מה תפקידו של הכדורגל בהפגנות במצרים?

האולטראס במצרים - שכמו בישראל מתבססים על מודל האולטראס האלימים לעיתים באיטליה - הוכיחו כבר את היכולות שלהם בהתמודדויות עם המשטרה המצרית. "אין תחרות בפוליטיקה, אז התחרות עוברת למגרש הכדורגל", אמר חבר באולטראס אל אהלי לפני כשנה לאחר שהארגון פרץ מחסום משטרתי בעקבות איסור של הרשויות לאפשר הכנסת חזיזים, שלטים ורימוני עשן לאצטדיון. "כדורגל הוא גדול יותר מפוליטיקה", אמר אוהד אל אהלי נוסף ל-BBC. "זה אסקפיזם. האוהד הממוצע הוא בחור שחי בדירת חדר עם אשתו, חמתו וחמשת ילדיו. הוא מקבל משכורת מינימום וחייו מסריחים. הדבר היחיד שטוב, ממש טוב בחיים שלו, זה כשביום שישי הוא הולך לראות משחק. אם הקבוצה מנצחת אז יש לו חיוך עוד יותר גדול".

משטרים אפלים תמיד ינסו לשלוט בהמונים ובכדורגל, בגלל שהוא מושך מאסות אליו. בניטו מוסוליני עשה את כל מה שהוא יכול לעשות כדי שאיטליה תזכה במונדיאלים ב-1934 ו-1938. הגנרל פרנקו השקיע מיליונים במדריד כדי להפוכה לשגרירה נוצצת של ספרד - במקביל הוא ויסת לחצים לאומיים קטאלוניים ובאסקים בעזרתם של ברצלונה ואתלטיק בילבאו. הנאצים גם התייחסו לכדורגל - אבל בזהירות וכמעט ללא מעורבות ישירה. הסיבה לכך היא שג'וזף גבלס, שר התעמולה הנאצי, ראה בכדורגל כוח לא חיובי מבחינת הרייך השלישי. "כדורגל הוא הפכפך ולכן מסוכן עבורנו", ציין.

משחקי הכדורגל תמיד היו אירועים בהם דמוקרטיה יכולה להראות את ראשה היפה בזמנים החשוכים ביותר. במונדיאל בארגנטינה ב-1978 אוהדים זרקו טונות של נייר רק בגלל ששלטון החונטות אסר זאת. הפגנות נוספות נגד דיקטטורות נראו במקומות כמו ברית המועצות, סרביה, מזרח גרמניה ועוד. באיראן, כדורגל הוא התופעה "המערבית" היחידה שאפילו המשטר הקשוח אינו מצליח לדחוף אל מתחת לפני השטח - כפי שעשה לדברים כמו פופ, אלכוהול ואפילו עניבות.

כדורגל "הפכפך" וברוחו דמוקרטי. ולכן המעורבות של אולטראס ממגרשי הכדורגל בהפגנות בקהיר היא סוג של סיוט עבור רוב הממשלות בעולם הערבי. עדיין לא ברור למה, אבל ייתכן שבגלל רוח ההפיכה שמתפשטת בעולם הערבי החליטו המארגנים של אליפות אסיה לא להכניס יותר מדי מקומיים למשחק הגמר בין אוסטרליה ליפן אמש. לפי הדיווחים מדוחא, קטאר (מונרכיה שעושה מעט מאוד עבור זכויות האזרח/האדם של נתיניה) הרשויות לא אפשרו לבעלי כרטיסים מקומיים להיכנס למשחק למרות שהאצטדיון היה חצי ריק.

המזרח התיכון מלא במשטרים טוטליטאריים שלא אוהבים "הפכפכות" של נתינים ורוצים לשלוט על כל החללים הציבוריים. אבל המשטרים הללו לא יכולים לשים אזיקים על הכוח הדמוקרטי של הכדורגל. למה? כי כדורגל מאפשר לכל אחד לבחור את מי הוא רוצה לעודד. הוא נותן לאוהדים את האפשרות לצעוק את מה שהם חושבים ומה שהם רוצים לחשוב. הוא משחק שמעודד ומטפח חשיבה יצירתית ודמיון. בקיצור, המעורבות של אולטראס בהפגנות במצרים לא צריכה להפתיע אף אחד. כדורגל הוא אור דמוקרטיה ומגלם בתוכו את כל מה שמשטרים חשוכים מפחדים ממנו.