חיים ביבס: "הקבלנים מדברים על חיי אדם, אבל דואגים רק לעצמם"

איך ישנת בלילה שלאחר הבחירות?

"ישנתי מצוין. תהיה ממשלת אחדות. אנחנו נמצאים לפני אתגרים מדיניים וכלכליים, שיכללו קיצוצים. רק מנהיגות רחבה עם הליכוד, כחול לבן והמפלגות הלאומיות תוכל לעמוד באתגר. ממשלה צרה תחזיק מעמד לא יותר משנה וחצי, ואביגדור ליברמן מישראל ביתנו הוא קודם כל ימני, לכן הוא לא יישב עם הסיעות הערביות".

ליברמן יישב עם החרדים?

"בסוף יש סוגיות בודדות שליברמן הציב, שזה חובת לימודי ליבה במוסדות החינוך, חובת גיוס וביטול חוק המרכולים. זה בכלל לא רלוונטי מה אמרו לפני הבחירות. עכשיו כולם תלויים בכולם. אם כל אחד יתבצר בעמדתו נמצא את עצמנו בבחירות שלישיות. אנחנו במצב חירום, וזאת הזדמנות אדירה לאחד את כוחות הליכוד, כחול לבן, ליברמן והסיעות הציוניות".

הדתיים יסכימו שמרכולים יהיו פתוחים בשבת?

"מהתחלה חוק המרכולים היה התערבות גסה בסטטוס קוו קיים. ההחלטה על פתיחת המרכולים בשבת לא צריכה בכלל להיות של הממשלה. היא צריכה להיות של הרשות המקומית שמכירה הכי טוב את התושבים שלה. למעט קיצונים מהצד החרדי ומהצד החילוני שהתבטאו בעניין והרוויחו כמה קולות, אף אחד לא הרוויח. מי שמפסיד מהקיטוב שנוצר הם התושבים. בסוף מי שצריך להחליט בעניין זה ראש העיר".

חיים ביבס. בן 50, גר במודיעין צילום: ענר גרין

ראש העיר צריך להחליט? ממש השבוע בית המשפט החליט שהממשלה יודעת טוב יותר מראש העיר מה הציבור צריך, וביטל את החלטת ראש עיריית רמת גן להקפיא את תמ"א 38.

"תמ"א 38 זה סיפור אחר כי זאת תוכנית שהממשלה יזמה, ולא תוכנית עירונית. בכל זאת יש רצף שלטוני שראש העיר צריך לכבד, ואם הוגשו לו בקשות להיתרים הוא לא יכול שלא לדון בהן. הוא יכול לדון ולסרב, אבל לא להתחמק מלדון. בזה בית המשפט צדק. אבל ראש העיר צודק בדבר אחר: את הקבלנים לא מעניינים התושבים, רק הכיס שלהם. הם בונים בניין ובורחים. מי שצריך לדאוג אחר כך לגן ילדים זה ראש העיר. התושב שכל יום בא לעירייה ומתלונן שעדיין לא קיבל טופס אכלוס לדירה שהוא קנה, יום אחרי שהוא יקבל את הטופס הוא יבוא להתלונן שאין לו גן ילדים, ובצדק. לכן המרכז לשלטון מקומי תומך בעיריית רמת גן ויצטרף לערעור שלה לעליון".

מה דעתך על תמ"א 38?

"התמ"א היא רעה חולה שקמה מתוך כוונה טובה, אבל היא היתה אמורה להביא לחיזוק מבנים בפריפריה, בעיקר בצפון, בסמוך לשבר הסורי אפריקאי. בסוף יצא שהמטרה שלה היא עוד נדל"ן באזורי הביקוש. בפעם האחרונה שבדקתי רמת גן לא נמצאת בשבר בסורי אפריקאי. אז שהקבלנים לא יספרו סיפורים שהם דואגים לחיי אדם. הם דואגים רק לעצמם".

רשות מקרקעי ישראל לא מקיימת הסכם

אי אפשר להאשים את הקבלנים בכך שהם רוצים לבנות, ודאי כשהמדינה מעודדת אותם ורק רוצה לראות עוד דירות ופחות תשתיות.

