העם! דורש! סטטיסטיקה נכונה!

לא משנה כיצד תיראה עונת הכדורגל הבאה עלינו לטובה, בדבר אחד אפשר להיות בטוחים: היא תמשיך להציג כיסוי עיתונאי שמקורו ביכולות ובקיבעון מחשבתי ששייכים לעולם שחדל להיות לפני 30 שנה.

כל משחק יקבל אותם פרשנים שמצדיקים את עצמם בלי קשר למה שקורה על המגרש; בכל משחק ימשיכו להשתמש בנתונים סטטיסטיים שלא אומרים דבר על מהלך המשחק (איזו קבוצה מחזיקה יותר בכדור, למשל); וכמובן, בכל משחק נקבל בעיתונות את טבלת הציונים המביכה. כדורגל איננו ייחודי בטבלת הציונים - יש לא מעט ענפי ספורט שבהם יש ניקוד לשחקנים על ההופעה שלהם, למשל לקוורטרבקים בפוטבול ולפיצ'רים בבייסבול. אבל רק בכדורגל מי שנותן את הציון הוא הכתב, ולא שורה של נתונים מדידים. האם לשוער הגיע ציון 7 או 8? מה ההבדל ביניהם? האם הציון הושפע משער שהוא לא היה יכול למנוע (כדור שפגע במגן והוסט לכיוון השער)? ויש עוד המון שאלות, אבל אל תשאלו, כי לכתבים אין תשובות. כל ציון נקבע על ידי התרשמות וניסיון (ואיזה שחקן מדליף מחדר ההלבשה).

להתרשמות ולניסיון יש חשיבות, אבל כפי שבילי בין - יוזם שיטת ה"מאניבול" שנבנתה כדי לנצח משחקים בזול עם שחקנים שלא נחשבים בגלל התרשמות וניסיון סקאוטים מיושנים - הוכיח: הסטטיסטיקה חשובה הרבה יותר. יש היום טכנולוגיה שיכולה לחשב אותה עבור כל משחק ומשחק. זה רק עניין של הבנה בדבר החשיבות של המידע והשקעת המשאבים בכך — נושא שראוי אגב שייכנס למחאת ההמונים. אבל מתוך אמונה במנהיגות על ידי עשייה, ניגש מדור הספורט של "כלכליסט" ליצור את הסטטיסטיקה שבאמת חשובה למשחקי הכדורגל. בחלק הראשון נדבר על הסטטיסטיקה שלא מודדים וצריך למדוד בתוך רחבת ה־16. בחלק השני נצא ממנה אל שאר המגרש.

פרננדו טורס. חייבת להיות סטטיסטיקה אישית ובה היחס של בעיטות למסגרת מתוך סך כל הבעיטות שבעט לשער. חלוצים מדויקים יבעטו יותר פעמים למסגרת. זה פשוט וקל, ומראה מי חלוץ קר רוח ומדויק, ומי חלוץ ישראלי צילום: אי פי אי

המספר החשוב ביותר בכדורגל

הלב של הכדורגל הוא הבקעת שערים - ומניעתם. לכן המספר החשוב ביותר כאשר בועטים לשער הוא 2.44. זה המספר שמעליו דבר אינו אפשרי, גובה המשקוף במטרים. במילים אחרות, כל בעיטה - ובפרט מתוך הרחבה - צריכה להימדד בגובה שבו היא חוצה את קו השער. חלוץ שבועט את רוב הבעיטות שלו מעל למשקוף מכשיל את עצמו ואת קבוצתו באופן כרוני, ולכן שווה פחות מחלוץ שבועט מתחת למשקוף.

בהמשך לכך, חייבת להיות סטטיסטיקה אישית ובה היחס של בעיטות למסגרת מתוך סך כל הבעיטות שבעט לשער. חלוצים מדויקים יבעטו יותר פעמים למסגרת. זה פשוט וקל, ומראה מי חלוץ קר רוח ומדויק, ומי חלוץ ישראלי.

