יזמי מתחם הקאנטרי בבת ים הגישו תביעה נגד העירייה: "לא היה כל שינוי בנסיבות"

בעקבות הודעתה של עיריית בת ים לפיה היא מבטלת את עסקת הקאנטרי, הגישו יזמי המתחם משפחת קופרלי מבעלי רשת חצי חינם, אריה בר לשעבר מנכ"ל משרד הפנים וכיום הבעלים של חברת הנדל"ן- מגדל טופ נדל"ן, וחברת ארמונות חן בבעלות משפחת הקבלנים בן גרא, תביעה לבית המשפט המחוזי בת"א ובה הם מבקשים למנוע את ביטול ההסכם גם באמצעות בקשה לצו מניעה נגד העירייה.

בכתב התביעה טוענים היזמים לחוסר סבירות והיעדר תום לב מצד העירייה, היות ולטענתם זו לא ערכה על כך דיון מתאים במועצת העיר, ולא הונחה תשתית עובדתית מתאימה בפני אלה שקיבלו את ההחלטה. בשורה התחתונה טוענים היזמים באמצעות עורכי הדין עודד ישראלי וקובי רוזנברג, כי לא היה כל שינוי בנסיבות או במצב הכלכלי של העירייה אשר בגינם ניתן היה לבטל את ההסכם. לטענתם, רצונה של העירייה לשפר את מצבם הכלכלי בין היתר באמצעות תמהיל הבינוי בתוכנית לא יכול להוות סיבה ראויה לביטול ההסכם, במיוחד לאור אישורה של התוכנית על ידי הוועדה המחוזית.

מתחם הקאנטרי בת ים אחד משני מתחמי התוכנית (ארכיון) צילום: אוראל כהן

"בנסיבות אלה, הנימוק "החדש" של סגירת מגרשי הטניס והקאנטרי כעילה לביטול ההסכם אינו אלא תירוץ. עניין זה היה ידוע עוד לפני שנים. העירייה עצמה הציעה מקומות חלופיים לפעילויות אלה, ואף המבקשת ניסתה לסייע בעניין, והוועדה המחוזית לתכנון ובניה דחתה התנגדויות בקשר לכך וקבעה שתנאי להריסת הקאנטרי הקיים במקום, הנו בניית קאנטרי קלאב חלופי במיקום אחר", לשון התביעה.

בתביעה התייחסו היזמים גם להתבטאויותיו של ראש העיר הנוכחי צביקה ברוט אשר כינה את היזמים בדף הפייסבוק שלו כ"קומבינטורים" וכתב כי בכוונתו "להחזיר את בת-ים לבת-ימים". בתביעה נכתב על ידם, "המבקשת אינה מחווה דעה על סגנונו של ראש העיר. איש איש וסגנונו.

יחד עם זאת המבקשת חפצה לציין את הדברים הבאים: העובדה כי המבקשת חתמה על הסכם עם העירייה – לאחר זכייה במכרז ולאחר שהמבקשת הציעה סכום גבוה ב- 30 מיליון שקל מהאומדן שפרסמה העירייה במסגרת המכרז – ולאחר מכן ההסכם האמור אושר על ידי מליאת מועצת העירייה וכן על ידי משרד הפנים, לאחר שהוגשה חוות דעת משפטית, שמאית והנדסית מטעם העירייה, התומכת בהתקשרות עם המבקשת, לא הופכת את המבקשת ואת בעליה, ל"קומבינטורים".

נהפוך הוא; ההתקשרות בין הצדדים הייתה פרי תהליך סדור, חוקי, שאמור להניב תשואה בסכומי עתק לעירייה עצמה. התהליך לווה בכל חוות הדעת הרלוונטיות הנדרשות וזכה לכל האישורים הנדרשים. נדרשת מידה לא מבוטלת של חוצפה – שבנסיבות העניין אולי עולה אף כדי לשון הרע – כדי לכנות את המבקשת ובעליה כ"קומבינטורים"".

ההסכם למתחם הקוממיות-מלאכה או כפי שהוא מוכר בעיר בת ים כהסכם "הקאנטרי", נחתם בתחילת 2014. בהיעדר עתודות קרקע משמעותיות לעיר, החליטה העירייה, אז בראשותו של יוסי בכר לקדם תוכנית שתוכל לספק הכנסות לעיר ותגדיל את שטחי המסחר והתעסוקה וכן את היקף מבני הציבור שברשות העיריה. כך, גובשה תוכנית מתחם הקוממיות והמלאכה במתווה של עסקת קומבינציה בין העיריה ליזמים ולאחר פרסום מכרז נחתם ההסכם. לפי הערכת שמאי שווי הנכסים שתקבל העירייה עומד על 400 מיליון שקל וההכנסות מארנונה מכלל הפרויקט יגיעו ל-60 מיליון שקל בשנה. כמו כן הוחלט כי עד מימוש התוכנית ישלמו היזמים לעירייה 7 מיליון שקל מידי שנה, ועד כה הועבר לעיריה תשלום של 42 מיליון שקל.

בכירים בעירית בת-ים מסרו בתגובה: ״נגמרה התקופה שאפשר לעשות קומבינות על גב הקופה הציבורית, ולהגיש לתושבים את החשבון. היזם חטף מכה קשה לאחר שראש העיר ביטל את התכנית, בגיבוי מועצת העיר, כפי שהתחייב, עד שתמצא תכנית אחרת שלא הורסת את הקאנטרי היחיד בעיר. אף אחד לא מתרגש מהגשת התביעה, כשברור לכולם שליזם אין שום קייס. ההליכה לבית המשפט היא צעד מצוין, שיאפשר לחשוף שם לציבור בפעם הראשונה את כל הקומבינות שנעשו על הגב של התושבים. היזם יכול להמשיך ולנסות להרוויח כסף במקום אחר, ואנחנו נמשיך לשמור על הקופה הציבורית ועל האינטרס של תושבי בת-ים״.

מעירית בת-ים נמסר כי תגיב בבית המשפט.