בכל מקרה יהיה ניצוץ

קשה לאמוד את ההשפעה הכספית של אירועי ספורט אבל במערב אירופה היא לא גדולה במיוחד. למשל, יורו 96 הכניס לבריטניה המארחת כ-100 מיליון ליש"ט – סכום מזערי ביחס ל-12.7 מיליארד ליש"ט שנכנסו ב-1996 לכלכלה הבריטית מתיירות. בליברפול, למשל, הכניסו המבקרים 1.03 מיליון ליש"ט בלבד. הם ייצרו 30 עבודות, כולן זמניות.

מונדיאל 2006 "השפיע" על המכירות הקמעונאיות בגרמניה ב-2 מיליארד יורו בלבד. סכום קטן ביחס לסכומים העצומים שהצרכנים הגרמנים מגלגלים בשנה – 1,000 מיליארד יורו.

האם האירוע מסייע לתדמית? אולי – תלוי באירוח ובהצלחת האירוע. ברצלונה, למשל, אירחה את אחד המשחקים האולימפיים המוצלחים בכל הזמנים ובוועד האולימפי הבינלאומי מכריזים כי הם היו הניצוץ שהפך את כלכלתה של קטלוניה לאחת מהיציבות בספרד. מצד שני, מארחות אולימפיות כושלות תדמיתית כגון מינכן (1972), מונטריאול (1976) ואטלנטה (1996) עשו נזק גדול למארחות שלהן. מונטריאול סיימה לשלם את החובות מהאולימפיאדה שאירחה רק לאחרונה, ותעשיית התיירות לא ממש התרוממה בגלל האולימפיאדה שם.

אז למה כן לארח טורניר? כי זה משמח את האזרחים. נשמע בנאלי לא? אבל זה הרבה יותר מבנאלי. הוכח ממחקר של גיורגיוס קאטסוס וסטפן סיזמאנסקי (עם עזרה מרוברט מקלוך, גורו מחקר האושר) כי אירוח טורנירים שימח באופן ניכר את אזרחי המדינות המארחות – במערב אירופה.

בצרפת והולנד (שאירחו את המונדיאל ב-1998 ואת יורו 2000 בהתאמה) גילו כי אנשים היו שמחים יותר אחרי אירוח הטורניר, ובאופן ניכר יותר מאושרים. וזה לא בגלל שהם הרוויחו יותר כסף. במחקרים שונים הוכח כי במדינות עשירות יותר - כסף זה לא המדד שמקפיץ את רמת האושר של האינדיבידואל. הנחקרים דווקא דיברו על תחושת הקולקטיב שכל כך חסרה לנו ביום יום הקפיטליסטי, אבל בזמן טורניר (וגם לפניו) נהנה מהמשימה המשותפת שיש לכולם – וכמובן גם מהחגיגות ברחוב.  

דיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה, דיבר – עוד כשהיה ראש האופוזיציה – על החלפת התל"ג (GDP) למדידת עושר של מדינה ל-GWB – General well being. "זו המשימה החשובה ביותר של הפוליטיקה בת זמננו – לשפר את המחייה של האנשים", אמר ובכך החל תהליך של קביעת מדד אחר לאיכות חייהם של אנשים – מדד שלוקח בחשבון גם רמת דיכאון או אושר ולא רק מדדים כלכליים גרידא.

אירוע ספורט במערב אירופה, אם כך, מסייע ל-GWB ברמות גבוהות - אבל רק במערב אירופה ומדינות עשירות אחרות.

אצטדיון סוקר סיטי. לא היה עדיף להשקיע בבניית כיתות? צילום: איי אף פי

מונדיאל על חבית נפץ חברתית

במדינות עניות, לעומת זאת, קפיצה בשכר כן מעלה את רמת העושר, ואירועי ספורט גדולים משנים פחות את רמת ה-GWB של התושבים. כשמדובר במדינות עניות וקטנות אירוח טורנירים לא משתלם מבחינה כלכלית - ההפך הוא הנכון - אירוח שכזה עשוי להיות הרסני. כלכלת יוון עדיין לא מתאוששת מההלוואות שלקחה הממשלה כדי להשלים את העבודות על אירוח אולימפיאדת אתונה 2004. בפורטוגל גם סובלים ממתקנים גדולים מדי, שעלות תחזוקתם כבר עקפה את הסכום שהשקיעו בהם. בערים מסוימות כבר העדיפו להרוס את האצטדיונים המשוכללים, כי המועצות המקומיות פשוט לא הצליחו לעמוד בעלות אחזקתם.

המארגנים של מונדיאל 2010 בדרום אפריקה מדברים על השקעות אדירות בתשתיות שלא היו קורות ללא המונדיאל. זורקים את המספר 21 מיליארד דולר כ"אימפקט" כלכלי. נתון זה נבנה מחישוב מספר העבודות שייצרו העבודות לקראת אירוע הענק, התיירות שיביא בעתיד למדינה האפריקאית ועוד. אולם קשה לאמוד באמת את הרווח הכספי מאירוע גדול. בטח שלא בטווח הקצר.

קשה לאמוד גם את הנזק שנגרם מהשחיתות שהיתה מעורבת בהרבה מהתהליכים, וכמה היא פגעה באופן ישיר בקידום תשתיות חינוך וספורט. אצטדיון מבומבלה, למשל, נבנה מכספיי עיריית נלספרויט ועל חשבון בניית תשתיות בסיסיות, כגון אסלות ומים זורמים, בבתי ספר בעיר. בנוסף, עם הכסף שהשקיעו בבניית אצטדיונים חדשים, שקרוב לוודאי יהפכו לפילים לבנים בתום המונדיאל, אפשר היה לבנות רבע מיליון בתים חדשים – כך לפי לונגלי מאדיוואבה, שכתב ספר על אירוח המונדיאל בדרום אפריקה.

רמת האושר של הדרום אפריקאיים היתה עולה הרבה יותר אם היו משקיעים בבניית כיתות לימוד ותשתיות בסיסיות מאשר באירוח אירוע ספורט גדול.

וכך – נותרה ההצלחה של דרום אפריקה תלויה בדבר אחד. בתדמית שתיווצר לה בזכות המונדיאל. אירוע צבעוני, מוצלח (נטול תקלות משמעותיות) ורווי בכדורגל טוב יאפשר למדינה ולאזרחיה להביט על עצמם בגאווה שלא ידעו מאז 1994 – אז נפטרו מהאפרטהייד ואימצו את הדמוקרטיה.

ואולי גם זה יהיה ניצוץ שידליק את הכלכלה הדרום אפריקאית ויהפוך אותה לבעלת תדמית בריאה יותר - מה שיסייע לכלכלה המקומית. בכלל, טורניר מוצלח עשוי לשדרג את מעמדה של אפריקה כולה בקהילת העסקים הבינלאומית. 

אם האירוע יהפוך לכישלון – כלומר אירועים יעיבו על קיום המשחקים או לא ניתן יהיה להסתיר את הכאוס הארגוני – יתכן שהטורניר יהיה הניצוץ שידליק את חבית הנפץ החברתית עליו יושבת המדינה בדרום היבשת השחורה.