אבל בואו לא נסתפק רק במסגרת/מחוץ למסגרת. לא כל בעיטה מהווה אותו סיכון. בתוך הרחבה שני פרמטרים יקבעו את מידת האיכות של הבעיטה: דיוק ומהירות. הפרמטר השלישי בבעיטה, התזוזה של הכדור באוויר, פחות רלבנטי מטווחים קצרים, ולכן פחות רלבנטי בתוך הרחבה.

איך מודדים איכות של בעיטה

דיוק הבעיטה הוא פונקציה של הגובה האמור ושל התנועה במרחב: יש לחלק את רוחב השער לרבעים - בעיטות לשני הרבעים הקיצוניים (הקרובים לקורות) מסוכנות יותר מבעיטות למרכז השער. כבונוס, נקבל מדד יעילות של שוערים שמצטיינים לא רק בשמירה על מרכז השער אלא גם יכולים להסיט יותר בעיטות מסוכנות.

מהירות הכדור קלה למדידה ואף כבר נמדדת בבעיטות חופשיות, ומשילוב של דיוק ומהירות בעיטה תקבלו שקלול של בעיטה איכותית: בעיטות חזקות למסגרת, עם העדפה לבעיטות שקרובות לקורות, ולכן קשה לעצור אותן. מכאן, הדרך למדוד את איכות החלוץ קצרה: חלוצים איכותיים פשוט יבעטו יותר בעיטות איכותיות. עד כאן חלק החלוץ בבעיטה עצמה, מבלי יצירת המצב.

ככל שמתרחקים מהשער, הבעיטות הופכות לפחות מסוכנות, שכן לשוער יש יותר זמן להגיב. לכן יש לחשב את עוצמת הבעיטה הממוצעת (בקמ"ש) מחוץ לרחבה, ואת התזוזה של הכדור באוויר ("הבננה", או הסטייה מציר הבעיטה הישרה). אל תצקצקו - בבייסבול מודדים את התזוזה ואת המהירות של כל פיץ' ופיץ' (ויש כ־300 בכל משחק), אין שום סיבה שבכדורגל לא יעשו כן.

תחשבו על הבועטים הכי טובים של בעיטות חופשיות. לא הייתם רוצים מספר שישקף את מידת הסכנה שהם מהווים בבעיטות שלהם? המספר הזה הוא בסך הכל שקלול של מהירות הכדור, התזוזה שלו באוויר והדיוק שלו - היכן הוא עובר את קו השער (או נהדף) על פני ארבעת רבעי השער שציינו בסעיפים הקודמים. זה עד כדי כך פשוט. וכבונוס תקבלו מדד של שוערים שהוא התשליל של מדד הבועטים: כך נדע כולנו מי טוב יותר אחת ולתמיד: ג'אנלואיג'י בופון או ניר דוידוביץ'. 

אלא שלא הכל במשחק הוא בעיטות לשער. אולי הסטטיסטיקה הכי מסקרנת היא "אחד על אחד" - מצד אחד, כמה מצליחים המכדררים לעבור את השחקן הראשון שמגיע אליהם, ומצד שני, עד כמה הבלמים מצליחים לעצור התקפות במצב של אחד על אחד. אחד על אחד זו סטטיסטיקה חשובה במיוחד בתוך הרחבה, שכן היא זו שבכלל מאפשרת את הבעיטה (ואת מדידת האיכות שלה).

אבל כדרור הוא לא האופציה היחידה שמובילה לבעיטה שתסכן את השער. עוד שני סעיפים חשובים לסטטיסטיקה בתוך רחבת ה־16: כמה דאבל פאסים הושלמו בתוך הרחבה, וכמה פנדלים סחטת.

