המדינה מתחמקת מאחריות: "הרשות להתיישבות הבדואים הפלתה נשים על דעת עצמה"

המדינה חזרה בה מההסכם שמפלה נשים בחברה הבדואית בשלב הקצאת הקרקעות, וקבעה כי לא ניתן לקיים את הסעיפים המפלים בהסכם שהתגבש בין הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב לבין התושבים.

תגובת המדינה הועברה לבג"ץ בהמשך לעתירה שהוגשה לפני כחצי שנה על ידי שבע משפחות בדואיות מאום אל חיראן. בעתירתן טענו המשפחות כי המדיניות שגיבשה הרשות לפיתוח הבדואים מונעת מנערות קטינות את הזכות לרכוש מגרש ביישוב חורה, אך כן מאפשרת זאת לנערים קטינים. בית המשפט החליט כי לנוכח עמדתה החדשה של המדינה יש לדחות את העתירה על הסף.

בתגובת המדינה נכתב כי חלקים מן ההסכם אינם עולים בקנה אחד עם החלטות מועצת מקרקעי ישראל ונוהלי רשות מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת קרקעות. בהמשך נכתב כי "במסגרת החלטות הוועדה, ולמען הסר ספק, ההסכם ייושם באופן שוויוני, וללא כל הפליה מגדרית".

בהמשך תגובתה המדינה התנערה באופן מלא מההחלטה להפלות נשים בדואיות והטילה את האשמה על מנכ"ל הרשות לפיתוח הבדואים יאיר מעיין, בטענה כי פעל על דעת עצמו בלבד. "הסכם זה לא הועבר לאישורה של ועדת הפשרות, והוא נחתם על דעתו של משיב 1 בלבד (מעיין — ד"ל)".

אילוסטרציה צילום: חיים הורנשטיין

לפני הגשת העתירה, נציגי הרשות נימקו את האפליה המגדרית בכך שהתנהלות זאת נעשית בהתאם למסורת המגזר הבדואי ולמעמדה של האישה בחברה הבדואית. אחד מעורכי הדין של חלק מהעותרים ציין כי שוחח עם מעיין וזה אמר לו: "החלוקה אינה שוויונית מגדרית. אני לא אשם שאיתרע מזלו של הלקוח שלך ויש לו בנות".

בעקבות העתירה ולאור תגובת המדינה, נציגי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ורשות מקרקעי ישראל גיבשו הצעה חדשה, על דעת מחלקת הבג"צים, המשנה לפרקליט המדינה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפיה יתרת המגרשים המיועדים למפוני אום אל חיראן ביישוב חורה שבנגב לא תשווק על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) למשך חמש שנים. במהלך תקופה זו יוכלו המשפחות המתפנות שיעמדו בתנאי הזכאות לרכישה ולפי החלטות רמ"י שאין בהן אפליה מגדרית, להגיש בקשות לרכישת מגרשים. בקשות אלה ייבחנו ויאושרו על ידי הרשות לפיתוח הבדואים בנגב ורשות מקרקעי ישראל.

את העותרים הבדואים ייצגו עורכי הדין משה קריף וגולן קאשי.