסבול מזה שאין לה מסחר ותעסוקה, אלא בעיקר מגורים והרבה אנשים מבוגרים".

מה המדיניות שלכם לגבי התפשטות הקורקינטים?

"אנחנו בעד השימוש, כי אנחנו בעד כל מה שיגרום לאנשים לוותר על הרכב הפרטי שלהם בנסיעות בתוך העיר. זה אחלה דבר. צריך כמובן לקבוע את כללי הבטיחות הראויים.

"עם זאת, אנחנו בתהליך של הסדרת האזורים שבהם ניתן להשאיר את הקורקינט בסוף השימוש, ואם אדם ישאיר את הקורקינט במקום שהוא לא אמור להשאיר, הוא ימשיך לשלם. אני לא מצליח להבין אנשים שנוסעים על קורקינט ומשאירים אותו באמצע המדרכה, למה לגרום לאנשים לפתח אנטי לכלי הזה? כל עוד מעמידים אותו באמצע אז הוא מפריע, וכל עוד אתה נוסע עליו במהירות על המדרכה הוא גם מסכן".

יש עוד דברים שאתם מנסים לעשות כדי לגרום לאנשים לוותר על שימוש ברכב?

"קווי התחבורה הציבורית שודרגו פה בצורה חסרת תקדים. פועל פה כרגע הפיילוט של באבלס וגם קווי מוניות שירות יתחילו בדצמבר. פועל פה מיזם התחבורה הציבורית בשבת נוע תנוע, וזה עדיין לא מספיק.

"הפתרון היחיד הוא הפעלת תחבורה ציבורית בשבת. אין צורך שהיא תעבוד באותה תדירות כמו בשאר השבוע. רוב האנשים לא ישתמשו בה, אבל זה המהלך שבאמת יגרום לאנשים לוותר על הרכב השני והשלישי שלהם. השאלה היא אם הממשלה בכלל מעוניינת להפחית שימוש ברכב פרטי. אין לה עניין אמיתי בכך כי היא מגלגלת הרבה כסף מהביקוש לרכבים".