הבלם דויד לואיש בפעולה. כך קל לחשב כמה עצירות של בעיטות ומסירות שחקן ההגנה הצליח לספק - למה לא לתת לו קרדיט על כך? צילום: אי אף פי

סטטיסטיקה הגנתית

הלאה, איפה הסטטיסטיקה של בלוק? הרי כל כך קל לחשב כמה עצירות של בעיטות ומסירות שחקן ההגנה הצליח לספק - למה לא לתת לו קרדיט על כך? ואם כבר התחלנו עם שחקני הגנה, אחד הפרמטרים הכי חשובים במשחק הוא ניצחון בעימותים, כלומר איזו קבוצה זוכה בכדור שנקלע - באוויר ועל הקרקע - בין שני שחקנים מקבוצות יריבות. סטטיסטיקה זו כבר נמדדת על ידי כמה גופים בעולם ומאפשרת לראות איזה שחקן זוכה ביותר כדורים עבור קבוצתו. למה צריך לשמוע על בלם "אנרגטי" כשאפשר לראות במספרים לכמה עימותים הוא נכנס ובכמה כדורים הוא זוכה?

אגב, הסטטיסטיקה הזאת לא מיועדת לבלמים בלבד. גם חלוצים שקופצים וזוכים בהרבה כדורי גובה הם סחורה נדירה בעולם הכדורגל.אנדי קארול, חלוץ ליברפול למשל, נרכש בינואר ב־35 מיליון ליש"ט על ידי ליברפול, בין השאר כיוון שהוא זוכה ברוב העימותים שלו באוויר נגד כל מיני סוגים של בלמים. ליברפול, אגב, החלה באימוץ ובחיפוש שיטת ה"מאניבול" בכדורגל על ידי חיפוש פרמטרים שכעת לא נמדדים אבל כאלו שמנצחים משחקים.

משחק לעומק

ויש גם סטטיסטיקה אל מחוץ לרחבות, אפשר וצריך למדוד את ריצות העומק ואת מסירות העומק: התקדמות לאורך המגרש. מסירה מוצלחת, כדרור מוצלח, או אחד משני אלו שהוביל לפאול לטובת הקבוצה.

ההיגיון מאחורי העניין הזה פשוט. שחקן יכול להשלים 90% ממסירותיו, אבל אם רק 40% מאלו היו קדימה, אז הוא פחות יעיל להתקפה מאשר שחקן שמשלים 80% מהמסירות אבל 80% מהמסירות הללו הן קדימה - כלומר מקדמות את הקבוצה שלו לכיוון שער היריב. סטטיסטיקת המסירה קדימה תראה לנו בדיוק אילו שחקנים לוקחים את המשחק קדימה, יוזמים ומייצרים הזדמנויות ליצור הזדמנויות עבור הקבוצה שלהם.

הלאה, סטטיסטיקה של ריצות קדימה שהושלמו. מכירים את השחקנים האלה שמכדררים מלא ונראה כאילו הם עושים הרבה, אבל כשמסתכלים על הסטטיסטיקה שלהם בסוף השנה מגלים שהם כבשו שער אחד ובישלו שניים? אז ככה, שחקנים כאלה עשויים להיות הרבה יותר יעילים וצריך למדוד כמה. ריצה קדימה שהושלמה היא כדרור לכיוון שער היריב שמסתיים בפאול על המכדרר, בעיטה חופשית כלשהי (קרן, למשל), מסירה מוצלחת, בעיטה מוצלחת (למסגרת) או הרמה מוצלחת.

שקלול של מדדים אלה ייתן לקבוצות יכולת אמיתית להעריך מי מהשחקנים יעילים יותר. הנתונים האלה גם יעזרו במניעת מצבים שבהם סכומי עתק מבוזבזים על שחקנים שחוו עונת פלא, שבה הצליחו כנגד הסטטיסטיקה. תיתכן עונה שבה שחקן בעל גובה בעיטה ממוצע של 2.7 מטרים יבקיע יותר מחלוץ בעל גובה בעיטה ממוצע של 1.7 מטרים. אבל הרבה פחות סבירה קריירה שלמה כזו. וזה היופי של הסטטיסטיקה, היכולת שלה להתעלות לאורך זמן מעל להפרעות ולסטיות שהן מנת חלקו של מאגר מידע. כאשר מה שימדדו יהיה בעל ערך אמיתי, גם גיליון הסטטיסטיקה של הכדורגל יהיה בעל ערך אמיתי.