"נכון. גם שרי הפנים והשיכון בעבר רק תכננו יחידות דיור, ולא שום דבר אחר. על הרקע הזה התחילו עם הסכמי הגג. גם לי כראש עיריית מודיעין יש הסכם גג ל־12.5 אלף יחידות דיור ועצרתי אותו ב־8,000 כשהבנתי שרשות מקרקעי ישראל לא עומדת בהסכם. ההסכם אומר שמבני הציבור צריכים להיבנות לפני הדירות, ובסוף אני מתחיל לאכלס שכונה ששיווקתי כבר לפני שלוש שנים ומוצא את עצמי רב עם משרד האוצר על תקציב למבני חינוך".

כל הרעיון היה שהתשתיות ייבנו לפני הדירות.

"גם בקריית גת עשו הסכם גרוע, ובסוף הבניינים עמדו מוכנים בלי תשתיות. הפקידים ברשות מקרקעי ישראל מתחשבנים אתי על דברים קטנים אחרי שהרוויחו את המיליונים שלהם משיווק הקרקע. אם הם חושבים לשחק אתי משחקים אני אעצור הכל. אם הם לא יודעים לעמוד בהסכם, ולתת מעטפת מלאה לשכונה חדשה שקמה, בלי פקיד שמתנהג כמו חנווני ורואה הכל דרך החור בגרוש - שיתכבדו ויעבירו לרשויות המקומיות את התקציב והן יבנו את התשתיות בעצמן. אנחנו יודעים לעשות את זה הרבה יותר טוב מהמדינה".

אז מה לדעתך הפתרון לבעיה ביישום של תמ"א 38?

"בסוף צריך לעזור לפריפריה. אני לא רואה את כל הקבלנים שמתלוננים על סיכון חיי אדם רצים לבנות בפריפריה. בסוף מי שדואג לתושבים זה לא הקבלנים, זה ראשי הערים. הקימו רשות להתחדשות עירונית שאמורה להשקיע 400 מיליון שקל בפריפריה. אני עוד לא רואה שזה קורה. מה שצריך לעשות זה לחייב את הקבלנים בהיטלי השבחה. עם הכסף הזה אפשר להרוס מבני ציבור ולהקים אותם מחדש, לשפץ אותם. כל פעם שאני מבקר בבית שאן, שמשם המשפחה שלי, אני רואה ששיפצו עוד שני בניינים. כל בית שאן זה 16 אלף תושבים, כמו שכונה במודיעין. המדינה מרוויחה מיליארדים מקרקעות באזורי ביקוש. היא יכולה להשקיע 10% מזה בחיזוק בניינים בבית שאן או בערים אחרות בפריפריה. אפשר לאשר תנאי שקבלן שבונה באזור ביקוש, יחזק בניינים בפריפריה. אבל הקבלנים רוצים לא לשלם שקל".

מה לדעתך יעלה בגורל תמ"א 38 במאי 2020, עם פקיעת התוקף שלה?

"אם תמ"א 38 נועדה לחזק בניין בודד ברמת גן - עדיף לבטל אותה. אנחנו במרכז לשלטון מקומי הבהרנו שהתמ"א חייבת להשתנות, ואם מתכוונים להאריך אותה אחרי מאי 2020 בגרסתה הנוכחית אז עדיף לבטל אותה. מי שיקבע בסוף זאת הממשלה ולצערי עד דצמבר כנראה לא תהיה כזאת, אז צריך לחכות בסבלנות".

בסוף הטענה בנוגע לדיור, היא שהמדינה מתייעלת אבל הביורוקרטיה ברשויות המקומיות נשארת מסורבלת והכל תקוע שם.

"זה לא נכון. הכל אמירות נבובות של קבלנים. ברשויות המקומיות לא תקוע כלום. אנחנו בתקופה של מעבר למערכת מקוונת. אם קבלן מגיש בקשה להיתר בנייה כמו שצריך, זה קורה מהר. יש הרבה אדריכלים שלא הכינו את עצמם למעבר למערכת מקוונת, וזאת התוצאה".

צריך ארנונה אחידה

בוא נדבר על ארנונה והפערים בין הערים.

