קרבות הטריטוריה מתחדשים: הרשויות המקומיות מתחממות על הקווים

הוועדות הגאוגרפיות חוזרות לפעול, כשנה וחצי לאחר שהושבתו בעטיים של סבבי הבחירות הבלתי נגמרים לכנסת. הגופים הללו, שהקים משרד הפנים, אחראים על סימון מחדש של הגבולות בין הרשויות המקומיות, במקרים שיישוב כלשהו מבקש להתרחב, ועל חלוקה מחדש של ההכנסות בין הרשויות, במקרה שרשות ענייה דורשת חלק מההכנסות של רשות שכנה עשירה.

155 ועדות קיימות חזרו לפעול השבוע, יחד עם עוד 8 חדשות, במחוזות מרכז, דרום וירושלים, ואליהן יצטרפו בקרוב 13 ועדות נוספות במחוז צפון. פעילות הוועדות הגאוגרפיות, שהוקמו לראשונה ב־2016 וכבר קיבלו החלטות ב־48 נושאים, מציתה מאבקים חדשים בין רשויות מקומיות. מטרת הוועדות להביא לצדק חלוקתי הוגן יותר בין רשויות עשירות, שבין היתר זכו בשטחי תעסוקה נרחבים, ובין רשויות שכורעות תחת הנטל. אך יש הטוענים כי הוועדות הללו משמשות בעיקר חותמת גומי להקמת שכונות מגורים בנות אלפי דירות על חשבון שטחים פתוחים ויישובים חקלאיים. המבחן של משרד הפנים יהיה להכריע בין הצורך בתוספת יחידות דיור ובין הצורך לשמור על יציבות פיננסית של רשויות מקומיות.

"אנו ממשיכים בכל הכוח את העשייה לחיזוק חוסנן הכלכלי של הרשויות, גם באמצעות הוועדות הגאוגרפיות”, אמר שר הפנים אריה דרעי. “החתימה על מנדטים חדשים לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות תוביל לצמצום פערים והגברת השוויון. חזרת מינהל התכנון למשרד הפנים תקל על עבודת הוועדות הגאוגרפיות, תוך ראייה כוללת של הצד התכנוני, התחבורתי והצרכים המוניציפליים של הרשויות". עם זאת, בכירים במשרד הפנים מודים שמודל ההכנסות של הרשויות המקומיות זקוק לשידוד מערכות משמעותי בהרבה מזה שיכולות לבצע עשרות ועדות גיאוגרפיות. בין השאר מדברים שם על קרן מרכזית אחת שתחלק את הכספים בהתאם לצורכי כל רשות.

בית דגן מול עמק לוד

הוועדות החדשות ידונו בבקשות לשינוי גבולות וחלוקת הכנסות מארנונה ברחבי הארץ. אחת מהן היא בקשתה של המועצה המקומית בית דגן להרחיב את שטח השיפוט שלה ב־450 דונם, על חשבון המועצה האזורית עמק לוד. זאת בעקבות קידום שתי תוכניות מפורטות של משרד השיכון שמכפילות את מספר יחידות הדיור בבית דגן. היישוב מונה כיום 1,700 יחידות דיור, והתוכניות מאפשרות תוספת 2,000 יחידות דיור בשטח צמוד דופן לתחום השיפוט של בית דגן ממזרח, המצוי בשטחה של המועצה האזורית עמק לוד. מנגד, עמק לוד לא תוותר בקלות, לאחר שכבר נגסו ממנה שטחים משמעותיים ממושב ניר צבי, לטובת הקמת שכונה בלוד.

נתניה מול עמק חפר

נתניה דורשת להעביר לתחומה 570 דונם מהמועצה האזורית עמק חפר, בהתאם לתוכנית ותמ"ל חבצלת, שכבר מקודמת במרץ וכוללת 3,500 יחידות דיור ושטחי תעסוקה. התוכנית פורסמה להפקדה בחודש מרץ השנה ומצויה לפני הליך התנגדויות. עמק חפר מתנגדת נחרצות לסיפוח השטחים, אך בעיריית נתניה משוכנעים שהשטחים צריכים לעבור לרשותה: "התוכנית תאפשר הקמה של שכונה חדשה צמודת דופן לגבול הצפוני של נתניה, תוך יצירת חיבור חדש למחלף חבצלת, והיא עתידה לתת מענה להרחבות בחלק מיישובי עמק חפר".

עמק חפר. נתניה דורשת ממנה 570 דונם לצורך בניית שכונת מגורים צילום: עמק חפר

חבל מודיעין מול אלעד

אלעד דורשת חלק מההכנסות שחבל מודיעין מקבל מבסיס נחשונים. הבסיס חולש על 2,300 דונם, והוא גובל בצפונו בשטח ללא שיפוט, מדרום לראש העין. השטח סביב הבסיס פתוח ובעל ערכיות גבוהה, הוא מוגן כשמורה מוכרזת (נחל שילה) וכיער (ציר הגבעות), ונכלל במסדרון האקולוגי הארצי. על פי הערכות, הבסיס מניב ארנונה של 4 מיליון שקל בשנה.

