בעקבות ההחלטה על פירוק החברות – מה המצב של הרוכשים של ענבל אור?
החלטת השופט אורנשטיין להעביר את חברות הנדל"ן של אור למסלול של פירוק זמני, אינה בבחינת חדשות מעודדות לרוכשי הדירות בפרויקטים שלה. מתי הם ייראו את כספם בחזרה, אם בכלל?
- השופט אורנשטיין הורה על פירוק החברות של ענבל אור: "אין תוחלת לתהליך ההבראה"
- הולכת ומסתבכת: המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד ענבל אור
- קורבנות העוקץ של ערן מזרחי יקבלו רק 7.5% מהחוב
אורנשטיין כותב בהחלטה ש"ישנם חובות כספיים ניכרים של עשרות מיליוני שקלים שמועד הפירעון של חלק מהם כבר חלף וההמחאות שניתנו חוללו. שיקים נוספים בעשרות מיליוני שקלים שאמורים להשתלם בעת הקרובה לא ייפרעו, כאשר אין באופק מקור כספי לשלמם. גם אין סיכוי סביר לממש את המגיע לחברות מהחייבים בעת הקרובה והיעדר הצעות ממשיות של משקיעים פוטנציאליים".
ענבל אור, היום צילום: שאול גולן
דברים אלה מסבירים עד כמה לא טוב מצבם של לקוחות החברה. הסיבה היא שבהליך פירוק ישנו סדר קדימות בין הנושים השונים לקבלת החזר כספי מהקופה לאחר שיימכרו נכסים. על פי סדר זה, מי שיהיה זכאי ראשון לכספו הוא מי שמחזיק בשעבוד ספציפי. לאחר מכן, הנושים בדין קדימה, הנושים המובטחים (בעלי שעבוד צף) ולבסוף הנושים רגילים.
בין הנושים בדין קדימה נמצאים למשל העובדים, אך גם
רשויות מקומיות ורשות המסים, שדורשת מאור בשלב זה לפחות 17 מיליון שקל. וזה לא בהכרח הסכום הסופי. הרשות גם שוקלת להפעיל סעיף בחוק המע"מ שמאפשר לה להשתלט על חלק מהנכסים כדי לגבות את החוב לכאורה שקיים כלפיה. מה שאומר שפחות כסף יישאר לשאר הנושים בקופת הפירוק.
אחרי הנושים בדין קדימה נמצאים הנושים המובטחים – למשל בנק מזרחי-טפחות שטוען לחובות של 17 מיליון שקל בחשבונות הפרטיים והעסקיים של אור. וגם למשל "מלך השוק האפור" שלי נרקיס שנתן לחברות הלוואה של 7.5 מיליון שקל וקיבל בטחונות (בטחונות שייתכן שיעלו אותו בסולם סדר הנושים). רק אז מגיע תורם של הנושים הרגילים – ספקים, נותני שירותים ולקוחות החברה. כלומר, רק לאחר ששאר הנושים יקבלו את חלקם מקופת הנשייה, הם יהיו זכאים להתחלק במה שנשאר ממנה. ועל פניו בשלב זה לא נראה שיישאר הרבה.
לכאורה, לרוכשי דירות בפרויקטים של אור יש הערות אזהרה בנכסים. כלומר זכות קניינית על הסכום ששילמו לה. אלא שהערת אזהרה רחוקה מלהבטיח להם סופית את כספם. המפרק הזמני עו"ד ארז יבדוק כעת את כלל הערות אזהרה ויוודא שהן נתנו כדין. כלומר שהכסף באמת התקבל תמורתן, וניתן לייחסו לפרויקט ספציפי. כמו כן שרישומו לא יהווה העדפת נושים. מדובר בהליך ארוך ומורכב שרק בסופו הלקוחות יוכלו לראות משהו מהכסף ששילמו – אם בכלל.
לגבי פרויקטים שבהם ארגון קבוצת הרכישה הסתיים, המצב קצת שונה. "החלטת בית המשפט אינה פוגעת בזכויות של קבוצות שכבר נרשמו בטאבו", אומר עו"ד עופר שפירא המייצג את חברי הפרויקט ברחוב הושע בת"א. "הכוונה לפרויקטים שכבר נרשמו, האירגון של הקבוצה הסתיים והחברות של ענבל אור יצאו מן התמונה. הבעלים ימשיכו את הפרויקט ויממשו את זכויותיהם במלואן".