"מאז חוקי ההקפאה, יש עיוות בארנונה ולרשות המקומית אין שליטה עליה. מה שצריך זה צו ארנונה אחיד ותעריפים שונים בכל רשות. מי שרוצה לגור ברמת אביב ייקח בחשבון מה גובה הארנונה שם. לרשות המקומית צריך לתת חופש מלא לקבוע: אם התושבים יירצו עוד כסף לחינוך הארנונה תגדל".

שנים מדברים על צו ארנונה אחיד. למה זה לא קורה?

"כי זאת הצעת החלטה לא פופולרית. הבינו מהר שכדי ליישם את זה צריך להעלות ב־40% את הארנונה. התאחדות התעשיינים למשל התנגדה להצעה ממניעים אישיים לחלוטין, כי גם להם אכפת רק מעצמם. מי שחושב שהרשויות הן הכיס העמוק, שיואיל ויילך למקום אחר. רשות מקומית לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד שקל".

אבל התוצאה היא שבסוף ראש עיר לא רוצה לבנות דירות כי הארנונה הפסדית וכן רוצה שטחי תעסוקה כי הארנונה רווחית.

"זאת אמירה פופוליסטית. אין ראש עיר שלא רוצה תושבים. בסוף ארנונה היא מרכיב קטן מהתקציב של עירייה. בערים קטנות היא מכסה 30% מהתקציב, בערים בינוניות 40% ובערים גדולות 60%. הבעיה היא שתפיסת העולם במשרדי הממשלה היא סקטוריאלית. למעמד הביניים נמאס ששודדים לו את הכיס. לא ייתכן שעיר שעובדת קשה כדי להתחזק ועולה בדירוג הסוציואקונומי נענשת בכך שמורידים לה את מענקי האיזון. בדירוג האחרון ראשי ערים קפצו משמחה שירדו בדירוג, כי הם ידעו שהם יקבלו יותר מענקי איזון. התפיסה צריכה להיות הפוכה: מי שמצטיין — שיקבל תמריצים. מענקי עידוד במקום איזון. שישלחו אנשים חזקים לפריפריה".

נתניהו היה ראש ממשלה טוב או רע לראשי ערים?

"נתניהו היה ראש ממשלה מצוין לראשי ערים. בתקופתו מענקי האיזון לערים חלשות גדלו ב־30%. הוא זה שהכריע בנושא הסייעת השנייה, ובתוכנית הרב שנתית לצפיפות בכיתות. עם תוכנית 922 שנותנת 15 מיליארד שקל למגזר הערבי, בנוסף להשקעות במגזר הדרוזי והבדואי, כל אלה היו בתקופת נתניהו".

אגב ערים, אם רוצים לחסוך לא צריך לאחד רשויות?

"גם זה פופוליזם. יש 257 ראשי רשויות נבחרים. בממוצע יש פה ראש עיר על כל 38 אלף תושבים. פה רוצים לאחד רשויות לא כדי לייעל. מדברים עכשיו על 20 מחוזות שינהלו אותם עסקנים של המפלגות".

זה הגיוני שרמת גן וגבעתיים הן רשויות נפרדות?

"כן. כי כל מי שגר ברמת גן ובגבעתיים יודע שהן ערים עם אופי שונה לחלוטין. אומרים שצריך לאחד את כל בקעת אונו. אור יהודה וסביון זה אותו דבר? כל עיר זה עולם בפני עצמו".

איך השלטון המקומי עוזר לעיר כמו טבריה, ששם מתקיים סכסוך בין ראש העיר לבין שר הפנים?

"העניין האישי לא רלוונטי. ראש העיר שהציבור בחר בו צריך להקים מועצה. וגם חברי המועצה נבחרו בבחירות דמוקרטיות, בדיוק כמוהו. שיתכבד וישלב אותם במועצת העיר. צריך לעשות תוכנית הבראה לטבריה. אנחנו מסייעים בכך, ומתוך 11 רשויות מקומיות שלא הצליחו להעביר תקציב, נותרו ארבע רשויות: טבריה, ירכא, עוספיא, ורהט, אני מאמין שבקרוב טבריה תישאר האחרונה".