דני נוימן אולי מבין כדורגל, אבל הוא לא פרשן

על קיומן של הזמבורות המקומיות במונדיאל שמעתי רק לאחר שהועלתה הדרישה להשתיקן. הסיבה היא שאת שידורי הכדורגל של הערוץ הראשון אני תמיד רואה בלי קול. בזכות רוממה הכרתי את כפתור המיוט. מה לעשות, קשה לי לשמוע את פרשני הערוץ, ובמיוחד את דני נוימן.

כשהשמאל שלט

לנוימן שתי טענות שהוא מטיח במבקריו: 1. שהוא מבין בכדורגל. 2. שהתל אביבים נגדו. את הטענה הראשונה אני מיד מסלק מהשולחן ומודיע בהכנעה - נוימן מבין בכדורגל. אבל, מאחורי אישום התל אביביות מסתתר הדיון האמיתי על השאלה מה צריך פרשן ראוי.

ראשית, יש דברים שלא צריך להסביר. כששומעים - יודעים. ובלהג הנוימני יש משהו מעיק, מנסר, גרזני. אבל אם מתעקשים לפרוט את הדרישות הנחוצות לפרשן ראוי, מדובר בתמהיל שניתן לכנותו "אינטליגנציית דיבור". והיא מורכבת מידע רב, חוש הומור, טיימינג, קול נעים, התבונה מה לומר ובעיקר מה לא לומר.

לזכותו של נוימן ייאמר שאין הרבה פרשנים המציעים את הרפרטואר הזה. לחובתו - שיש מעט מאוד שרחוקים ממנו ת"ק פרסה, כמוהו.