העליון הורה להרוס קומות מגורים בבניין מאוכלס

בית המשפט העליון דחה השבוע את בקשת חברת ש.י שפץ וקנין להאריך את מועד מימוש צווי ההריסה ל־3.5 קומות בלתי חוקיות שבנתה בפרויקט לב העיר בקריית מלאכי. זה פרק נוסף במלחמה הארוכה של בית המשפט העליון בעבירות בנייה, לאחר שנים ארוכות של עצימת עין מצד הרשויות, ועבירות חוזרות ונשנות של יזמים.

השופט ג'ורג' קרא קבע, כי לא שוכנע שקיים אופק תכנוני להכשרת הקומות כפי שטוענת החברה, ועל כן יש לבצע את ההריסה במועד. כעת מצויה החברה במירוץ להכשרת הבנייה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום, לפני כניסת צווי ההריסה לתוקף בחודש יוני. מימוש הצווים על ידי המדינה, אם וכאשר, יהווה מקרה נדיר של קומות עליונות אטומות בתוך בניין מגורים מאוכלס.

ג'ורג' קרא שופט ביהמ"ש העליון

תחילת הפרשה ב־1999, אז רכשה החברה את הקרקע במכרז של רשות מקרקעי ישראל. על פי התוכנית המאושרת, הפרויקט אמור היה לכלול שני בניינים, אולם בהמשך קיבלה החברה היתר להקמת בניין שלישי של 6.5 קומות, אולם בפועל היא הקימה בניין של 10 קומות. לימים נקבע כי היתר הבנייה ניתן שלא כדין, ובתום הליך משפטי, קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע כי 6.5 הקומות שנבנו בהתאם להיתר ונמכרו לדיירים תמימים יאוכלסו, מאחר שהרוכשים הם אנשים "קשי יום".

ניסיונות החברה להכשיר את הקומות הלא חוקיות בוועדה המחוזית כשלו, כאשר בית המשפט העליון קבע כי אין לדון בהכשרתן והקומות, עם 18 דירות בהן, נאטמו. בנוסף, מלבד הקומות הלא חוקיות, ביצעה החברה עבירות בנייה נוספות כאשר הקימה חניון עילי ולא תת קרקעי.

במקביל להליך המנהלי התנהל גם הליך פלילי, במסגרתו הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות על חוק התכנון והבנייה ואי קיום צווים. על הנאשמים הוטלו קנסות גבוהים בסך 6 מיליון שקל ומאסר על תנאי, והחברה נדרשה להתאים את הבניין השלישי להיתר הקיים ולהרוס את הקומות העליונות, שכבר נאטמו. מועד כניסת הצווים לתוקף נדחה ב־24 חודשים ממתן גזר הדין עד לחודש אפריל 2019.

לאחר שערכאות שונות דחו את בקשת החברה לאי קיום הצווים, הגישה החברה ערעור לבית המשפט העליון, בו טענה כי בתי המשפט שגו כאשר קבעו כי אין אופק תכנוני להכשרת הקומות, בעוד החברה פעלה במלוא המרץ להכשרת הבינוי, והעיכובים בהכשרתו רובצים לפתחה של הוועדה המחוזית.

מנגד טענה המדינה כי יש לדחות את הבקשה ואין להכשיר בדיעבד את הקומות העליונות, שאין כל תוכנית ממשית להכשרתן ואין אופק תכנוני שיצדיק את עיכוב ביצוע הצווים. המדינה אף דחתה את הטיעון כי העיכוב נגרם בשל התנהלות הוועדה המחוזית והוסיפה כי גם הפסיקה בשנים האחרונות מדברת על צמצום בהארכות לביצוע צווי הריסה לעברייני בנייה. דוגמה לכך היא הריסת מתחם ירקונים בפתח תקווה שנהרס לפני כשנה, לאחר שנים ארוכות של נסיונות להכשיר את הבנייה ולדחות את צווי ההריסה.

השופט קרא הדגיש כי קבלת בקשה להארכת ביצוע צווים תינתן רק במקרים חריגים כאשר יש שאלה בעלת חשיבות ציבורית או מחשש לאי צדק מהותי, ו"לא שוכנעתי כי קיים אופק תכנוני להכשרת הקומות העליונות".

מבדיקה שערך כלכליסט בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום עולה כי החברה הגישה תוכנית לוועדה המחוזית אשר מכשירה את הקומות הלא חוקיות, אשר המדינה צפויה להתנגד לאישורה.

את המדינה ייצג עו"ד דוד פרוינד מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה. את חברת ש.י שפץ וקנין ייצגו עוה"ד שחר פטל וטליה בלזר ממשרד הרצוג פוקס נאמן.