אלעד מרוחקת כ־2 ק"מ בלבד משטח הבסיס, והיא הרשות המקומית החלשה ביותר במרחב. שאר הרשויות במרחב — שוהם, ראש העין והמועצה האזורית דרום השרון — גם מרוחקות יותר וגם מוגדרות בסיווג של רשות יציבה או איתנה.  

חבל מודיעין. אלעד דורשת חלק מההכנסות שחבל מודיעין מקבל מבסיס נחשונים צילום: זד פילמס

טירה מול דרום השרון

טירה צריכה לקבל 140 דונם מהמועצות האזוריות דרום השרון ולב השרון. הוועדה הוקמה לבקשת רשות מקרקעי ישראל, לאחר אישור הקמת 606 יחידות דיור בדרום מערב טירה ביולי 2019. במועצה האזורית דרום השרון מבהירים כי כבר נתנו הסכמתם להעברת 100 דונם לטובת טירה מתוך הכרה בצורך של טירה להתרחב, אך חוששים כי הדרישה תהיה לשטח נוסף. "סיכמנו על העברת 100 דונם מקיבוץ רמת הכובש לטירה, שנמצאים כבר בתהליכי השבה", אומרת ראשת המועצה אושרת גני גונן, "אך אני שומעת שמדברים על 400 דונם לטובת טירה, ולזה נתנגד. זה יחסל שטחי חקלאות ניכרים ויפגע באופי החקלאי של הקיבוץ. בטירה יש המון עתודות קרקע פרטיות, ועל זה צריך לתת דגש לפני שלוקחים מאות דונמים של שטחים חקלאיים פתוחים. יש מקום לממש את השטחים בתוך טירה ולצופף בינוי בתוך עיר ערבית ולא רק בערים יהודיות".

עוד הוסיפה גונן: "רק לפני שבוע הודיעו לי שהוועדה הגיאוגרפית ממליצה להעביר 900 דונם מכפר סירקין ונחשונים לאלעד. אין שום היגיון תכנוני בזה כי אין רצף טריטוריאלי עם אלעד. את מחנה סירקין מפנים לטובת 12 אלף יחידות דיור, ועכשיו רוצים גם את 'סירקין הקטנה' לטובת 6,000 יחידות דיור נוספות. אם רוצים שכונה לחרדים, שזה מוצדק לגמרי, שייקחו כמה אלפי יחידות דיור משטח המחנה".

ראשת מועצת דרום השרון, אושרת גני גונן. “בטירה יש עתודות קרקע, ולנו לוקחים שטחים חקלאיים"

דרום השרון. הסכימה להעביר לטירה 100 דונם, אך חוששת שהמספר יגדל צילום: אוראל כהן

כפר קאסם מול ג’לג’וליה

הוועדה הגאוגרפית תבחן חלוקת הכנסות מאזור התעשייה נוף הארץ בכפר קאסם למועצות המקומיות ג'לג'וליה וכפר ברא. בכפר קאסם פועל אזור תעשייה המפיק ארנונה נאה. השטח לא מוסדר תכנונית, וכיום ישנו ניסיון להסדיר את חלקו במסגרת תוכנית לאזור תעשייה נוף הארץ, שמקדמת לשכת התכנון של מחוז מרכז במינהל התכנון. כעת נבחנת חלוקת הכנסות מאזור התעשייה הזה כדי לסייע לרשויות המקומיות החלשות ג’לג’וליה וכפר ברא, הסמוכות לכפר קאסם. חלוקת ההכנסות נוגעת לשטחים בתוכניות מאושרות בלבד. במקביל מתקיימים דיונים לחלוקת הכנסות בין ראש העין וכפר קאסם מפארק התעשייה אפק.

בעיריית כפר קאסם מוחים על המהלך, שכן מצד אחד הם מתקשים להסדיר את אזור התעשייה הבלתי חוקי, בשל קיומם של אזורי תעשייה באזור כמו אפק בראש העין, ומצד שני רוצים לקחת ממנה הכנסות: “העירייה מופתעת ואף משתוממת לאור העובדה שסוגיית חלוקת ההכנסות עולה בטרם תכנון השטחים הנידונים. לא זאת אף זאת העירייה משתוממת מכך שבסמיכות לרשויות הנדונות ישנן רשויות חזקות עם הכנסות גדולות פי עשרות אחוזים. ראוי היה שחלוקת ההכנסות תהיה בין כל הרשויות באזור, הן החזקות והן המוחלשות, ולא לקחת את הרשויות המוחלשות ביותר ולחלק ביניהן את המשאבים הדלים”.

תל שבע מול בני שמעון

המועצה המקומית תל שבע צריכה לקבל 2,100 דונם מהמועצה האזורית בני שמעון. בפברואר 2020 נחתם כתב מינוי לשינוי גבולות בהתאם לתוכנית להקמת שכונה ממזרח לתל שבע, על שטח המצוי כיום בתחום בני שמעון. הקמת השכונה מיועדת לתושבים שהסדרת מגוריהם נדרשת לצורך סלילת המקטע הדרומי של כביש 6. העברת האזור המצוי כיום במנדט הוועדה לשטח שיפוט תל שבע עשויה להותיר מובלעות של בני שמעון באזור המרוחק ממרכז המועצה. במקביל הוועדה מבקשת מנדט להחליט להעביר את שטח השכונה המיועדת לתחום המועצה האזורית הסמוכה אל קסום.

קריית גת מול שפיר

קריית גת צריכה לקבל 2,300 דונם מהמועצה האזורית שפיר, במסגרת תוכנית להקמת 9,300 יחידות דיור ו־35 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר. הרוב המוחלט של השטח מצוי כיום בתחום מועצה אזורית שפיר.

ברקע להקמת הוועדה נשמעת ביקורת על כך שהשטחים מיועדים להקמת שכונה חרדית, שעה שבעיר עתודות פוטנציאליות להתחדשות עירונית, ובינוי בעל אופי חרדי דורש שטח נרחב בשל הבנייה הנמוכה.

כמו כן המועצות האזוריות הסמוכות לקריית גת ידעו מספר רב של ועדות גיאוגרפיות על רקע הקמת מפעל אינטל ב־1995 ומפעלי הייטק נוספים בסמוך לו. הסכם היסטורי קבע שכל אחת מהרשויות, קריית גת, מועצה אזורית שפיר ומועצה אזורית יואב, תקבל שליש מההכנסות. בעבר כבר נפגעו הכנסות המועצות לטובת קריית גת. אזור התעשייה הוקם על 4,000 דונם שהיו ברובם בשטח המועצות והועבר לתחום השיפוט של קריית גת. ההכנסות מהארנונה שמשלם אזור התעשייה מגיעות כיום על פי הערכות ל־80 מיליון שקל בשנה, כאשר ועדות לחלוקת הכנסות שקמו לאורך השנים צמצמו את היקף ההכנסות שמקבלות המועצות האזוריות, לטובת הגדלת הנתח שמקבלת קריית גת. "ממש לאחרונה התבשרנו כי הוועדה הגיאוגרפית החליטה לצמצם את ההכנסות שלנו מאזור התעשייה לאפס", אומר ראשת המועצה האזורית יואב, מטי צרפתי הרכבי. "עמדנו על 18% בלבד מההכנסות מאזור התעשייה, שהניבו לנו 12 מיליון שקל בשנה, והיוו 10% מהתקציב השנתי של המועצה. מבחינתנו המשמעות של אפס הכנסות מאזור התעשייה למועצה האזורית יואב היא להיות או לחדול. בוודאות לא נוכל לתת את השירות לתושבים שלנו ברמה שנתנו עד היום. צדק חלוקתי לא חייב להיות צמוד דופן. צריך להיות בו היגיון. אין לי שום בעיה שתקום שכונה חרדית בקריית גת, אבל בהחלטה לצמצם את יואב לאפס הכנסות יש ריח פוליטי”.

ברנר מול נחל שורק

משרד הביטחון יזם העברת 110 דונם מנחל שורק לברנר. ב־2017 בחנה ועדה חלוקת הכנסות מבסיס חיל האוויר תל נוף ומבסיס חיל החימוש מרר שבשטחי השיפוט של המועצה האזורית ברנר, מועצה אזורית גזר, מועצה אזורית נחל שורק ומועצה מקומית מזכרת בתיה. המועצה האזורית ברנר מספקת שירותים מוניציפליים מלאים ל־300 דירות בתל נוף, אף שרוב הבסיס מצוי בתחום שיפוטה של נחל שורק, וכעת מבוקש שהשטח הזה יעבור לתחום השיפוט של ברנר.

ולסיום, היישוב שבי דרום, במועצה האזורית מרחבים, זקוק למעמד מוניציפלי. היישוב עלה על הקרקע בשנת 2011 ויועד עבור מפוני גוש קטיף. היישוב הוקם בתוך תחום הוועד המקומי ניר עקיבא במועצה האזורית מרחבים. בשנת 2017 התקבלה החלטה על הקמת היישוב, וכעת אמורים לבחון מתן מעמד מוניציפלי ליישוב כוועד מקומי עצמאי במועצה האזורית מרחבים, וכן להגדיר את גבולות הוועד.